ישיבה תיכונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבות תיכוניות)
ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם)
ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם)

ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

ישיבת אדר"ת בת ים

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-50 נודעו הישיבות התיכוניות בשמות שונים. חלקם, כמו ישיבת אלמה, בקשו להקרא "ישיבה" בעוד אחרות, כמו מדרשית נעם נמנעו מלהקרא בשם זה, מפאת השילוב של לימודי חול. הביטוי "ישיבה תיכונית" מופיע למשל בשנת 1942, בהתייחס למתיבתא ר' יעקב יוסף בארצות הברית, אולם לא רווח בציבור[1]. היו שעשו שימוש בביטוי "ישיבה גימנסיה"[2]. בתחילת שנות ה-50 החלו להופיע ביטויים כמו "ישיבה עם מגמה תיכונית"[3] ובשנת 1955 החל להיות שגור הביטוי "ישיבה תיכונית"[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל הייתה אלמה, שנוסדה בירושלים בשנת 1936. כעבור שנה, בשנת 1937 נוסדה בתל אביב ישיבת היישוב החדש על ידי הרב משה אביגדור עמיאל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תש"ה (1945) יסדו הרב יהושע יגל וישראל סדן את מדרשית נעם. בהמשך, הוכנסו לימודי חול לישיבת בני עקיבא כפר הרואה, בעקבות לחץ ההורים. בשנת 1958 כבר נמנו בישראל עשר ישיבות תיכוניות בהן למדו כ-1000 תלמידים[5], ובנוסף עליהן התקיימו גם ארבע ישיבות מקצועיות: ישיבות תורה ומלאכה בתל אביב, כפר אברהם וכפר סיטרין והישיבה החקלאית בכפר הרא"ה[6].

הישיבות התיכוניות הראשונות היו כולן פנימיתיות. חלקן היו בעיר אך חלקן בחרו בכוונה להתמקם ביישובים קטנים, על מנת להרחיק את התלמידים מפיתויי העיר ולאפשר להם להתרכז בלימודים. התלמידים נהגו לחזור הביתה אחת לשבועיים או שלושה שבועות.

לאור הצלחת הישיבות התיכוניות היו בתי ספר דתיים שבחרו לפעול במעין מודל ישיבתי, ללא פנימייה, כמו ישיבה תיכונית יבנה בחיפה וישיבה תיכונית טבריה. מטבע הדברים, סדר היום בבתי ספר ישיבתיים היה שונה מאשר בישיבות התיכוניות, מכיוון שהתלמידים חוזרים הביתה כל יום. עם השנים גם הצטמצם מספר השבתות בהן התלמידים נדרשים להישאר בישיבה, והם חוזרים הביתה אחת לשבוע או לשבועיים.

היחס ללימודי חול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל, ישיבת אלמה, נוסדה מתוך גישה של שילוב לימודי חול הכרחיים עם לימודי הישיבה[7].

לעומת זאת, הישיבות התיכוניות הראשונות האחרות נוסדו על ידי חניכי ישיבות ליטאיות אשר שללו את לימודי החול. ישיבת כפר הרוא"ה נוסדה ללא לימודי חול ורק בלחץ ההורים נוספו לימודי חול במבנה נפרד מהישיבה, במסגרת נפרדת ולימודי החול היו לימודי רשות. בישיבת היישוב החדש הוקדשו שעות מועטות בלבד ללימודי חול והישיבות נאבקו למזער את מספר השעות המוקדשות ללימודים לקראת הבגרות. בתחילה נבחנו התלמידים בבחינות הבגרות כאקסטרנים, בראשית שנות ה-50 היו התיכונים שליד הישיבות התיכוניות לבתי ספר של ערב ומספר השעות שהוקדש ללימודי החול שכללו גם תנ"ך עלה מכ-15 לכ-22 ורצועת הזמן שבין 14:30 ל-18:00 הוקדשה ללימודי חול. בסביבות שנת 1960 היו הישיבות התיכוניות לתיכונים מלאים, שוב בלחץ ההורים ומשרד החינוך ונגד רצון ראשי הישיבות. גם הטרמינולוגיה השתנתה ובניגוד לשנים ראשונות בהם לימודי החול כונו "טפל", אל מול העיקר שהוא לימוד התורה, החלו להשתמש במושג "חשוב" לציון לימודי החול, אך עדיין בניגוד ל"עיקר" - התורה[8]. באותה תקופה הוקמה המגמה הריאלית הראשונה בתוך ישיבה תיכונית, בישיבת מרום ציון בקריית נוער, מתוך מטרה למשוך תלמידים המעוניינים בלימודים ריאליים לישיבות תיכוניות[9].

הישיבות התיכוניות לא ניסו לפתח גישה של השלמה של לימודי החול עם לימודי הקודש כשיטת תורה עם דרך ארץ ולא הכינו ספרי לימוד תיכוניים עבור החינוך הדתי אלא בקשו לתת את המינימום הנדרש כדי לקבל תעודת בגרות, תוך משא ומתן עם משרד החינוך שנועד לצמצם את לימודי החול ולהוציא מתוכנית הלימודים תכנים לא רצויים להם, כמו ספרות[10].

גישה זאת השתנתה עם השנים, במיוחד בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר רבות מהישיבות התיכוניות עברו מהפך של הוצאת הר"מים החרדיים וכניסת ר"מים דתיים לאומיים. החל מתחילת המאה ה-21 יש ברבות מהישיבות התיכוניות יחס של כבוד ללימודי החול ודגש על שילוב של תורה עם עבודה.

סדר ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר היום בישיבה התיכונית הוא של יום לימודים מלא. בדרך כלל מהבוקר ועד הצהריים לומדים לימודי קודש כמו תלמוד, תנ"ך והלכה, ובחלקו השני של היום מהצהריים המאוחרים ועד הערב לומדים לימודים כלליים. לאחר מכן מתקיים בדרך כלל "סדר ערב", הכולל שוב לימודי קודש. הלימודים הם נפרדים, המקבילה לישיבה תיכונית אצל בנות היא האולפנה.

בישראל של 2006 פזורות עשרות רבות של ישיבות תיכוניות ברחבי הארץ, חלקן משתייך למרכז ישיבות בני עקיבא.

הישיבות התיכוניות מוגדרות ברובן כמוסד מוכר שאינו רשמי (לפי חוק חינוך ממלכתי -התשי"ג) וככאלה הן זוכות לתקצוב מלא של לימודי התיכון, וחלק גדול מלימודי הגמרא. שכר הלימוד מגיע בישיבות רבות ללמעלה מאלף שקלים לחודש, עקב עלות אחזקת הפנימייה, הכיתות המוקטנות, והצוות החינוכי הרחב.

רשימת ישיבות תיכוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הישיבה מיקומה תאריך ייסוד ראש הישיבה הערות
אלמה (ישיבה תיכונית) ירושלים ה'תרצ"ו הוקמה על ידי "אלמ"ה" - "האגודה למדעי היהדות"
ישיבת היישוב החדש תל אביב ה'תרצ"ז הוקמה כישיבה ללא לימודי חול והוסבה לישיבה תיכונית
ישיבת כפר הרוא"ה כפר הרוא"ה ה'ת"ש הרב יעקב חביב הוקמה כישיבה קטנה והוסבה לישיבה תיכונית
מדרשית נעם פרדס חנה/כפר סבא ה'תש"ה הרב צבי אזרחי
ישיבת בני עקיבא קרית הרצוג בני ברק שנות ה-70 הרב משה צבי וקסלר
ישיבת בני עקיבא מירון מירון ה'תשי"א
ישיבת נתיב מאיר ירושלים ה'תשי"ג הרב משה וייס
ישיבת מרום ציון (קריית נוער) ירושלים ה'תשי"ד כחלק מהרחבת ישיבת מרום ציון לישיבה תיכונית, שונה שמה לקריית נוער
ישיבת הדרום רחובות ה'תשי"ד הרב דוד טברסקי
ישיבת נחל יצחק נחלים ה'תשט"ו הרב שמואל לורנץ
ישיבת תקוות יעקב שדה יעקב ה'תשט"ו
ישיבת חורב ירושלים בין ה'תש"י לה'תשי"ט הרב יצחק דור
ישיבת בני עקיבא רעננה רעננה ה'תשי"ט
ישיבת אור עציון מרכז שפירא ה'תש"ך הרב ערן פרינס
ישיבת בני עקיבא פרחי אהרון חיפה ה'תש"ך הרב משה אלמלם
ישיבת בני עקיבא נתניה נתניה ה'תשכ"א
ישיבת בית יהודה כפר מימון ה'תשכ"ב
ישיבת חדרה (בית שמואל) חדרה ה'תשכ"ב
ישיבת אהל שלמה באר שבע ה'תשכ"ג
ישיבת נווה הרצוג אשדוד ה'תשכ"ד הרב מאיר אדרי
ישיבת ירושלים לצעירים ירושלים ה'תשכ"ד הרב יאיר גזבר הוקמה כישיבה קטנה והוסבה לישיבה תיכונית
הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן תל אביב-יפו ה'תשכ"ה במקור "הישיבה העירונית בר-אילן"
ישיבה תיכונית שעלבים שעלבים ה'תשל"א הרב גרשון שחור חלק מקריית חינוך שעלבים
ישיבה תיכונית בני עקיבא גבעת שמואל גבעת שמואל ה'תשל"ג
דרכי נועם (רשת מוסדות חינוך) פתח תקווה ה'תשמ"ב הרב משה מן
ישיבה תיכונית חיספין חיספין ה'תשמ"ב הרב חיים אייזנטל
ישיבת הרמב"ם ובית יוסף תל אביב ה'תשמ"ב
ישיבת נווה שמואל אפרת ה'תשמ"ג הרב אבישי מילנר חלק מרשת אור תורה סטון
ישיבת השומרון קרני שומרון ה'תשמ"ג
ישיבת מקור חיים כפר עציון ה'תשמ"ה הרב דב זינגר
ישיבת נתיבות יוסף מצפה יריחו ה'תש"ן הרב שבתי סבתו
ישיבה תיכונית רמת גן רמת גן ה'תשנ"ד הרב פתחיה זיו אור ראש הישיבה אחיין של הרב משה צבי נריה

הישיבה מקיימת מדי שנה מסיבת פורים בהשתתפות ראשי ישיבות ורבנים, ביניהם הרב אביגדור נבנצל

ישיבת בני עקיבא אורות יהודה אפרת ה'תשנ"ז הרב אליהו אידלברג
ישיבת חברותא כפר בתיה ה'תשנ"ז חלק מרשת אמי"ת
ישיבת בני צבי בית אל ה'תשנ"ז הרב שמואל הולשטין חלק ממוסדות הישיבה הגבוהה בבית אל בראשות הרב זלמן ברוך מלמד
ישיבת כינור דוד עטרת ה'תשנ"ח משלבת לימודי מוזיקה בתוכנית הלימודים
ישיבה תיכונית תורה ומדע ליד מכון לב ירושלים ה'תשנ"ח הרב רפאל בובליל ישיבה למחוננים
ישיבת בני חיל קדומים ה'תשנ"ט לבעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
ישיבה תורנית הליכות עולם קרני שומרון ה'תש"ס הרב אייל הראל
ישיבת צביה פתח תקווה פתח תקווה ה'תש"ס הרב גולן דיעי הוקמה כחלק ממוסדות למרחב
ישיבת בני עקיבא לפיד מודיעין מודיעין-מכבים-רעות ה'תשס"א הרב שמואל רוזנבלום הישיבה התיכונית הגדולה בישראל
ישיבת נחלת ישראל מגדל העמק ה'תשס"ג
ישיבת אורות הזורעים הזורעים ה'תשס"ד הרב ניר וינברג ישיבה תיכונית לחינוך סביבתי
ישיבת אמ"ש (אלון מורה שכם) אלון מורה ה'תשס"ה הרב אריאל שיוביץ ישיבה תיכונית ממוסדות "בית המדרש לתורה והוראה" בנשיאות הרב אליקים לבנון
ישיבה תיכונית נווה נווה ה'תשס"ח הרב אסף נאומבורג
הישיבה המדעית קרית יערים קריית יערים ה'תשס"ח
ישיבת שפע מקור חיים ירושלים ה'תשס"ח הרב יהונתן גוטמן הייתה חלק ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ואז קיבלה מעמד עצמאי
ישיבת מתיבתא בית שמש בית שמש ה'תשס"ט
ישיבה תיכונית תנכית זכרון יעקב זכרון יעקב ה'תשס"ט הרב יעקב גיטלמן והרב שמעון רפורט הוקמה מתוך מענה לתושבי זכרו, בנימינה וחוף כרמל.

הדגש המרכזי לימוד התנ"ך באופנים שונים.

ישיבה תיכונית נעם גבעת מרדכי ירושלים הרב אורי ביר חלק מרשת נעם צביה
ישיבת דגל ירושלים נחלים ה'תשע"ה הרב משה יונגשטיין ישיבה תורנית (לימודי קודש מתוגברים)
ספרא וסייפא כפר רות ה'תשע"ז ישיבה תיכונית לאמנויות לחימה ברוח החסידות
ישיבת צביה כרמי קטיף כרמי קטיף התשע"ט
ישיבת משכנותיך ישראל בית שמש ה'תשע"א
ישיבה תיכונית מיטב שובו נתניה ה'תשע"ט הרב ישי שולמן הוקם כתיכון ישיבתי עם לימודי קודש וחול משולבים
ישיבת צביה מעלה אדומים מעלה אדומים הרב יוסף פרנקל הישיבה נוסדה על פי הוראתו של הרב רבינוביץ'[דרושה הבהרה] ישיבת "תורת עציון" מרכז שפירא תשע"ד הרב ברוך הרניק הישיבה הוקמה בעידודו ותמיכתו של הרב חיים דרוקמן, שהיה נשיא הישיבה, והישיבה הולכת בדרכו והשקפתו.
ישיבה לצעירים תפארת שלמה רמלה ה'תשע"ט הרב יאיר גואלמן ישיבה תורנית (לימודי קודש מתוגברים)
ישיבה כפרית חיצים איתמר
ישיבה תיכונית שעלי תורה בית שמש הרב רפאל אסולין
ישבת אהבת ישראל בית שמש הרב מרדכי פייג
ישיבת "צביה" אילת
ישיבה תיכונית הר עציון לצעירים אלון שבות ה'תשפ"ג הרב עמיחי גורדין

בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה העלילתית-דוקומנטרית "הישיבה" שהוקרנה בערוץ 10 פותחת צוהר לעולם זה, ומספרת את סיפורם האישי והאמיתי של תלמידים ומורים, בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בניהו טבילה, הישיבה התיכונית החרדית, רסלינג, 2023.
  • מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ומעורבותה במערכת החינוך הממלכתי-דתי בישראל:, בספר מ' אליאב וי' רפאל (עורכים), ספר שרגאי - פרקים בחקר הציונות הדתית והעלייה לא"י, תשמ"ב, עמ' 206–222.
  • מ' בר-לב, "הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ", בספר: מ' ברויאר (עורך), תורה עם דרך ארץ - התנועה, אישיה, רעיונותיה, 1987, עמ' 237–253.
  • הרב יהושע יגל, "לדרכן של הישיבות התיכוניות", בספר: הרב י' שביב (עורך), ממלכת כהנים וגוי קדוש, תשנ"ז, עמ' 135-126, זמין לקריאה והורדה באתר ספריית אסיף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דברים בשם אומרם, הצופה, 23 באוגוסט 1942
  2. ^ המדרשיה, הצופה, 22 בפברואר 1949
  3. ^ מפעל הסטיפנדות מיסודן של הממשלה והסוכנות, הצופה, 15 בנובמבר 1954
  4. ^ המרכז לחינוך דתי בישראל, הצופה, 4 בפברואר 1955
    בדרך למדינת התורה, הצופה, 23 באוגוסט 1955
  5. ^ הרב יהודה קופרמן, הישיבה התיכונית במדינת ישראל, בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת היכל שלמה, עמוד 95
  6. ^ ישראל בן צבי (עורך), המדריך לישראל הדתית, ציון תל אביב 1958, עמוד 40
  7. ^ מהי ישיבה?, הצופה, 1 ביולי 1938
  8. ^ הרב יהודה קופרמן, הישיבה התיכונית במדינת ישראל, בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת היכל שלמה, עמודים 97-98
  9. ^ מגמה ריאלית בישיכה תיכונית, הצופה, 17 בפברואר 1963
  10. ^ הרב יהודה קופרמן, הישיבה התיכונית במדינת ישראל, בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת היכל שלמה, עמוד 185