ישיבת בני רחל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת "בני רחל"
Officialbeneyrachellogo.jpg
YeshivatBeneyRachel-Sky.jpg
מבט אווירי על מתחם הישיבה והיישוב
ישיבה גבוהה
השתייכות ציונות דתית
תאריך ייסוד ה' אלפים תש"ע
מייסדים הרב בני אלון, הרב חנן פורת
מגמות לימודים תורניים גבוהים, הכשרת מחנכים
בעלי תפקידים
ראש הישיבה גבוהה הרב אליהו מאיר אלקסלסי
תלמידים
כ-80 תלמידים ואברכים
שונות
ספרים בית לחם אפרתה - הרב יעקב קליינשפיז
מיקום קבר רחל, ירושלים, ישראל ישראלישראל
קואורדינטות 31°43′07″N 35°12′07″E / 31.718746°N 35.202010°E / 31.718746; 35.202010

ישיבת בני רחל היא ישיבה גבוהה הממוקמת בסמוך לקבר רחל בבית לחם, המחנכת את תלמידיה ברוח הראי"ה קוק לפעול למען עם ישראל וארץ ישראל מתוך תורת ישראל.

בישיבה לומדים כיום כ-40 תלמידים וכ-40 אברכים.

סביב הישיבה צמח יישוב יהודי, המחובר לישיבה, בו מתגוררים רמי"ם, אברכים וצוות הישיבה.

הקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני יותר מעשרים שנה, עמותת "בני רחל" ועמותה נוספת שעוסקת בגאולת קרקעות, יחד עם הרב בני אלון והרב חנן פורת, רכשה, בסיוע של תורמים מחו"ל, מתחם מסחרי של חנויות ובתי מלאכה בבעלות שלושה אחים ערבים נוצרים, על כביש 60 בצמוד לציון קבר רחל, המכונה "בית המכולות", עליו בנויה הישיבה היום.

חלקותיהם של שלושת האחים, נקנו בעסקאות נפרדות, כך שרכישת השטח כולו נעשתה בהדרגה, העסקאות נעשו באמצע שנות התשעים, כאשר באותו הזמן היה קבר רחל היה יעד למתקפות טרור.

יהודים לא יכלו להיכנס למתחם, למעט כניסות בודדות ללימוד תורה למספר שעות ביום. העמותה שרכשה את המבנה, העבירה אותו בהמשך לידי צה"ל, על מנת שישמש כמוצב צבאי.

במקביל לבניית החומה סביב מתחם הציון, הותרו כניסות מוגבלות אל המתחם שנרכש. קבוצות של בחורי ישיבה, הגיעו ללמוד במקום, מספר שעות כל יום. בשלב זה, צה"ל לא אפשר לשהות במקום בצורה קבועה.

הרב בני אלון החליט להקים ישיבה במבנה. לאחר משא ומתן שניהל מול הצבא, הגורמים הממלכתיים אישרו באופן זמני להקים כולל אברכים, שיפעל עד השעה חמש בערב. ובהמשך יבחנו את האפשרות להקים במקום ישיבה קבועה.

לאחר מכן מינה הרב בני את תלמידו מישיבת עטרת כהנים וישיבת בית אורות, הרב אלי אלקסלסי, לעמוד בראשות הכולל ולנהל את המקום.

באסרו חג פסח התש"ע נפתח כולל האברכים בסמוך לקבר רחל.

הרב אלי, עם קבוצה של כעשרים אברכים, בוגרי הישיבות מרכז הרב, הר המור ועטרת ירושלים, הגיעו מדי בוקר למבנה הכולל ולמדו במקום עד השעה חמש בערב.

לאחר חצי שנה, הרב אלי ביקש ממפקד עוטף ירושלים ארכה לתלמידים שיוכלו להישאר במתחם עד השעה 22:30 בלילה, המפקד אישר את הבקשה, אך בשלב זה עדיין לא הסכים שהתלמידים יישנו במקום.

שנה לאחר מכן, בסיוע של הרב יגאל לוינשטיין, הגיע אלוף פיקוד מרכז דאז, אבי מזרחי, עם יועצים משפטיים, לביקור במתחם הכולל, ואישר בביקורו את הרכישה היהודית של מתחם הישיבה כיום.

בליל תשעה באב באותה שנה, מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, הגיע לביקור גם כן, ואישר את הלינה במקום.

באותה התקופה ובהמשך לאישור הלינה, אישר ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף מוטי אלמוז את חיבור המבנה לתשתיות (מים, חשמל וטלפון).

בשנת התשע"ד הגיעה קבוצה של עשרה בחורים ממכינות קדם-צבאיות שונות - עטרת ירושלים, בית יתיר, בני דוד ועצמונה - כדי לפתוח את הזמן בישיבה החדשה, ישיבת "בני רחל".

שנה לאחר מכן, בשנת התשע"ה, הגיעו לראשונה בחורים לשיעור א' בישיבה.

היישוב היהודי בבית לחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאושרה הלינה במקום, הוקמה ישיבת "בני רחל". התלמידים התחילו לישון בישיבה בימי החול, בשבתות, בימים הנוראים, ובחגים.

סביב הישיבה צמח מאחז בו מתגוררות כ-12 משפחות, המאחז מחובר לישיבה, בו מתגוררים הרמי"ם, האברכים וצוות הישיבה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]