ישיבת הדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת הדר
בית המדרש
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשס"ז
השתייכות לא משויך לאף זרם ביהדות
ראש הישיבה הרב איתן טוקר, הרב ש"י הלד, הרב אלי קאונפר ואביטל הוכשטיין
תלמידים כ-30
מיקום ניו יורק, ארצות הברית
באחריות מכון הדר
קואורדינטות 40°46′36″N 73°59′00″W / 40.776583333333°N 73.983472222222°W / 40.776583333333; -73.983472222222
www.mechonhadar.org
(למפת מנהטן רגילה)
Location map United States Manhattan.png
 
ישיבת הדר
ישיבת הדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת הדר הוקמה בעיר ניו יורק בקיץ ה'תשס"ז (2007) על ידי מכון הדר בתור הישיבה[1] הראשונה בארצות הברית שבה לומדים יחד גברים ונשים[2][3][4]. הישיבה אינה משייכת את עצמה לאף אחד מהזרמים ביהדות, אך מאפייניה דומים לאלה של הזרם הקונסרבטיבי.

בישיבה לומדים במשך השנה כ-25 תלמידים ובתוכנית הקיץ כ-40 תלמידים, רוב תלמידי הישיבה הם מארצות הברית אך ישנה קבוצה של תלמידים מישראל וממדינות אחרות[5].

תולדות המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסד הוקם כהמשך להקמת קהילת הדר שבה מתנהלות תפילות שוויוניות לגברים ולנשים. הוא הוקם בידי הרבנים אלי קאונפר, שי הלד ואיתן טוקר. שני הראשונים הם בעלי סמיכה לרבנות מבית המדרש לרבנים באמריקה של התנועה הקונסרבטיבית. והרב אלי קאונפר גם מוסמך של הרב דניאל לנדס. לרב טוקר, בנו של גורדון טאקר - ממנהיגי היהדות הקונסרבטיבית, דוקטורט מאותו מוסד, והוא בוגר ישיבת מעלה גלבוע ובעל סמיכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. בקיץ 2007 פתחה הישיבה את תוכנית הקיץ הראשונה שלה, בהשתתפות 18 תלמידים ותלמידות, זאת לאחר שעמותת Bikkurim העניקה לישיבה מענק הקמה לתקופה של ארבע שנים[6]. בשנת 2009 הישיבה קיימה בפעם הראשונה תוכנית שנתית בהשתתפות 22 תלמידים ותלמידות.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מאמינה ביצירת עולם יהודי המחויב להלכה ולמצוות, ועולם לימודי השואף לשנות את העולם בבחינת "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"[7]. הישיבה אינה משייכת את עצמה לאף אחד מהזרמים ביהדות ומעדיפה להגדיר את עצמה כ'מקום לימוד תורה יהודי'[8].

הישיבה שואפת לשוויון מלא בין גברים לנשים, בדומה לזה הקיים בחברה הכללית, ולהחדרה של עיקרון זה אל תוך עולם התורה והמצוות בחיי היום יום. התפילות בישיבה מתקיימות גם הם ללא הפרדה מגדרית.

צורת הלימוד בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה משלבת לימוד תורה בסגנון עולם הישיבות, בתוספת כלים מעולם האקדמיה, מתוך אמונה ששמירה על מסורת והתחדשות חיוניים שניהם לקיומם של חיים יהודיים בעלי משמעות והשפעה. לחלקם הגדול של אנשי הצוות יש סמיכה לרבנות וגם תואר אקדמי.

צורת הלימוד המסורתית כוללת את חלוקת היום לסדרים ולימוד עצמי בחברותא. הכלים שמובאים מהאקדמיה כוללים עיסוק בכתבי יד, בלמידה של השכבות השונות בתלמוד (רובד תנאי, רובד אמוראי וכו') ובאפשרות למחשבה ביקורתית כלפי מקורות קדומים יותר.

היחס למגדר בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מאמינה כי לא צריך להיות הבדל בין גברים לנשים בכל הנוגע לתכנים הנלמדים בלימודי היהדות, כשם שאין הבדל בין המינים בתכנים הנלמדים באוניברסיטאות השונות, ולכן בני שני המינים לומדים ביחד במשך כל שעות היום והסדרים השונים. בנוסף, רבני הישיבה מאמינים שהדרתן של נשים מתפקידים שונים בתפילה היא אופציה הלכתית לגיטימית, אבל קיימת אופציה הלכתית נוספת - יצירת במה בה גברים ונשים יכולים להשתתף באופן שווה במטלות הציבוריות השונות, ובכללן מניין[9].

העולם שמסביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מהמאפיינים הבולטים של הישיבה הוא הרצון להשפיע על העולם היהודי הרחב יותר, ולא רק על תלמידי בית המדרש. לצורך כך קיימות בישיבה מספר תוכניות:

שלוחה ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הקימה ישיבת הדר שלוחה ישראלית. ראשית הפעילה הישיבה תוכניות קיץ לבוגרי ישיבות הסדר ובוגרות מדרשה בקיבוץ עין הנצי"ב ובקיבוץ סעד ולאחר מכן הוקמה שלוחה בירושלים המפעילה תוכניות לקהל הרחב ולבוגרי תוכניות הישיבה וכן תפילות שוויוניות. בשנת 2018 עברה השלוחה הישראלית ליד הרב ניסים בשכונת רחביה. בעוד הישיבה בניו יורק מתאפיינת בצוות אשר כמעט כולו למד והוסמך בעולם היהודי-ליברלי הרי שבשלוחה הישראלית ישנן הרצאות של רבנים דתיים-לאומיים לצד רבנים קונסרבטיביים.

קהל היעד של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהל התלמידים מאופיין בעיקר בשני סוגים של תלמידים:

  • תלמידים ותלמידות שמגיעים מרקע שוויוני לחלוטין (לעיתים קרובות מהתנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית), מתוך רצון להעמיק את הידע שלהם עם מקורות העם היהודי, בדגש על הספרות התורנית, כמו גם רצון ליטול חלק פעיל יותר בקיום מצוות.
  • תלמידים ותלמידות שמגיעים מרקע אורתודוקסי[10]), המבקשים להמשיך בשמירת מצוות תוך ביטול ההבחנה המגדרית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Empowered Judaism, Rabbi Elie Kaunfer. Jewish Lights 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהקשר זה: מוסד שבו עיקר הזמן מוקדש ללימוד תורה בחברותא בבית המדרש
  2. ^ הישיבה השוויונית הראשונה נמצאת במכון פרדס שהוקם בשנת 1972. מאמר באנגלית מתוך הJewish Standard
  3. ^ הצהרת הישיבה על עצמה וייעודה
  4. ^ מאמר באנגלית בForward נכתב "Hadar, America’s first full-time, egalitarian yeshiva"
  5. ^ חלק מהמדינות שמהם הגיעו תלמידים: אנגליה, אוסטרליה, קנדה.
  6. ^ באתר העמותה
  7. ^ בבלי קידושין דף מ', עמוד ב'
  8. ^ ראיון עם הרב שי הלד אתר Kavvanah ספטמבר 2011
  9. ^ הרב איתן טוקר כתב על כך תשובה ארוכה. ניתן לקרוא את התשובה המלאה באתר של הישיבה.
  10. ^ מאמר שמתאר תלמידי ישיבה יוניברסיטי המגיעים ללמוד במקום http://www.newvoices.org/community?id=0058