ישיבת המקובלים בית אל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלת הכניסה לישיבה
בניין הישיבה
ישיבת המקובלים בית אל
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
ישיבת המקובלים בית אל
ישיבת המקובלים בית אל

ישיבת המקובלים בית אל או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים", שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים". המפורסם שבחכמיה היה הרב שלום שרעבי המכונה (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה שנקראה בשם "בית אל". הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד תורת הסוד, למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. כך הגיעו ללמוד בה במיוחד אנשים רבים, ולפי המסופר גם רבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב ותלמידו של הרש"ש הקדוש.

אף על פי שחכמי ירושלים אסרו על אף גורם פרטי, מוסד או קהילה מבין העדות שבירושלים באותם ימים לשלוח בעצמם שד"רים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה.

לאחר מלחמת העצמאות נוסדה הישיבה מחדש על ידי הרב עובדיה הדאיה בשכונת יגיע כפיים שבירושלים. ולאחר מלחמת ששת הימים נפתח מחדש סניף עצמאי של הישיבה בעיר העתיקה על ידי הרב מאיר יהודה גץ.

רבי שלום שרעבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של רבי גדליה חיון, נתמנה לתפקיד ראש הישיבה רבי שלום שרעבי (הרש"ש), מעולי תימן הראשונים, אשר תחילה מצא את פרנסתו כשמש בישיבה. לאחר שעמדו על סגולותיו היה לראש הישיבה. מסופר עליו שתחילה שימש במקום כשמש, מפני ענוותנותו הרבה, עד שנתגלתה גדולתו בתורה. אחריו שימש בראשות הישיבה תלמידו של הרש"ש, ר' יום טוב אלגאזי וכן שניים מבניו.

על מקובלי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת מתפללים יחד הספרדים ועם אחדים מעדת האשכנזים. הם מתפללים עם "כוונות" מהאר"י והרש"ש. ואחר התפלה יושבים מעטופים בטלית ומוכתרים בתפילין ולומדים בחברותא את ספר הזוהר ושאר ספרי קבלה.

כתב התקשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידי ישיבת המקובלים בית-אל חתמו על "כתב ההתקשרות" (כך הביטוי המקורי), עם הישיבה, בזאת הלשון: "...ברצות ה‘ בתשובת השבים, רוח לבשה אותנו צעירי הצאן להיותנו כאיש אחד – חברים לשם יחוד קדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח ליוצרנו – ועל זה נכרות ברית בינותינו...נהיה כולנו אהודים זה לזה אהבה רבה, אהבת נפש ואהבת גוף...שאם חלילה וחס יהיה איזה צער לאחד ממנו לסייעו כולנו יחד...עוד נתחייבנו שכל תקנה וסייג ומנהג שיסכימו רוב החברים לעשות, שכולם וכל אחד ואחד לבדו, יתנהג ויעשה הדבר ההוא...ואם יחטא איש לאיש ימחול לו מיד בכל לב ובכל נפש..."

סיפורים על בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר גרשום שלום, כתב על אנשי בית-אל ותפילתם בשנת 1941: "בית-אל... אפילו היום, עת אני כותב שורות אלה, אנשים לגמרי ‘מודרניים‘ במחשבתם יכולים להפיק השראה מהתבוננות בתפילה היהודית בצורתה הנשגבת ביותר...‘‘.

גם הסופר ש"י עגנון כתב על בית הכנסת, בסיפורו "לפנים מן החומה":

"על בית תפילה אחד אשים דברי ועליו אספר משהו. לא גדולות ונפלאות ממני אספר, רק מה שהראוני שם אספר. בית אל שם בית הכנסת, של קהל חסידים עדת המכוונים הוא. בעשירי באב קודם חצות היום...באתי לשם בפעם הראשונה. בבית לא היה איש וכלי הבית מכוסים היו סדינים, שעמדו לסייד את הבית לכבוד שבת הנחמה, שכיון שיצא תשעה באב ולא בא הגואל חזרו והכינו עצמם לו וכן את מקדשם.
...
שנה אחת ביום הכיפורים התפללתי שם מערב עד ערב. רואה אני אותך לאה, שמשתוממת את על אותו אדם שבא להתפלל עם חסידי אל קדושי עליון. אגיד לך ולא אכחד ממך, תמיהה זו תמהים היו אף שם למעלה, כששמעו תפילתו של האחרון שבישראל בתוך תפילת הצדיקים והחסידים והישרים והתמימים, קהילת הקודש בית אל."[1]

ראשי הישיבה בעיר העתיקה ובעיר החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף המאה התשע עשרה נפתחו ישיבות נוספות ללימוד הנסתר בירושלים כמו ישיבת רחובות הנהר, ישיבת החיים והשלום, ישיבת נהר שלום. וישיבת שער השמים.

עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, נהרס בנין הישיבה והישיבה חדלה להתקיים. בשנת ה'תשי"ח הקים הרב עובדיה הדאיה את הישיבה מחדש ברחוב רש"י, בשולי שכונת יגיע כפיים. לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים, שיקם הרב מאיר יהודה גץ את בנין הישיבה, הקים אותה מחדש ועמד בראשה עד למותו. היום עומד בראש ישיבת בית אל שבעיר העתיקה הרב ישראל אביחי.

לומדים ומלמדים בישיבה לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ש"י עגנון, לפנים מן החומה, הוצאת שוקן, 2001, עמ' 33–34
  2. ^ באתר ישיבת המקובלים בית, הרב נבון לא מופיע בין ראשי הישיבה שבתחתית דף הבית של האתר.
  3. ^ באתר הישיבה וכן בערך עליו בוויקיפדיה מופיע הרב גאגין כמי שמילא את מקומו של ר' רפאל אברהם שלום לאחר פטירתו בתקפ"ז.
  4. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב שמעון הורביץ (קמינצקי) "ר' שמעון לידער"", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 334
ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הרב גדליה חיון הרב שלום שרעבי הרב יום טוב אלגאזי הרב חזקיהו יצחק שרעבי הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי הרב חיים אברהם גאגין הרב ידידיה רפאל אבולעפיה הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תקי"א (1751)
תקי"א (1751) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
הרב שלום משה חי גאגין הרב ששון בכר משה פרסיאדו הרב מסעוד הכהן אלחדאד הרב שלום הדאיה הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר) הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) הרב מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן

קואורדינטות: 31°46′30″N 35°13′54″E / 31.774978°N 35.231566°E / 31.774978; 35.231566