ישיבת חברון-גאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישיבת חברון-גאולה היא ישיבה חרדית ליטאית שהייתה קיימת בירושלים. הישיבה הוקמה בשנת תשמ"ז (1987) במבנה ישן של ישיבת חברון כנסת ישראל שהתפנה על ידי ישיבת חברון כנסת ישראל עם עזיבתה לשכונת גבעת מרדכי בשנת תשל"ו (1976).

הישיבה הוקמה על ידי רבי חיים סרנא, בנו של ראש ישיבת חברון כנסת ישראל רבי יחזקאל סרנא.

הרקע להקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ז פרש הרב חיים סרנא מישיבת חברון כנסת ישראל עקב מחלוקת עם מנהל הישיבה יצחק חברוני בנו של הרב משה חברוני. לאחר הסכם פשרה, הקים הרב סרנא ישיבה משלו בבניין הישן של הישיבה בשכונת גאולה. ישיבתו כונתה "ישיבת חברון-גאולה", הישיבה נועדה לשמש כהמשך לישיבת חברון כנסת ישראל ההיסטורית.

בראשות הישיבה עמדו הרב חיים סרנא והרב שמואל יעקב בורנשטיין.

בשנת תש"ס (2000) עם הקמתה של ישיבת 'קריית מלך' בבני ברק, הוזמן הרב שמואל יעקב בורנשטיין לכהן בה כראש ישיבה, בעקבות זאת עזב את הישיבה ועבר לגור בבני ברק. עם עזיבתו זומנו לישיבה המשגיח הרב נפתלי קפלן והרב יהושע אייכנשטיין. כחלק משיפור הלימוד בישיבה הוחלט על הקמת שני בתי מדרש בתוך בנין הישיבה, כשהאחד מכיל את בחורי הישיבה הבוגרים יותר, והשני נקרא בשם 'כנסת יחזקאל', במהלך השנים עזבו השניים את הישיבה ובתי המדרש התאחדו.

הישיבה בהר נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרב חיים סרנא (תשע"א), שימש הרב אלחנן שוימר כראש ישיבה בפועל. בשנת תשע"ב החליט הרב ברוך סולובייצ'יק חתנו של הרב סרנא ויורשו, להשכיר את מבני הישיבה[1][2], ולמזג את הישיבה עם ישיבת כנסת מרדכי משכונת הר נוף. בשנת תשע"ג עזב הרב שוימר את הישיבה, מה שהיווה סתימת הגולל על ישיבת חברון גאולה.[3]

בנין הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין הישיבה הושכר לישיבת "אמיתה של תורה", ובשנת 2021 שכרה ישיבת "משכן שלמה" בראשות הרב פרוידיגר את הבניין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]