ישיבת חיי עולם
 | |
| בניין הישיבה שתוכנן על ידי אדריכל נתן ברין | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | העדה החרדית, יהדות חסידית |
| תקופת הפעילות | 1886–הווה (כ־140 שנה) |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′19″N 35°13′06″E / 31.788477075804°N 35.218377960608°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת חיי עולם | |
  | |
ישיבת חַיֵּי עוֹלָם[1] (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
תולדות המוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ישיבת חיי עולם" הוקמה בי' בתמוז ה'תרמ"ו 13 ביולי 1886 בעיר העתיקה בירושלים על ידי מספר רבנים חסידיים, רבי יצחק דוד בידרמן, בנו של רבי משה מלעלוב ואחיינו רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. ובתמיכת רבי יהושע מקוטנא, וחתנו רבי חיים אלעזר וקס.
הישיבה היא המקבילה החסידית בירושלים לישיבת עץ חיים ("תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים") של הפרושים, הוותיקה יותר, שהוקמה 45 שנים קודם לכן בידי הרב שמואל סלנט.
ראש הישיבה הראשון היה רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, חתנו של רבי יצחק דוד בידרמן.
הישיבה נוסדה במקורה בעיר העתיקה ולמשך תקופה עברה ממבנה למבנה בשכירות, ולבסוף קנתה מבנה ברחוב מעלה חלדיה ברובע המוסלמי, שמול שוק הכותנים. מאז שנות השמונים של המאה העשרים שוכנת במבנה זה ישיבת שובו בנים של חסידי אליעזר ברלנד שהשתלטו עליה באופן לא חוקי[2]. המבנה תוכנן על ידי נתן ברין מהנדס ואדריכל שחי ופעל רוב ימיו בירושלים.
בעקבות שורת אירועים וביניהם רעידת האדמה בשנת תרפ"ז (1927) שהזיקה קשות למבנה ומאורעות תרפ"ט (1929) נרכש עבור הישיבה מגרש בשולי שכונת אחווה ("כיכר השבת" של ימינו) ובשנת ה'תרצ"ג (1933) עברה הישיבה הגדולה למשכנה החדש.
עם השנים נסגרה הישיבה ונשאר רק כולל אברכים ותלמוד תורה ששימש בעיקר את החסידים מהיישוב הישן, הקשורים לעדה החרדית. בבניין הישיבה יש בית כנסת של חסידות ראדזין, בית כנסת של חסידי אשלג הירושלמים, ממשפחות מינצברג ולמברגר ואולם שמחות.
"מוסדות הרמ"א"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 החלו מנהלי המוסד לקחת תקציבים ממשלתיים לתלמוד תורה. חלק מההורים הוציאו את ילדיהם מהמוסד ועסקני העדה החרדית פתחו להם תלמוד תורה חדש בשם "חיי עולם המקורית" (לימים 'מוסדות רמ"א' בנשיאות הרב משה אריה פריינד). התלמוד תורה החדש השתכן במשך מספר שנים בבניין של קרטשניף סיגט תחת חסותו של רבי צבי הירש רוזנבוים. כיום שוכנים מוסדות רמ"א בשכונת גוש 80.
ראשי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (-כ"ט בחשוון ה'תש"ט)
- הרב נפתלי צבי שמרלר (ה'ת"ש-כ"ה בסיוון ה'תש"ח)
- הרב דב בריש וידנפלד (ה'תש"ח-ה'תשכ"ו)
- הרב חייקל מילצקי
- הרב שלמה שרייבר
- הרב אהרן ברנשטיין
- הרב משה ברנשטיין
מבוגרי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב נטע צבי גרינבלט ראב"ד מעמפיס טענעסי
- הרב ישראל בנימין דוד אדלר מירושלים ראב"ד בד"ץ אגודת ישראל
- הרב לייב פישר
- הרב ראובן קלפהולץ הי"ד בשנת תרצ"ו
- הרב גרשון לפידות
- מנחם הכהן, פוליטיקאי ורב ישראלי
- מרדכי לביא, עיתונאי ישראלי
- האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר מגור, בעל "פני מנחם"
- האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור, האדמו"ר מגור הנוכחי
- האדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריווקה
- הרב שמואל שמריהו היינה
- הרב שלמה בנימין אשלג
- הרב שמואל אלעזר היילפרין
- הרב לוי יצחק הלפרין
- הרב משה יאיר וינשטוק
- הרב שמואל אבידור הכהן
- הרב מרדכי פרום
- הרב משה חיים שמרלר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 412, באתר "כותר"
- שבתי זכריה, שלישי - קורות הישיבה הגדולה "חיי עולם" ברחוב חברון, ירושלים הבלתי נודעת: פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים, בית אל: ספריית בית אל, 1998, עורך: חגי הוברמן, עמ' 75–106
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ע' פרייד, ישיבת „חיי עולם” ומוסדותיה (רשמי ביקור), הפרדס, שנה כ"ח חוברת ב', חשוון תשי"ד, עמ' 47–48 (באתר HebrewBooks)
- מוסדות הראשיים, ותיקים צבוריים והמפורסמים „חיי עולם” בירושלים, הפרדס, שנה כ"ח, חוברת א', תשרי תשי"ד, עמ' 30–31 (באתר HebrewBooks)
- תורת הבית, דו"ח פעולות המוסד והיסטוריה בהוצאת הישיבה, ירושלים ה'תרפ"ט (1929), באתר היברובוקס
- אוסף פשקווילים נגד "ישיבת חיי עולם", באתר ארכיון הספרייה הלאומית(הקישור אינו פעיל)
תלמוד תורה וישיבת חיי עולם (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בחירה זו בשם חיי עולם היא על פי הגמרא במסכת שבת (שבת דף י עמוד א); רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה אמר; מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה? והוא סבר, זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד, תרגום; רבא ראה לרב המנונא שמאריך בתפילתו על חשבון הלימוד תורה התפלא ואמר, מניחים חיי עולם שהיא התורה ועוסקים בחיי שעה שהיא התפילה?, וטעמו של רב המנונא שמאריך בתפילות בגלל שסובר שהזמן של תפילה והזמן של תורה אינם על חשבון השני וצריכים שניהם להיעשות בשלימות
- ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת: פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים, עריכה: חגי הוברמן, בית אל, ספריית בית אל, 1998 עמ' 105
