ישיבת מקור חיים (שפע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקור חיים
אין תמונה חופשית
ישיבה גבוהה
תאריך ייסוד 1984
תאריך סגירה 1988
מייסדים הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב שג"ר
בעלי תפקידים
מנהל מאיר רבי
ראש הישיבה גבוהה הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
מיקום
מיקום שכונת מקור חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת מקור חיים (מוכרת יותר בכינוי "שפע") הייתה ישיבה גבוהה, שפעלה בשנות השמונים בירושלים. הישיבה הוקמה בשנת 1984 על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), שעמד בראשה, יחד עם הרב שג"ר ששימש בה ר"מ[1]. הישיבה הציגה סגנון נאו חסידי ייחודי. אף על פי שהתקיימה במשך שנים ספורות, נודעה לה השפעה רבה על שדה ישיבות הציונות הדתית ועל צמיחתן של מגמות חסידיות בקרב הציבור הדתי לאומי[2].

הישיבה נקראה על שם רחוב מקור חיים שבו שכנה. היא נודעה יותר בכינוי "שפע", כשמו של מוסד אחר ללימודי יהדות שהקים הרב שטיינזלץ שנה קודם לכן. בכל שנותיה מנתה הישיבה כמה עשרות בחורים ואברכים, שהורכבו מקבוצת תלמידים בוגרים של הרב שג"ר שבאו עמו מישיבת הכותל[3], חוזרים בתשובה שהיו מקורבים לרב שטיינזלץ ובחורים צעירים מישיבות תיכוניות. לצד מקימיה לימדו בישיבה גם הרב מנחם פרומן, שלימד בה גמרא וחסידות, הרב שמואל ריינר, הרב שבתי רפפורט, הרב יעקב מדן, המשורר אדמיאל קוסמן, פרופסור דוד הנשקה ואחרים.

הישיבה התאפיינה בפתיחות יחסית לתרבות הכללית, הסרת מחיצות בין לימוד הגמרא לעיסוק בחסידות ובעבודה פנימית, וכן עיסוק בתלמוד ירושלמי ובמדרשי הלכה שלא היה נפוץ אז בישיבות הגבוהות.

כשנה וחצי לאחר הקמת הישיבה התבקש הרב פרומן לעזוב את הישיבה, אך הוחזר לאחר מחאות של התלמידים. בסוף זמן קיץ של שנת 1988 עזב הרב שג"ר את הישיבה, ועימו עזבו כמעט כל התלמידים. הישיבה התקיימה עוד שנה עם מחזור חדש, ואז נסגרה. נהוג לייחס את הסגירה למתחים שנוצרו בין הרבנים שהובילו את הישיבה או בין תלמידיהם[2]. לאחר הפירוק עברו רבני הישיבה ותלמידיה למוסדות אחרים, וחלקם פנה להקים את ישיבת עתניאל. בהמשך שנות התשעים הקים הרב שג"ר עם הרב יאיר דרייפוס את ישיבת שיח יצחק, והרב עדין שטיינזלץ הקים את ישיבת תקוע.

בין בוגרי הישיבה הבולטים: הרבנים בני קלמנזון, עמי עולמי, יהונתן גוטמן, דוב זינגר, שמואל אריאל ועודד דוד, הפעיל הדתי וחבר הכנסת יהודה גליק, הסופר והעורך יהושע גרינברג, השחקן והיוצר ברוך ברנר והפסיכולוג הרב יצחק מנדלבאום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גילי (מבצרי) זיוון, הגותו של הרב שג"ר כבסיס לדמוקרטיה רב-תרבותית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019, אישים, עמ' 2,מסת"ב 4־270־519־965־9
  2. ^ 1 2 אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017
  3. ^ הרב שג"ר נפטר הלילה, באתר כיפה, 11 ביוני 2007