ישיבת סוסיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי סוסיא
סמל הישיבה
אין תמונה חופשית
ישיבה תיכונית
תאריך ייסוד ה'תשנ"ח
השתייכות מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
מייסדים הרב נעם פרל, דורון שרעבי, סלו ונגרובסקי
התמחות ישיבה תיכונית סביבתית
מגמות אקולוגיה, ארץ ישראל
שכבות לימוד ט' - י"ב
מספר כיתות 7
מנהל חיים בר חי
ראש הישיבה התיכונית הרב נעם פרל
סגל הוראה כ-30 אנשי צוות
תלמידים כ-170
ספרים מדרשטח, אבני דרך, נקיי הדעת, הזמנה לתפילה, הזמנה לפרשה, הזמנה לחגים
מיקום סוסיא
באחריות מועצה אזורית הר חברון
קואורדינטות 31°23′31″N 35°06′51″E / 31.392018°N 35.114234°E / 31.392018; 35.114234
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי סוסיא, או בקיצור ישיבת סוסיא, היא ישיבה תיכונית הדוגלת בחינוך סביבתי הממוקמת בהתנחלות סוסיא.

בראשות הישיבה עומד הרב נעם פרל, שגם הקים את הישיבה בשנת תשנ"ח (1998). ראש הישיבה משנת תשע"א (2011) עד שנת תשע"ה (2015) היה הרב אברהם ישראל. תלמידי הישיבה מונים כ-170 במספר. תוכנית הישיבה כוללת 5 ימי לימוד בשבוע, כאשר בכל יום שישי ישנו סיור לימודי - כל זאת לאורך כל ימות השנה. כמו כן בכל שנה מתקיימות שתי סדנאות שטח שכבתיות בנות שבוע, כאשר כל סדנת שטח עוסקת באזור אחר בארץ ישראל.

הישיבה דוגלת בחינוך פתוח ובאמון הדדי תוך שיתוף מלא של התלמידים במתבצע. סדר היום בישיבה מורכב כך שחציו תורני וחציו תיכוני.

הישיבה מוציאה לאור עלון חודשי הנקרא "סוסון", והוא ערוך ומסודר על ידי תלמידי הישיבה.

בית המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מקדישה את חציו הראשון של יום הלימודים התורני ללימוד כלל מקצועות התורה וענפיה ואת חציו השני ללימוד התלמוד הבבלי. שני סדרי הלימוד העצמי היומיים מתחלקים בין הכנה וחזרה על שעורי הגמרא לבין התקדמות מתמידה ומונחית בלימודי ההלכה והתנ"ך בבקיאות. מבנה "סדר" זה מאפשר ניצול של סדרי הלימוד העצמי תוך העלאת חשיבות לימודי התנ"ך וההלכה למעשה.

לימודי השדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "למידת השטח" השנתית מורכבת מ"סיורי יום" שבועיים ומשני אירועי שיא שנתיים, שהם "סדנאות שטח" בנות שבוע. לקראת כל אחד מהסיורים מכינים התלמידים "עבודת הכנה" עיונית במסגרתה הם קוראים חומר הקשור בנושא הסיור ומשיבים על שאלות הכנה אודותיו. במהלך הסיור מסכמים התלמידים את הנאמר והנצפה כדי להפנימו ולאפשר את שחזור הנאמר והמוסק מתצפיות השדה וממצאיו.

תוכנית הסיורים מכילה סיורים בנושאי גאולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, אקולוגיה, ארכאולוגיה, היסטוריה, תנ"ך, מדרש, סיורים חברתיים, סיורי מידות ומיומנויות שדה שונות.

"

במסגרת התוכנית הסביבתית מתקיימות שמונה סדנאות – מדבר יהודה, שדרת ההר, נגב, גולן, גליל, מישור החוף, הרי אילת וסדנת בחירה אותה מתכננים ומארגנים בני שכבת י"ב בעצמם בהדרכתם ובאזור אותו בוחרים הם.

הלמידה לקראת ובמהלך הסיורים והסדנאות מתבצעת כולה מתוך חומרי הלימוד אותם מפיקה הישיבה ובאחריות "מדריך סביבתי" המלווה את השכבה הרלוונטית לאורך הסיורים כולם, מכיר את התלמידים באופן אישי ועוקב אחר התפתחותם הסביבתית, האישיותית והתורנית. התוכנית כוללת כ-150 סיורים על פני ארבע שנות הלימוד בישיבה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודית לישיבה קיומה של הוצאה לאור של ספרים, שבה יצאו לאור (נכון ל-2011) שישה ספרים, בהפקת ראש הישיבה הרב נועם פרל והתלמידים (המשתתפים בכתיבה ובצילום). ששת הספרים הם "מדרשטח", "אבני דרך", "נקיי הדעת", "הזמנה לתפילה", "הזמנה לפרשה" ו"הזמנה לחגים". מִדְרָשֳטַח (הלחם מילים של מדרשה ושטח) הוא מדריך המסביר ערכים נבחרים מתחומי חי, צומח ודומם במקרא ובמדרש. המדריך מתאר את דרכן של 24 חיות, 22 תיאורים של הצומח ו-18 מושגים מהדומם. לכל ערך נלווים מקורות מקראיים ותלמודיים. את הערכים כתבו תלמידי הישיבה להנצחת זכרו של חברם נפתלי בן-ציון, שנרצח בפיגוע.

הקמפוס האקולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לראש השנה תשס"ט החליטה הישיבה על תוכנית להקמת "קמפוס אקולוגי", לפי עקרונות וטכנולוגיות המוגדרים כ"ירוקים", בנושאים רבים ומרכזיים - חומרי הבנייה, זוויות העמדת המבנים, ניצול ומיחזור משאבי המים וצריכת אנרגיה חלופית.

בין השאר ניתן דגש על התנאים הבאים (בהתחשב בתנאי הטמפרטורה של חבל הארץ המקומי, הר חברון):

  • מרכיבי הבניה נבחרו על פי מרכיבי הבידוד ועוביים במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה.
  • מבני הפנייה נבנו בזווית בה יקבלו את מלוא החשיפה לשמש.
  • ניצול מרבי של משאבי המים (כמות המשקעים באזור אינה עולה על 200 מ"מ בשנה).
  • שיחזור השימוש במים ובפסולת.
  • מזעור השימוש בחומרים חד-פעמיים.

בנייתו של הקמפוס האקולוגי נשלמה בשנת תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]