ישיבת פאפא

ישיבת פאפא

תלמידים בישיבת פאפא
ישיבה
השתייכות	אשכנזי, חסידי
תקופת הפעילות	תחילת המאה ה-19 – במהלך השואה, בשנת 1944
מייסדים	הרב בנימין וולף רפופורט
מיקום
מיקום	פאפה, הונגריה

ישיבת עץ חיים - פאפא נוסדה בעיר פאפה בהונגריה בראשית המאה ה-19 על ידי הרב בנימין וולף רפופורט. לאחר מלחמת העולם הראשונה נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב עזריאל נפתלי גשטטנר, עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

היסטוריה

הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת 1934

רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בחברת תלמידיו, פאפא, הונגריה

הישיבה בפאפה נוסדה לראשונה בידי הרב בנימין וולף רפופורט שכיהן כרב העיר בין השנים 1781-1837. ישיבה זו המשיכה להתקיים לסירוגין על ידי רבנים שונים בקהילה. ביניהם הרב שלמה זלמן ברויאר והרב משה אריה ראטה. החינוך בישיבה התנהל ברוח היהדות ההונגרית האשכנזית.

לאחר שהרב ראטה הביע את תמיכתו בציונות, הרבנים האורתודוקסים של אותה תקופה איימו על תלמידיו והרחיקו אותם מהישיבה. כתוצאה מכך פסקה פעילות הישיבה.

אחרי פטירתו של הרב ראטה בשנת תרס"ו (1906) נותרה משרת הרבנות של פאפה פנויה במשך כמה עשורים, מה שגרם שבמשך תקופה ארוכה לא התקיימה הישיבה.

חיי הישיבה בפאפה חודשו רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב עזריאל נפתלי גשטטנר, בסיועו של הרב אברהם דירנפלד. שניהם הנהיגו יחד את הישיבה. באותו זמן פעלה הישיבה במתכונת של ישיבה קטנה.

כאשר הרב שמואל גוטליב התמנה לרבה הראשי של פאפה בשנת תרפ"ז (1927), הוא פתח שם ישיבה גדולה. ישיבה אשכנזית זו פעלה כשנתיים ולאחר מכן חדלה להתקיים עם פטירתו של הרב גוטליב.

בשנת תרפ"ט (1929) התקבל כרבה של פאפה הרב יעקב יחזקיה גרינוולד והוא ייסד במקום ישיבה חסידית. הישיבה התפרסמה ומשכה תלמידים רבים שמספרם הגיע לכ-300 תלמידים. היא הייתה באותם ימים מהישיבות הגדולות והחשובות בהונגריה.

הרב גרינוולד נפטר בשנת תש"א (1941), ואת מקומו מילא בנו, הרב יוסף גרינוולד, ברבנות ובראשות הישיבה.

בזמן השואה חוסלה הישיבה בפאפה. רק קומץ תלמידים שרדו את המלחמה.

לאחר מלחמת העולם השנייה שב הרב יוסף גרינוולד לפאפה בניסיון לשקם את חיי הקהילה, אולם לאחר שנכשלו מאמציו עזב את הונגריה יחד עם עשרות תלמידי הישיבה. בשנות ה-50 עבר להתגורר בברוקלין, ניו יורק, שם כונן את "קהלת יעקב - פאפא" וייסד בה מחדש את ישיבתו.