ישיבת סלוצק - קלצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבת קלצק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

הישיבה בסלוצק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרנ"ז נעתר הסבא מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל להפצרותיו של רב העיר סלוצק רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז), ושלח לסלוצק חבורה של 14 מבחירי תלמידיו בישיבת סלובודקה[1], על מנת לפתוח את ישיבת סלוצק. יחד עמם שלח את רבי איסר זלמן מלצר שבאותה עת כיהן כאחד מראשי ישיבת סלבודקה. תוך זמן קצר רכשה הישיבה שם ומעמד כאחת מישיבות העילית של ליטא.

רבים מתלמידי הישיבה התפרסמו אחרי שנים ובהם גדולי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה הרב אלעזר מנחם שך והרב משה פיינשטיין. לאחר נשואי בתו של הרב מלצר עם רבי אהרן קוטלר התמנה גם הוא לכהן כר"מ הישיבה, והרב שך התמנה ללמד קבוצות תלמידים בישיבה. הניהול הרוחני של הישיבה הופקד בתחילה על ידי הרב שבתי שעפטיל קרמר חתנו של שרגא פייבל פרנק וגיסו של ראש הישיבה הרב מלצר, ואחר כך כיהן בתפקיד זה הרב אשר סנדומירסקי.

הי"ד החזקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה עשר בכירי ישיבת סלבודקה שנבחרו על ידי הסבא ונשלחו עם הרב מלצר לפתיחת ישיבת סלוצק, היו ידועים באותו הזמן כבכירי עולם הישיבות בכללותו, וגם לאחר מכן התפרסמו ברובם כמנהיגי ישיבות ידועים. בעולם התורני היה ידוע כינויים בשם הי"ד החזקה כעין שם ספרו של הרמב"ם[2].

  • רבי יצחק זיו מטאווריג (כיהן כרב בשטוויאן)
  • הרב יצחק רובינשטיין (פול'), ציר הסיים הפולני וממנהיגי המזרחי
  • רבי ליפמן רוצקין, כיהן כרב בפרוור דווינסק
  • רבי משה יום טוב הכטמן, כיהן כרב ברובליא
  • רבי שלמה העניך מהר"ם, כיהן כרב באפאצק

בישיבה למדו, בין השאר, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב אריה לוין[3], דוד באזוב, הרב יוסף אליהו הנקין[4], הרב משה פיינשטיין והרב אהרון קוטלר.

הישיבה בקלצק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב רדיפות השלטון הקומוניסטי, הוצרכה הישיבה לגלות בשנת 1921 מתחומי רוסיה לתחומי פולין, וכך עקרה הישיבה בראשות הרב קוטלר לעיר קלצק הסמוכה לגבול הרוסי. הרב מלצר נשאר עוד כשנתיים בסלוצק עד שעקר גם הוא לקלצק. בשנת 1925 עלה הרב מלצר לארץ ישראל ומאז הוכר הרב קוטלר כראש ישיבת קלצק. במשך כמה שנים כיהן הרב שך כר"מ הישיבה והניהול הרוחני של הישיבה הופקד במשך כמה שנים בידיו של הרב יחזקאל לוינשטיין.

סגירת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה מנין תלמידי קלצק כ-260 תלמידים. עד ר"ח חשוון ת"ש 1940 נשארה הישיבה בקלצק שהייתה תחת השלטון הרוסי, בר"ח חשוון עברה יחד עם אלפי בני ישיבות לעיר וילנה שעמדה תחת שלטון ליטאי. כאשר סופחה וילנה לברית המועצות פוזרה הישיבה ל-3 סניפים, סאלוק שעל יד לטביה, דושאט ודוקשט. רבי אהרן קוטלר התגורר בסאלוק והיה מבקר תכופות בשני המקומות האחרים עד לחודש שבט תש"י 1941. אז נסגרה הישיבה.

חידוש הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 הקים רבי אהרן קוטלר ישיבה חדשה בארצות הברית בשם בית מדרש גבוה היא ישיבת לייקווד עם תלמידים אחרים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת קלצק (ארץ ישראל)

הרב צבי יהודה מלצר בנו של רבי איסר זלמן מלצר פתח את ישיבת קלצק בפרדס חנה ובהמשך ברחובות. בשנת 1956 התמזגה עם ישיבת הדרום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישיבת "עץ החיים" דקלצק, ד"ר הלל זיידמן
  2. ^ רבני ערים, פינסק תער"ב
  3. ^ הרב אריה לוין
  4. ^ קיצור תולדות מרן הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצוק"ל, נכדו מביא בספר שו"ת בני בנים, ירושלים, תשנ"ב, עמוד רח, עדות שהרב הנקין לא היה בין 14 המייסדים של הישיבה, למרות שהיו שכתבו אחרת