ישיבת תורת החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת תורת החיים
לוגו תורת החיים.png
סמל הישיבה
Beit Meytar tekes.JPG
טקס חנוכת בית צבי מיתר - תורת החיים ביד בנימין. מימין לשמאל: עפרה מיתר, צבי מיתר, הרב שמואל טל, הרבנית יפעת טל.
ישיבה
תאריך ייסוד תשנ"ו (1996)
ראש הישיבה הרב שמואל טל
תלמידים 200
ספרים טל חיים, תורת החיים, שירת הים, נתיבי הלכה
מיקום נווה דקלים (המיקום המקורי)
יד בנימין (כיום)
קואורדינטות 31°47′50.75″N 34°49′12.58″E / 31.7974306°N 34.8201611°E / 31.7974306; 34.8201611קואורדינטות: 31°47′50.75″N 34°49′12.58″E / 31.7974306°N 34.8201611°E / 31.7974306; 34.8201611
http://www.thc.org.il

ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל. הישיבה נוסדה בשנת תשנ"ו (1996) בנווה דקלים שבגוש קטיף, ובעקבות תוכנית ההתנתקות עברה בשנת תשס"ה (2005) ליד בנימין.

בישיבה לומדים כמאתיים אברכים ותלמידים, והיא מתאפיינת בהדגשת לימוד תורה בבקיאות, עיון אליבא דהלכתא ועבודת המידות; בנטייה לחסידות; בחרדיות-לאומית וביחס מסויג למדינת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשנ"ה (1995) הזמין הרב יגאל קמינצקי (שהיה רבה של נווה דקלים ורב אזורי של גוש קטיף) את הרב טל לעמוד בראשות "כולל מג"ל" בנווה דקלים. הכולל הפך בהמשך לישיבה גבוהה בראשות הרב טל.

הישיבה זכתה לסיוע ניכר מהמועצה האזורית חוף עזה שממנה נשכרו מבני הישיבה. בתקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות קיבלה הישיבה ומוסדות הקשורים אליה תמיכה בסך של כ־1,861,000 ש"ח מהמועצה האזורית‏[1].

במהלך תוכנית ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ההכנות לתוכנית ההתנתקות סומנה הישיבה בידי מנהלת סל"ע כמוסד שפינויו בהסכמה וללא עימותים יהיה בעל חשיבות רבה להצלחת תהליך הפינוי הכולל, בעוד תלמידי הישיבה זוהו כבעלי יכולת ממשית לשבש את מהלך הפינוי, והרב טל זוהה כקול לוחמני וקיצוני בין רבני ומנהיגי גוש קטיף‏[2]. בעקבות כך יזמה המנהלת מגעים עם הנהלת הישיבה בניסיון להבטיח פינוי שקט של הישיבה בתמורה למתן הטבות מפליגות‏[3]. המגעים נתקלו בקושי בשל החלטת ועד מתיישבי גוש קטיף כי לא ינוהל משא ומתן עם אנשי מנהלת סל"ע, כחלק ממהלכי המאבק בתוכנית ההתנתקות. משא ומתן חשאי התקיים החל מחודש מאי 2005 בתיווך הרב צבי שינובר. בעוד מנהלת סל"ע ראתה בשינובר נציג רשמי של הישיבה, הנהלת הישיבה ושינובר עצמו טענו כי המגעים נוהלו על דעתו האישית של שינובר עד לימים ספורים קודם לביצוע תוכנית ההתנתקות, אז קיבלה הנהלת הישיבה את הסיכומים בין הצדדים‏[4]. שינובר המשיך לשמש כנציג הרשמי של הישיבה מול המנהלת גם לאחר הפינוי. בראיון לעלון של המועצה האזורית נחל שורק, חודשים אחדים אחרי ההתנתקות, אמר הרב טל כי "אנו הקפדנו מצדנו שלא יהיה לנו שום קשר עם המעבר ליד בנימין עד שנתקבלה החלטה בהנהגת גוש קטיף שאם חס ושלום נגורש זה יהיה המקום שיקלוט אותנו"‏[5].

במסגרת המשא ומתן בין שינובר למנהלת סוכם כי הישיבה תקבל את מתחם 'יד בנימין', ולצורך כך רכשה המדינה ביוני 2005 את המקרקעין במקום מהעמותה שניהלה את המקום ונקלעה לקשיים כספיים, והשקיעה בסך הכל קרוב ל־50 מיליון ש"ח ברכישה, שיפוץ והכנת המבנים לצורכי הישיבה.

בעקבות זאת הנחה הרב טל את תלמידיו להתרכז בלימוד תורה ולא להשתתף בעימותים מול הכוחות המפנים, והמליץ לפתוח בהליכים לקבלת פיצויים על הפינוי. הישיבה פונתה ללא אלימות, אם כי כמה מתלמידיה שהו במעצר ממושך, בעקבות מעשים הקשורים למאבק נגד תוכנית ההתנתקות. בשיחות לבני הישיבה חודשים קודם הפינוי הסביר הרב טל שאילו ניתן יהיה למנוע את הפינוי על ידי מאבק - יהיה צריך להיאבק בכל הכוח, אך במציאות בה לא ניתן למנוע את הפינוי, אין טעם להתנגדות שתכשל ותגבה מחיר כבד של פציעות וכאב, וכי עדיף לנסות להציל מה שאפשר‏[6]. לטענת יאיר אטינגר קדמה להנחיות אלו פגישה חשאית עם שר הביטחון שאול מופז, שבמהלכה סוכם על פינוי שקט בתמורה לסיוע לישיבה לאחר פינוייה‏[2].

תא"ל גרשון הכהן, ממפקדי ההתנתקות, תיאר את תחושת בני הישיבה ברגע לפני הפינוי בראיון לעיתון הארץ[7]:

Cquote2.svg

הם שרו. הם בכו. הם בכו בכי נורא. היו ביניהם שנפלו והתעלפו ליד ארון הקודש. בחזרה אינסופית הם חזרו שוב ושוב על מלות התפילה: אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. ושוב. ושוב. בשיאים הולכים וגבהים... היה משהו מדהים בשירה הזאת. הייתה תחושה שהיא קורעת את תקרת הבטון של בית המדרש. אם המשיח צריך היה לבוא להציל את גוש קטיף, זה היה הרגע שבו היה צריך לבוא... זו הייתה תפילה קורעת לב. היא הייתה חזקה יותר מכל תפילת נעילה שבה השתתפתי אי פעם. הייתה בה זעקה נוראה. הייתה בה קריאה לישועה מתוך שבר. והיא יצרה תחושה של רגע נורא. של יום דין.

Cquote3.svg

לאחר שהות קצרה בנצרת עילית ובבית הארחה "רמות שפירא" שבבית מאיר, עברה הישיבה ליד בנימין.

במקביל להכנות ולביצוע תוכנית ההתנתקות, שינה הרב טל את יחסו למדינת ישראל. לדבריו, המדינה החילונית על כל מוסדותיה היא תקווה שהכזיבה, ועל כן אין לחגוג ביום העצמאות, "המסמל באופן מובהק את הממלכתיות המתכחשת, מורדת ומתנגדת למלכותו יתברך"‏[8]. תחת זאת חוגגים תלמידי הישיבה את יום ירושלים (המכונה בפיהם "יום אתחלתא דגאולה").

דו"ח המבקר על המגעים עם הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו"ח מבקר המדינה בנושא תוכנית ההתנתקות נאמר כי הישיבה לא שיתפה פעולה באופן מלא עם מנהלת סל"ע והעבירה לה מספר רשימות שונות באשר למספר התלמידים והאברכים שהיו בישיבה. הישיבה נימקה זאת בשינויים בלתי צפויים במצבת התלמידים בעקבות העקירה מגוש קטיף‏[3].

לדברי המבקר, הישיבה קיבלה שטח ומבנים גדולים ויקרים יותר מאלו שהיו לה בנווה דקלים, שאף היו בבעלות המועצה האזורית ולא בבעלות הישיבה, ומבני מגורים שופצו ונמסרו לאברכי הישיבה, אף שהיו קודם לכן שוכרים ולא בעלי דירות, ועל כן לא היו זכאים לפי חוק ההתנתקות לפתרון דיור. מבקר המדינה ראה בפעולות אלו אפליה לטובה בהשוואה לכללים שנהגו כלפי שאר מפוני גוש קטיף‏[3][4].

לאחר המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב תשס"ח (2008) יצא הרב טל לחופשה של כשנה מראשות הישיבה ועבר עם משפחתו ליישוב בר יוחאי בגליל, בנימוק של צורך להתרכז בלימוד תורה[9]. בקיץ תשע"ה (2015) הודיע הרב טל כי יפחית את כמות השיעורים אותם הוא מעביר בישיבה, ויפנה שואלים לר"מים אחרים בישיבה, על מנת להתרכז בכתיבה ועריכה של ספריו‏[10].

הישיבה וחלק ממוסדותיה מנוהלים באמצעות עמותת 'תורת החיים - נווה דקלים'‏[11]

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה לישיבות אחרות, מדגישה הישיבה באופן יחסי את לימוד הבקיאות. לימוד זה כולל גם לימוד על סדר הדף היומי, בשילוב עם מערכת חזרות. על מנת לאפשר הספק גבוה של דפי גמרא ניתן דגש מופחת על לימוד תוספות, בניגוד לרוב הישיבות.

הלימוד בעיון בישיבה מתנהל 'אליבא דהלכתא' - היינו, לימוד מן הסוגיה ועד להלכה. במרכז הלימוד עומד שיעורו השבועי של ראש הישיבה הסובב לרוב סביב הבנה הלכתית בפסיקת הרמב"ם וראשונים נוספים. שיעורים אלה יוצאים לאור בסדרת ספרי "טל חיים". לתלמידי השנים הראשונות קיימים תוכניות עיון נפרדות עם שיעור יומי מפי הר"מ של השיעור. בישיבה משתמשים במחשבים אף בבית המדרש, מנהג שאינו מקובל בישיבות חרדיות ואף לא ברוב הישיבות הדתיות לאומיות (בפרט הגבוהות שבהן). תלמידי הישיבה הולכים במשך שעות היום כשהם מעוטרים בתפילין, לא רק במהלך הלימוד אלא גם בזמן עיסוקם היום-יומי, כפסיקת ראש הישיבה.

בישיבה ניתן דגש על פיתוח יכולת כתיבה תורנית, ופעמיים בשנה נדרשים התלמידים לכתיבת מאמר מקיף על סוגיה הלכתית. המאמרים נבדקים בידי רבני הישיבה. הישיבה מפעילה גם תוכנית בשם "יגדיל תורה", שמשתתפיה כותבים מאמרים בסגנון ספרי טל חיים. במסגרת זו יצא בשנת תשע"ו כרך בשם "תורת חיים", ובו סוגיות בנושא חול המועד, כולל פסקים הלכה למעשה, אשר עברו הגהה של הרב טל‏[12].

קיימת בישיבה תוכנית הלכה המכשירה את לומדיה למבחני הרבנות הראשית לישראל. דפי הלימוד של התוכנית, שנכתבו על ידי הרב הלל מרצבך שעמד בראש התוכנית בשנים תשס"ז-תשע"ד ונלמדו והוגהו על ידי חברי התוכנית, יצאו לאור בשנים האחרונות בסדרת ספרי "שירת הים". עד תשע"ו, יצאו לאור ארבעה כרכים: שבת, איסור והיתר, נידה ומקוואות, ואבלות‏[13].

בלימודי מחשבת ישראל ('אמונה') נלמד מצד אחד ספרו של ה"חזון איש", "אמונה וביטחון", המדגיש את חשיבות ההלכה באורחות החיים, כמו גם ספרי המחשבה של הרמב"ם וראשונים אחרים, ומצד שני מושם דגש על לימודי כתבי החסידות, בדגש על הדורות המוקדמים של החסידות. לימוד החסידות בא כתחליף חלקי ללימוד כתבי הרב קוק, שהיה מקובל בתחילת דרכה של הישיבה.

דגש מושם על "התבוננות", זמן קצוב בכל יום שבו מתמקד התלמיד בתיקון המידות באופן אישי, בהשראת תהליך דומה המתואר בספר מסילת ישרים שבו רואה הרב טל ספר יסוד לעבודת ה'.

הרב טל הוביל את הישיבה למהפך אידאולוגי שהושלם בעקבות תוכנית ההתנתקות, אשר בעקבותיו עזבה למעשה הישיבה את השקפת העולם הציונית שאפיינה אותה בעבר, ועברה לקו של התנגדות למדינה ולתרבות החילונית, שאותם היא רואה כמנוגדים בתכלית לאלוהות וקבלת עולה. הישיבה אינה מציינת את יום העצמאות, אך מציינת את יום ירושלים כ"יום לציון אתחלתא דגאולה", בתפילה חגיגית ובאמירת הלל. עוד קודם לכן כיוונה הישיבה את תלמידיה לשירות צבאי במסגרת נח"ל חרדי (ולא במסגרת ישיבת הסדר) בעקבות שילוב גובר של חיילות בצה"ל, ורק לאחר 3 שנות לימוד בישיבה‏[14], וכיום גם לשירות אזרחי.

הישיבה רואה עצמה כחלק מכלל ישראל, אך רואה בציבור הישראלי הכללי 'תינוק שנשבה' בהשפעת המדינה והתרבות החילונית, ומנסה להביאו לידי חזרה בתשובה באמצעות פעולות שונות, כדוגמת העברת שיעורים ולימוד משותף עם אנשי הישיבה.

כצעד נגד לתרבות החילונית, שאותה רואה הישיבה כמנוגדת לחלוטין לתורה, פועלת הישיבה להכשרת אנשי מקצוע בתחומים כדוגמת תקשורת ופסיכולוגיה. הכשרות אלו מבוססות בעיקר על תכנים תורניים.

הישיבה שואפת לקידום התרבות היהודית בכל הערוצים, והיא מעודדת את תלמידיה להכשרה מקצועית ולעבודה בתחומים שונים. לאור זאת הוקמו מוסדותיה של הישיבה, כמתואר להלן.

כיום מלמדים בישיבה בעיקר ר"מים שצמחו בה, לצד רבנים נוספים, ובהם הרב אשר וייס והרב משה צוריאל. בשנת תש"ע (2010) לימד בישיבה הרב שמואל נדל מתורתו של אביו, הרב גדליה נדל.

מוסדות הקשורים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הקימה מוסדות נוספים:

על יד הישיבה פועלים בתי ספר הפתוחים לציבור הרחב, תוך שמירה על הפרדה מלאה בין המינים:

הישיבה מפעילה מכון להוצאת ספרים העוסק בהוצאת ספרי הרב טל, סדרת טל חיים, וספרים וחוברות נוספים. וכן תחת חסות הישיבה פועל ארגון "ה' הוא המלך" להפצת יהדות.

עד שנת תשע"ב הפעילה הישיבה תנועת נוער לבנים בשם "בני דוד", ביישובים יד בנימין ובני ראם, ותנועה מקבילה לבנות, "בנות ציון", ביד בנימין בלבד. בשנת תשע"ב הצטרפו הסניפים לתנועת הנוער אריאל.

בשנת תשע"א הוקם על ידי בוגרי הישיבה ובתמיכתה גרעין תורני בנצרת עילית. הגרעין מונה כעשרים משפחות והוא מפעיל מדרשה לבנות, מועדון נוער וכולל אברכים. אנשי הגרעין פעילים בתחומי הרווחה והיהדות בעיר.

בשנת תשע"ג הקימה הישיבה שלוחה ליד קבר דוד המלך בהר ציון, בשם "ישיבת דוד המלך". בראש השלוחה עומד הרב דביר טל, בנו של הרב טל. בשנת תשע"ו עברה הישיבה לחוות שדה בר ליד תקוע וכן הוקמה על ידה גם ישיבה קטנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דו"ח מבקר המדינה 58א, עמ' 396
  2. ^ 2.0 2.1 יאיר אטינגרהסכם חשאי קדם לפינוי ישיבת נוה דקלים בשקט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 דו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לשנת 2007, פרק רביעי תוכנית ההתנתקות, עמ' 383-446.
  4. ^ 4.0 4.1 הרב שחצה את הקווים, תחקיר "המקור", באתר נענע 10.
  5. ^ דפי שורק, גיליון 19.
  6. ^ השיחה ניתנה בישיבה בתאריך כ' באדר א' תשס"ה
  7. ^ ארי שביטהיהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
  8. ^ הרב שמואל טל, מדינת היהודים אינה יהודית, באתר ynet‏, 31 במאי 2007
  9. ^ אפרת רוט-הלוי, ‏הרב טל חוזר, באתר "כיפה", 5 באוגוסט 2009
  10. ^ הרב שמואל טל לתלמידי 'תורת החיים': אפסיק ללמד בישיבה, 01.06.15, אתר 'סרוגים'
  11. ^ העמותה הוקמה ב־1990 בשם 'מג"ל - מכון להכשרת רבנים להתיישבות', ושינתה את שמה לשמה הנוכחי ב־2003, דו"ח כספי של העמותה לשנת 2008, אתר גיידסטאר ישראל
  12. ^ כתבה על הספר "תורת החיים - חול המועד" באתר עולם הספר
  13. ^ דוגמה מתוך ספר "שירת הים" על הלכות שבת
  14. ^ ניר חסון‏, בגוש קטיף חוששים מישיבת "תורת החיים", באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2005
  15. ^ כתבת וידאו על קהילת החוזרים בתשובה בתורת החיים באתר "שמיים"
  16. ^ דינה אברמסון, ‏קולנוע בטוהר, באתר בשבע - ערוץ 7, 20 ביולי 2006