ישי אילעזרוביץ' אילעזרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישי אילעזרוביץ' אילעזרוב
Исай Иллазарович Иллазаров
אין תמונה חופשית
לידה 20 בפברואר 1920
נלצ'יק, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות (כעת ברוסיה)
פטירה 6 בספטמבר 1944 (בגיל 24)
לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה במחוז באוסקה, כעת בלטביה
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת שירות 19411944
דרגה סמל ראשון
תפקידים צבאיים
מפקד מחלקת הסוללה נגד טנקים בפלוגה מס' 7 של רגימנט הסיור המעוטר מס' 272 באוגדת הסיור המעוטרת מס' 90 של ארמיית המשמר השישית שלחמה בחזית הבלטית הראשונה
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
גיבור ברית המועצות (04.09.1944)[1]
עיטור לנין
עיטור התהילה מדרגה 3
תפקידים אזרחיים
נהג במפעל לאפיית לחם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יִשַׂי אִילַעֲזָרוֹבִיץ' אִילַעֲזָרוֹברוסית: Исай Иллазарович Иллазаров; ‏20 בפברואר 1920 - 6 בספטמבר 1944) היה יהודי הררי סובייטי שעוטר לאחר מותו כגיבור ברית המועצות על פועלו כמפקד סוללה נגד טנקים במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר נלצ'יק בברית המועצות (כעת ברוסיה) במשפחתו של פועל. סיים בית ספר עם שבע שנות לימוד וקורסי נהגים לאחר מכן. עבד כנהג במפעל לאפיית לחם.

התגייס לצבא האדום ב-1941. הגיע לחזית המלחמה בקרב על מוסקבה. בדצמבר אותה השנה נפצע קשות.

בקיץ 1942 קיבל עיטור עוז על עצירת טנק וורמאכט. בהמשך נלחם בקרב קורסק ובבלארוס. הצטיין בקרבות במחוז ויטבסק.

ב-4 בספטמבר אותה השנה כשהוא פצוע עוטר על פועלו בעיטור "גיבור ברית המועצות". ב-6 בספטמבר נפטר מפצעיו[2]. נקבר ליד הכפר קירקלי במחוז באוסקה (כעת בלטביה).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]