ישי שריד

ישי שריד

לידה	12 באפריל 1965 (בן 60) תל אביב
מדינה	ישראל
סוגה	רומן
נושאי כתיבה	יהדות, השואה, ישראל
שפות היצירה	עברית ישראלית, עברית
השכלה	בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	הפרס הגדול לספרות בלשית (2011) פרס ברנר (2023) פרס סופי ברודי (2021) פרס ברנשטיין (2016) פרס היצירה לסופרים עבריים (2023)
www.saridlaw.com

ישי שריד, 2019

ישי שריד (נולד ב-12 באפריל 1965) הוא סופר ועורך דין ישראלי.

ביוגרפיה

שריד נולד ב-12 באפריל 1965 בתל אביב לדורית ויוסי שריד. למד בבית הספר היסודי א.ד. גורדון בתל אביב. בשנים 1974–1977 התגורר עם משפחתו בקריית שמונה ולמד בבית הספר "מצודות". המשיך ללמוד בתיכון עירוני ה' בתל אביב.

שירת בצה"ל כקצין מודיעין ביחידה 8200 והגיע לדרגת רב-סרן במילואים.

למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1994 התקבל כחבר בלשכת עורכי הדין בישראל. בשנת 1999 קיבל תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד.

שריד התמחה אצל עו"ד אביגדור פלדמן ובפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), שם עבד גם כתובע. עבד כפרקליט במשרד עורכי דין ד"ר י. וינרוט ושות'. בשנת 2002 הפך לעורך דין עצמאי, ועוסק בליטיגציה מסחרית, בדיני חברות, במשפט מנהלי ובתביעות ייצוגיות. משמש גם כבורר במסגרת המוסד הישראלי לבוררות עסקית.

במסגרת עבודתו כפרקליט ייצג שריד לקוחות בעיקר בתחום המשפט האזרחי. דוגמאות לכך:

• בין השנים 2006–2011 שימש כתובע חיצוני בשירות המשרד להגנת הסביבה, בהליכים פליליים נגד חברות ויחידים שזיהמו את הסביבה.
• יצג את פרופ' שמואל קניאל בתובענה ייצוגית בעניין ריביות הבנקים, בסיומה שולם לציבור סך של 47 מיליון ש"ח.
• יצג את משפחת החייל יהודה כץ, הנעדר מקרב סולטן יעקוב, בעתירה לבג"ץ לביטול ההכרזה עליו כחלל שמקום קבורתו לא נודע, ולאחר ביטול ההכרזה בתביעת נזיקין שהסתיימה בפיצוי כספי תקדימי למשפחה.
• יצג משקיעים שהולכו שולל על ידי חברת טי.ג'י. איי בתביעה שהסתיימה בהשבת כספם.
• יצג בהליכים בבית המשפט העליון בהם נקבעו הלכות תקדימיות, בין היתר בעניין מאבקי שליטה בחברות ובעניין "פורום לא נאות".
• הגן על תושבות בשכונת הארגזים בתביעת פינוי שהוגשה נגדן, בהליך בו נקבעו עקרונות הזכאות לפיצוי כתנאי לפינוי.
• יצג את משפחת החייל אורון שאול, לאחר שהוכרז תחילה כנעדר לאחר קרב שג'אעייה במבצע צוק איתן, בהליכים משפטיים לצורך קבלת מידע על גורלו.
• יצג ילדים ממוצא פיליפיני, שנולדו וגדלו בישראל, בהליכים למניעת גירושם, אשר בהם עוגנו זכויות השימוע והטיעון שלהם (עמ"נ 45385-11-19).

בשנת 2018 הנחה יחד עם אפרת שפירא-רוזנברג את הסדרה "נקודת מפנה" ב"כאן 11".

פעילות פוליטית ואזרחית

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 בשנת 2019, הוצב במקום ה-102 ברשימת מרצ.

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, שהיו גם כן בשנת 2019, הוצב במקום ה-100 ברשימת המחנה הדמוקרטי.

בשנת 2022 נבחר כחבר בוועדת השמות הממשלתית. כשנה לאחר מכן, פרש מחברותו בוועדה עקב התנגדות לקריאת שמות להתנחלויות ומדיניות ממשלת הימין.

שריד נאם בעצרות מחאה נגד ממשלת הימין שהתקיימו ביישובים שונים בישראל.

כסופר

שריד כתב שמונה ספרים, שתורגמו לשפות שונות וזכו בפרסים:

• חקירתו של סרן ארז (טרף קל) (הוצאת ידיעות אחרונות, 2000). סיפור חקירתו של קצין מצטיין שנחשד באונס חיילת. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 2000 בשם "טרף קל", ובמהדורה מחודשת בשנת 2021 בשם "חקירתו של סרן ארז". הספר תורגם לצרפתית.
• לימסול (הוצאת עם עובד, 2009). סיפורו של חוקר שב"כ שמקבל משימה מיוחדת שקשורה במשורר מעזה ופעילת שלום מתל אביב. הספר תורגם לתשע שפות (אנגלית, צרפתית, גרמנית, סינית, טורקית, איטלקית, ספרדית, קטלנית ודנית), זכה ב"פרס הגדול לספרות בלשית" בצרפת ובפרס הבינלאומי על שם מריסה ג'ורג'טי, שניתן בטריאסטה שבאיטליה. כמו כן היה מועמד ברשימה הסופית של פרס IMPAC המוענק באירלנד.
• גן נעמי (הוצאת עם עובד, 2013). סיפור שנה בחייה של הגננת נעמי, אשר נאבקת כנגד פינויה מהגן שהיא מנהלת ומביתה. הספר היה מועמד ברשימה הקצרה של פרס ספיר ותורגם לגרמנית.
• השלישי (הוצאת עם עובד, 2015). הספר מספר את קורות ימיה האחרונים של מלכות יהודה עתידית, לאחר שמנהיג כריזמטי עולה על כס המלוכה ומתמנה לכהן גדול, בית המקדש השלישי מוקם ועבודת הקורבנות מתחדשת. הספר זכה בפרס ברנשטיין לספרות ותורגם לצרפתית, לאיטלקית ולערבית.
• מפלצת הזיכרון (הוצאת עם עובד, 2017). היסטוריון צעיר מדווח ליו"ר יד ושם על האופן בו השתלט זיכרון השואה על חייו, במחקריו ובעיסוקו בהדרכת סיורים במחנות ההשמדה בפולין. הספר תורגם לאנגלית, גרמנית, איטלקית, צרפתית, פולנית, הונגרית, ספרדית וקטלנית. הספר נכלל ברשימת 100 הספרים הראויים לציון של הניו יורק טיימס לשנת 2020. הצגת יחיד המבוססת על הספר, בעיבוד ומשחק של השחקן בן יוסיפוביץ', זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל תיאטרונטו לשנת 2021 והוצגה בתיאטרון "הבימה".
• מנצחת (הוצאת עם עובד, 2020). סיפורה של אביגיל, פסיכולוגית שהתמחתה בטיפול בהלומי קרב ובהכשרת לוחמים לשדה הקרב. היא מקיימת מערכות יחסים מורכבות עם מטופליה בעבר ובהווה, וגם עם הרמטכ"ל רוזוליו, אשר לו היא מייעצת לקראת המערכה הקרבה. בנה שאולי מתגייס לצנחנים, ומערכת הנאמנויות שלה מסתבכת. הספר תורגם לאנגלית, גרמנית, ספרדית וקטלנית.
• מגלה החולשות, עם עובד, 2023. עוסק בזיו שמשתחרר מיחידת מודיעין מובחרת ומתחיל לעבוד בחברת היי־טק שפיתחה כלי פריצה לטלפונים חכמים. הוא מצטיין בעבודתו אבל משווע לאהבה ולחברות. הספר זיכה את שריד בפרס היצירה לסופרים עבריים ובפרס ברנר לשנת 2023.
• הפאנליסט, עם עובד, 2024. הספר מספר אודות עיתונאי ותיק שהתפרסם בתחילת דרכו בזכות כתיבתו הרעננה והופעותיו התכופות בטלוויזיה, אולם בחלוף השנים דעכה הצלחתו, טוריו נדחקים לשולי העיתון, והוא כמעט נשכח. הוא מרגיש שהוא מאבד גם את אהבתה של אשתו אלונה. כאשר נקרית לפניו הזדמנות לחזור להופיע בטלוויזיה, בערוץ הפטריוטי, הוא נאחז בה כבגלגל הצלה, ומוכן לעשות הכול לשם כך.

פרסים על ספריו

• בשנת 2016 זכה בפרס ברנשטיין לספרות על ספרו "השלישי".
• בשנת 2023 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול, והודיע על תרומת סכום הפרס לפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני.
• ב-30 באוקטובר 2023 זכה שריד גם בפרס ברנר לספרות לשנת 2023 על ספרו "מגלה החולשות". סכום הפרס הוא 50 אלף שקל. חברי הוועדה נימקו את הבחירה בספר בכך שהוא "מעמת את הקורא עם תמה אוניברסלית שהמופעים שלה מתגלים במצב האנושי בכל פעם בדרך אחרת... ישי שריד בנה דמות מורכבת ומציג אותה ללא כחל וסרק, ללא התחסדות וללא הפניית אשמה".
• בשנת 2025 זכה בפרס עגנון לאמנות הפרוזה. חברי הוועדה נימקו את הבחירה: ״ישי שריד הוא מן הקולות הבולטים והחודרים בספרות הישראלית העכשווית. במהלך השנים פרסם שריד שמונה ספרים שבאמצעותם הוא בוחן את המציאות הישראלית וחושף את מורכבותה – את עוצמותיה לצד האימה והספקות הצפונים בה. שריד מוליך את הקוראת במסע חקרני אל מעבר להווה העכשווי, ומציב שאלות נוקבות באשר למצבה של החברה הישראלית ולעתידה. כתיבתו מציגה מציאות שבה גבולות הדמיון וההוויה הישראלית מתמזגים זה בזה.״

נשוי לד"ר רחלי שיאון-שריד, בתם של יעל דיין ודב שיאון, מנהלת מחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים וולפסון. לזוג שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

• ישי שריד, ברשת החברתית פייסבוק
• ישי שריד, ברשת החברתית Goodreads

אתר האינטרנט הרשמי של ישי שריד

• רשימת הפרסומים של ישי שריד, בקטלוג הספרייה הלאומית
• ישי שריד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• ישי שריד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• ישי שריד, באתר של הוצאת עם עובד
• הספרים של ישי שריד, באתר "סימניה"
• ישי שריד, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• מידע על ישי שריד בקטלוג הספרייה הלאומית
• מיה סלע, עכבר העיר אונליין, בוגדים בעל כורחנו, באתר הארץ, 22 באפריל 2009
• איילת שני, החוזק הוא רק בכתיבה, באתר הארץ, 24 במאי 2013
• מיכל פלד-פליישר, ייבנה המקדש, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2015
• רותי קדוש, ‏בנו של יוסי שריד: "נתניהו שונא חלקים נרחבים בעם ומוביל בשנאה", באתר מעריב אונליין, 1 באוגוסט 2017
• אלעד זרט, "הגיע הזמן להשתחרר מאושוויץ", באתר ידיעות אחרונות, 15 באוגוסט 2017
• גילי איזיקוביץ, ישי שריד: "אני לא השמאלני הטהור ששמר על תום", באתר הארץ, 8 ביולי 2020
• רותי קדוש, ‏“גם אני, שרציתי להשאיר את זירת ההפגנות לצעירים, עולה לבלפור", באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2020
• דנה שוופי, "על הראייה", באתר "מעלה", יוני 2023 | במבט רוחב על יצירתו של ישי שריד

מכּתביו

• זֶה מִתְנַשֵּׂא, הַבֵּן שֶׁל יוֹסִי, חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014
• סיפור: חיי נצח, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019

על ספריו

על הספר לימסול

• מתי שמואלוף, אלימות לא פואטית ברומן "לימסול" של ישי שריד, 17 במאי 2009
• מיה סלע, עכבר העיר אונליין, בוגדים בעל כורחנו, באתר הארץ, 22 באפריל 2009
• יצחק לאור, איך זה שרומאן בלש מצליח, באתר הארץ, 8 במאי 2009
• טל ניב, אבא שב"כ | לימסול, ישי שריד, באתר הארץ, 27 במאי 2009
• אריק גלסנר, שומר על קצב: "לימסול" הוא מותחן הגון, באתר nrg‏, 1 באוגוסט 2009

על הספר גן נעמי

• עמרי הרצוג, מי זוכר את הגננת?, באתר הארץ, 28 במאי 2013
• סימונה באט, ישי שריד מרחם על ילדי הגן, באתר ynet, 24 ביוני 2013

על הספר השלישי

• משה ניסים, ממלכה ללא נביא | על "השלישי" מאת ישי שריד, 20 ביולי 2015.
• מאיה גז, "השלישי": חזון אחרית הימים של ישי שריד, באתר הארץ, 24 ביולי 2015
• עופרה עופר אורן, "השלישי": מה יקרה כשבית המקדש ייבנה?, בבלוג "סופרת ספרים", 27 ביולי 2015

על הספר מפלצת הזיכרון

• יוני ליבנה, "מפלצת הזיכרון": ספר טיסה קודר ויעיל לפני המסע לפולין, באתר ynet, 18 באוגוסט 2017
• עופרה עופר אורן, "מפלצת הזיכרון": מי ישמח לשיר באושוויץ?, בבלוג "סופרת ספרים", 4 בספטמבר 2017
• אורי ש. כהן, "מפלצת הזיכרון": ישי שריד מגיע לשיאו ומפגין מיומנות מענגת בשזירת עלילות, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2017(הקישור אינו פעיל, 25 במרץ 2020)
• אורן קקון, "מפלצת הזיכרון": הזהו רומן? ישי שריד מגיש סיפור דל וחסר, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2017

על הספר מנצחת

• גילי איזיקוביץ, ישי שריד: "אני לא השמאלני הטהור ששמר על תום", באתר הארץ, 9 ביולי 2020
• עופרה עופר אורן, "מנצחת": האם כולנו חולמים על צבא קטלני?, בבלוג "סופרת ספרים", 16 ביולי 2020
• ישי שריד, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, קטע מתוך "מנצחת", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 2 באוגוסט 2020
• גפי אמיר, "מנצחת": לא נותר אלא למחוא כפיים לספר מעולה שכזה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2020

על הספר מגלה החולשות

• עופרה עופר אורן, "מגלה החולשות": מבעית, בבלוג "סופרת ספרים", 12 בפברואר 2023
• איל חיות-מן, בספרו החדש, ישי שריד לא מותיר תקווה רבה מדי, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2023

על הספר הפאנליסט

• עמרי הרצוג, ישי שריד מתאר בחדות את תופעת המתפכחים. האם זאת ספרות או פובליציסטיקה?, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2024
• ירון פריד, "הפאנליסט": שי תמוז רק רוצה שתעשו לו לייק. אבל מי הוא? https://www.maariv.co.il/culture/literature/article-1131945