ישכר בער רוזנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישכר בער רוזנבוים
אין תמונה חופשית
לידה 1904
כ"ב באלול תרס"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בינואר 1981 (בגיל 77 בערך)
כ"ח בטבת תשמ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 4 בינואר 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
אב איתמר רוזנבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יצחק אייזיק רוזנבוים (קליבלנד) עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מסטרוז'ניץ ה־ראשון
תרפ"התשמ"א
רבי אשר מרדכי רוזנבוים ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי ישכר בער רוזנבוים (כ"ב באלול תרס"ד, 1904 - כ"ח בטבת תשמ"א, 4 בינואר 1981) היה האדמו"ר מסטרוז'ניץ באירופה ובארצות הברית.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצ'רנוביץ', בן שני לרבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה, ונקרא על שם סבו רבי ישכר בער לייפר. נישא לחיה אסתר, בתו של דודו זקנו רבי ישכר בער מסאטמר. בשנת תרפ"ה עבר לסטרוז'ניץ (אז ברומניה, כיום באוקראינה) והחל לכהן באדמו"רות. בשנת ת"ש כבשו הרוסים את סטרוז'ניץ, וסגרו את בתי המדרש ותלמודי התורה, רבי ישכר בער המשיך ללמד תורה בסתר ואף ארגן אפיית מצות בערב פסח ת"ש, בב' בתמוז תש"א החלו הגרמנים במתקפה על העיר ומספר ימים לאחר מכן היא נפלה לידם, עוד לפני נפילת העיר הבין רבי ישכר בער את הסכנה ושלח את ילדיו אל מחוץ לעיר, ואכן בח' בתמוז התפרעו תושבי העיר והרגו כארבע מאות יהודים, הפורעים נכנסו לביתו ופצעו אותו במצחו. בשבת, י' בתמוז רוכזו כל יהודי העיר להוצאה להורג, אולם ברגע האחרון הגיעה טלגרמה שהורתה להשאירם בחיים, היהודים הושארו מרוכזים בכיכר העיר במשך יומיים עד שהועברו למבנה צבאי שננטש על ידי הרוסים ושהו שם במשך שלשה ימים, שנים עשר יום לאחר כיבוש העיר הוקם בה גטו שממנו נשלחו מדי יום קבוצות קטנות של יהודים לטרנסניסטריה, רבי ישכר בער ובני משפחתו הצליחו להצטרף לטרנספר לצ'רנוביץ שם הרדיפות היו פחות קשות, אולם עקב מחלתו של בנו חיים מאיר התפצלו בני המשפחה ורבי ישכר בער והילדים סעו לצ'רנוביץ בעוד אשתו ובנו חיים מאיר התמהמהו מלצאת מסטרוז'ניץ ורק לאחר מאמצים ובסיוע חסידי אומות העולם הוברחו לצ'רנוביץ בניידת משטרה. עם הגיעו לצ'רנוביץ חלה רבי ישכר בער ואובחנה אצלו דלקת במעי העיוור, הוא נותח ואושפז בבית החולים, ובאותו הזמן הסתתרו בני משפחתו בבית מסתור בצ'רנוביץ, אולם לאחר שבעה שבועות נתפסו והועברו לגטו, שם שהו עד סיום המלחמה, לאחר המלחמה התאחד רבי ישכר בער עם הוריו ואחיו ובמשך שנה התגורר בבית אביו, בכ"ד בניסן יצאו בני המשפחה מתחום השליטה של הצבא האדום ועברו לראדוביץ, בוקובינה ומשם לבוקרשט שם פתח בית מדרש והנהיג עדה קטנה של פליטים, באותו זמן שלח את בנו הבכור, אשר מרדכי ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי בארץ ישראל והוא עלה ארצה באוניית מעפילים[1].

לאחר שנתיים וחצי בבוקרשט עבר לפראג ושהה גם בקרלסבאד ובליבריץ, לאחר תקופת המתנה ארוכה קיבל ויזה לארצות הברית ונסע לנאפולי כדי לעלות שם על אונייה לארצות הברית[2], בהגיעו לארצות הברית התגורר תחילה אצל גיסו רבי שלום לייפר האדמו"ר מנדבורנה ברייטן בברונקס, ולאחר מכן עבר לוויליאמסבורג שם פתח בית מדרש, תלמוד תורה וישיבה.

בשנים תשי"ט - תש"כ התיישבו בוויליאמסבורג אפרו-אמריקאים רבים ורבי ישכר בער עבר לבורו פארק שם בנה בית מדרש.

בתחילת שנת תשמ"א חלה ובליל כ"ח בטבת נפטר, בהלוויתו שנערכה באצות הברית הספידוהו רבי משה טייטלבוים ובנו בכורו, ארונו הוטס לארץ במטוס פרטי והלוויתו יצאה מכיכר השבת להר הזיתים.

בניו ונכדיו של הרב ישכר בער רוזנבוים הוציאו לאור כמה ספרים המכילים את דברי תורתו: 'דברי ישכר' (1999), 'דברי ישכר אמרות טהורות' (2001) ו'דברי ימי ישכר'.

בנו רבי יצחק ייסד על שמו את בית המדרש 'דברי ישכר' בביתר עלית.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי ישכר בער כיהנו כאדמו"רים בחייו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב וייס, דברי ימי ישכר, רעננה, תשס"ט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי אשר מרדכי עלה יחד עם בן דודו רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים.
  2. ^ בנו רבי חיים מאיר שהיה אז בן יותר משמונה עשרה לא נכלל בויזה ונשאר ללמוד בישיבת שארית הפליטה ברומא, הוא עלה מאוחר יותר עם ויזה מזויפת