ישעיהו בן-אהרן
 | |
| לידה |
1955 (בן 69 בערך) גבעת חיים מאוחד, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת חיפה |
  | |
ישעיהו בן-אהרן (נולד בשנת 1955) הוא פילוסוף, סופר, מחנך ופעיל חברתי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישעיהו בן אהרן נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, כבנם הצעיר של מרים ויצחק בן-אהרן, ממייסדי הקיבוץ. אחיו הבכור היה הסופר והפרשן יריב בן-אהרן. את שרותו הצבאי עשה כסמל בשריון לאחר מלחמת יום כיפור. למד ביולוגיה באורנים ופילוסופיה לתואר שני ושלישי באוניברסיטת חיפה.
בשנת 1982 בן-אהרן ייסד את קיבוץ הרדוף. בן-אהרן תרם במשך שנים רבות לפיתוח בית הספר החופשי למדע הרוח, מיסודו של רודולף שטיינר, ונחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם[דרוש מקור][מפני ש...] במחקר והוראה של הזיקות בין מדע, אמנות ודת, פילוסופיה, ושאלות חברתיות בזמננו. ב-2010 החלו להיחשף מקרים רבים של שימוש במעמדו הרוחני והחברתי של בן-אהרן לצורך קשרים מיניים עם נשים בהרדוף ומחוצה לה, מקרים אשר היו ידועים לרוב חברי הרדוף עוד קודם לכן אך ברובם נשארו סגורים בתוך הקהילה. מקרים אלו, על אף שלא הובילו לכדי אישומים פליליים - הן בשל התיישנות והן משום שבן-אהרן לא החזיק בתפקיד ברור שעל פיו אפשר להגדיר את מעשיו כניצול יחסי מרות - הובילו לכך שבן-אהרן עזב את הקיבוץ ולאחר מכן את ישראל, ומעמדו כמורה רוחני נפגע באופן משמעותי בקרב רבים מתלמידיו ומעריציו בעבר.[1]
בתחום הפילוסופי בן-אהרן מתמחה במחקר יחסי הגומלין בין זרמים בפילוסופיה החדשה (פנומנולוגיה, אקזיסטנציאליזם, סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם, דקונסטרוקציה והגות פוסטמודרנית), אנתרופוסופיה, והתפתחויות מודרניות במדעים, אמנויות, ודתות. הוא מלמד בצפון אמריקה, סקנדינביה, ארצות אירופה וישראל, בהרצאות, סמינרים והדרכה רוחנית אישית וקבוצתית[דרוש מקור][מפני ש...].
יוזמות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1982 בן-אהרן ייסד את קיבוץ הרדוף בגליל המערבי, כמרכז למוסדות חינוכיים, שיקומיים, אקולוגים, ואמנותיים משלימים ברוח האנתרופוסופיה. בשנת 2000 הקים את ארגון חא"י - פעילים למען חברה אזרחית בישראל, שמטרתו לתמוך בארגון העצמי, הלא פוליטי, של החברה האזרחית בישראל, כמקום מפגש, הכרות ופעולה אזרחית של זרמים אידאולוגיים, דתיים, וחברתיים שונים במדינת ישראל.
בשנת 2000 הקים עם ניקנור פרלס (אנ'), מהפיליפינים, חתן פרס הקיום הנכון וממנהיגי החברה האזרחית העולמית הלוחמת למען גלובליזציה צודקת, וביחד עם קבוצת פעילים חברתיים מ-15 ארצות, את "הרשת העולמית לתלת-מגזריות", Global Network For Threefolding שמטרתו לפתח את רעיון החברה התלת-מגזרית בעולם.
יוזמות רוחניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן אהרן מבסס את עבודתו על בית הספר למדע הרוח מיסודו של רודולף שטיינר. בשל מותו המוקדם של שטיינר, בית הספר החדש נותר כזרע הממתין לפעילות היוצרת כדי להתעורר לחיים חדשים בצורה המתאימה לזמננו.
לפי בן אהרן, תפקיד בית הספר הוא ליצור את היסודות והאקלים האנושי החיוניים להתפתחותה של קהילה כזו. תרומתו לחידוש בית הספר החופשי למדע הרוח מתרחשת בישראל, צפון אמריקה, סקנדינביה ואירופה[דרוש מקור][מפני ש...].
הקולג' העולמי לחקר מחשבת האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקולג' העולמי לחקר האירוע נוצר על ידי בן אהרן עם אנשים שיוצרים בתחומי המדעים, הגות ופילוסופיה, חינוך, רפואה, אמנויות ופעילות חברתית ברחבי העולם. מרכז פעילות הקולג' הוא המחקר המתמיד של מקור ההתהוות החי ממנו נובעים הכוחות היוצרים של זמננו. הקולג' שותף למה שבן אהרן מכנה "הרפתקה היצירתית של זמננו", ועל ידי מעורבות נמשכת בהתהוות מיטב הרעיונות, הגילויים וההמצאות הנוצרים בימינו במדעים, אמנויות ובחיים החברתיים[דרוש מקור][מפני ש...].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירושלים
- בן-אהרן מתאר את שלבי התפתחותו של העם העברי ותרומתו לביוגרפיה הרוחנית של האנושות, באמצעות עלילות החניכה של יצחק, משה ודויד המלך, בהן האדם לומד להפוך את האני למקור כוחות חיים חדשים, ולהיות שותף יוצר עצמאי במלאכת הבריאה הנמשכת.
- יוגה הכרתית- עשה לעצמך גוף ואישיות אתריים חדשים
- בספרו, "היוגה ההכרתית" בן אהרן מפתח וממחיש את תהליך הנשימה ההכרתית המודרני. בעזרת המתודות שפיתח, תלמידים של מדע הרוח האנתרופוסופי יכולים ליצור לעצמם מסגרת חיה לעבודה ומחקר רוחניים, באמצעות חשיבה רוחנית מפותחת במלואה, התמרה שלמה של התנסויות התפיסה והתחושה, ושל כוחות הגוף הפיזי עצמו. בין התכנים בספר נמצא מדריך מקיף לספיריטואליזציה של החושים, וכיצד היא גורמת להתמרה של התהליכים והתפקודים הגופניים העמוקים והלא מודעים ביותר.
- האחריות הגלובלית של אמריקה
- בספר זה מזכיר ישעיהו בן אהרן לקוראים את החזון המכונן של ארצות הברית ואת ההתחייבויות הכלולות בערכים שנקבעו בהכרזת העצמאות האמריקאית. בן אהרן דן בהשלכות הקשות של ההתעלמות מהתחייבויות אלו ומצביע על הניגוד החריף המתקיים בין החזון המכונן למדיניות החוץ והפנים של וושינגטון.
- מחשבת האירוע במדע, היסטוריה, פילוסופיה ואמנות
- בן אהרן מתאר את השינוי הגדול המתרחש מאז אמצע המאה ה-20 בחשיבה המודרנית במדעי הטבע, היסטוריה, פילוסופיה ואמנות. הוא מראה איזה מושגים חדשים נוצרים בפיזיקה, ביולוגיה, גנטיקה ותבונה מלאכותית, המשנים מהייסוד את תפישת החומר, החיים והאינטליגנציה הקודמים. החשיבה כאן הופכת להיות תרגול ביצירה ולא ברפלקציה וספקולציה.
- מדע הרוח במאה ה-21
- קובץ הרצאות בנושאים מגוונים, מהפילוסופיה הפוסט-סטרוקטורלית לתבונה מלאכותית וסינגולריות, חינוך ותלת מגזריות חברתית, לתיאור הכוחות הפועלים מאחורי הגלובליזציה האליטיסטית והאירועים הדרמטיים בהיסטוריה הנוכחית. בן אהרן חוקר ומפרש את השאלות הגדולות של ימינו, ומציע תובנות מקוריות ועמוקות לחידות קיומיות רבות.
- ההתנסות העל-חושית החדשה
- סקירת חלק מרכזי ממחקריו הרוחניים של רודולף שטיינר. שטיינר מתאר כיצד מעט לפני אמצע המאה ה-20 האנושות תתחיל להיפתח להתנסות חדשה, מודעת ומודרנית, של עולמות הרוח, על ידי התנסות טבעית, שתתרחש בצורה מודעת לחלוטין בנפשם של בני אדם, באמצעות כוחות וכישורים רוחניים חדשים. למהדורה החדשה התווסף ראיון ביוגרפי, המתאר את התנסותו והתפתחות מחקריו הרוחניים של בן אהרן במהלך השנים.
- האירוע הרוחי של המאה ה-20
- תיאור המשמעות האזוטרית של 12 השנים בין 45–1933 לאור מדע הרוח - מחקר אימגנטיבי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר של דר. בן אהרן
- אתר הסופר בהוצאת אמזון
- אתר הסופר באתר נטבוק
- פסטיבל אמנות ואירוע
- הקולג׳ לחקר מחשבת האירוע
ישעיהו בן אהרן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: נעם שרון: על העיוורון: במה לקו האנתרופוסופים בהרדוף? בעצימת עיניים מוסרית, קולקטיביות רעיונית, תרגול של אי־חשיבה ובשיתוף פעולה עם אירועים חולניים, אדם עולם, גיליון 38, דצמבר 2015