ישעיהו הדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ישעיהו הדרי
הרב ישעיהו הדרי.jpg
לידה 15 בנובמבר 1933
כ"ו בחשוון תרצ"ד
תל אביב
פטירה 25 באפריל 2018 (בגיל 84)
י' באייר תשע"ח
שערי צדק, ירושלים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל
רבותיו הרב יהודה קולודצקי, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הנזיר)
תלמידיו הרב יצחק לוי, הרב חיים סבתו, הרב יהודה ברנדס, הרב דוד תורג'מן, הרב דוב זינגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצבת הרב ישעיהו הדרי בבית העלמין סנהדריה בירושלים

הרב חיים ישעיהו הדרי (כ"ו בחשוון תרצ"ד, 15 בנובמבר 1933 - י' באייר תשע"ח, 25 באפריל 2018) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, תפקיד שמילא במשך למעלה משלושים שנה. לאחר מכן כיהן כנשיא הישיבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לדוד ואהובה הדרי (גוטגשטלט)[1], למד בבית הספר ביל"ו ובישיבת היישוב החדש בתל אביב, ובישיבת חברון בירושלים. התקרב לרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב דוד כהן, "הרב הנזיר". לימד בישיבת מרום ציון (קריית נוער) שבשכונת בית וגן. במאי 1955 נפצע קשה בפיצוץ הרימון שקדם לרצח במנזר רטיסבון[2], ובעקבות זאת נוסף השם 'חיים' לשמו. המשטרה חשדה בו תחילה שהוא נפצע ב"תאונת עבודה" בדרכו לפגוע במנזר או חנות טריפה, אולם מאוחר יותר נתפסו זורקי הרימון האמיתיים[3].

במרץ 1957 נישא לנעמי רקובר[4], בתו של חיים רקובר ונכדתו של שמחה מנדלבוים. בתשכ"ב (1962) היה המשגיח בישיבת כרם ביבנה במשך כשלוש שנים. במהלך שנות ה-60 וה-70 נתן שיחות בקול ישראל במסגרת פרק היום בתנ"ך[5].

בקיץ תשכ"ז (1967), זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה, הוקמה ישיבת הכותל על ידי הרב אריה בינה, אשר ביקש מהרב הדרי לעמוד בראשה. אף על פי שהישיבה מזוהה עם הזרם הדתי-לאומי שילב הרב הדרי בישיבה רבנים מהזרם החרדי, ובהם הרב אביגדור נבנצל והרב ישראל דז'ימטרובסקי.

הרב הדרי הנהיג כי מידי שבת ירדו תלמידי הישיבה בשירה וריקודים אל הכותל המערבי לתפילת קבלת שבת[6].

בשנת תשנ"ח (1998) פרש הרב הדרי מתפקידו והחל להקדיש את עיקר זמנו ללימוד, להגות ולכתיבה. את מקומו תפסו הרב חיים כ"ץ ובהמשך הרב מרדכי אלון. בשנת תשס"ו פרש הרב אלון והרב הדרי שב לעמוד בראש הישיבה למשך כשנתיים, עד למינוי הרב ברוך וידר.

בשנת תשע"ד (2014) קיבל את אות יקיר ירושלים[7].

מצעירותו עסק בתורת הרב קוק. בשנת תשי"א, בגיל 18, הוציא חוברת העוסקת בספר "אורות התשובה" של הרב קוק, ומאז הוציא חיבורים נוספים העוסקים בהגותו. בשנת תשכ"ו (1966) ערך תערוכה שהוצגה במקומות שונים מטעם משרד החינוך לרגל מאה שנה להולדתו. כן הוציא ספרים ומאמרים העוסקים בתורת השפת אמת, ברבי צדוק הכהן מלובלין ובמצוות השמיטה.

הרב הדרי התגורר ברובע היהודי בירושלים. הוא נתן שיעורי תורה במדרשת הרובע ועוד.

נפטר בי' באייר תשע"ח ונטמן בבית העלמין סנהדריה ירושלים.

משנתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסוד משנתו החינוכית עמדה ההכרה כי על המחנך לדאוג לחניכיו גם בתחומים פיזיים. מתוך הדגשת החשיבות שבחיבור לשרשרת הדורות, הקדיש זמן בשיעוריו להכרת בעלי השמועה שבתלמוד. הדגיש את חשיבות לימוד התנ"ך, וכן את העיסוק במוסר ותיקון העצמי יחד עם תורת החסידות ותורת הרב קוק.

לשיטתו רבות מהשאלות שהעלתה ביקורת המקרא ראויות להישאל, אולם התשובות צריכות להינתן מתוך נקודת מבט מאמינה[8].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב הדרי שלוש בנות: אסתר גרוסברג; פנינה פייג; וד"ר חנה הנדלר - מרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות, הנשואה לרב אריה הנדלר.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב או ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקים במשנתו העיונית של הרב קוק: סדרת שיחות (בהשתתפות צבי ירון), ירושלים תשכ"א-תשכ"ה
  • שמועות ראיה: שיחות על פרשיות השבוע - מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (בעריכתו)
  • התשובה במשנתו של הראי"ה קוק
  • שבת ומועד בשביעית: פרקי עיון
  • שבתה של שביעית: פרקי עיון
  • שפת השביעית: שנת השבע במשנת בעל שפת אמת
  • שפת הסוכה: עיון בשפת אמת על סוכות
  • שני כוהנים גדולים: רבי צדוק הכהן מלובלין והרב אברהם יצחק הכהן קוק, תשע"ט (יצא לאור לאחר פטירתו)
  • נבואה שעריך - הגות ומחשבה, זמנים ואישים (2 כרכים), תשפ"א (יצא לאור לאחר פטירתו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ר' דוד הדרי ז"ל, הצופה, 3 ביולי 1967, עמ' 4; יוסף זיסהולץ, זיכרון להולכים: ר' דוד הדרי גוטגשטלט (שבעה לפטירתו), שם, 9 ביולי 1967, עמ' 3.
  2. ^ ההתפוצצות בירושלים עטופת מיסתורין, דבר, 31 במאי 1955
  3. ^ מרדכי אלקן, הבונבוניירה הממולכדת נשלחה כנקמה על רקע רומנטי, מעריב, 10 באוקטובר 1980
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הצופה

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ישעיהו עב"ג נעמי, הצופה, 8 במרץ 1957
  5. ^ רדיו, חרות, 3 במרץ 1961
    שבת - 8:50, דבר, 19 ביולי 1963
    יום שני, דבר, 12 באוגוסט 1966
    רשת א', דבר, 7 ביולי 1967
    רשת ב', דבר, 31 במאי 1979
  6. ^ דוד וינברג, יובל מול הכותל, news1, ‏05/04/2017
  7. ^ הרב חיים ישעיהו הדרי, באתר עיריית ירושלים
  8. ^ יהודה הנדלר, אהבתו הגדולה של סבא הייתה לירושלים, ערוץ 7, ‏י אייר תשע"ט