ישעיהו הדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישעיהו הדרי
הרב ישעיהו הדרי.jpg
לידה 1933
מרחשוון תרצ"ד
תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 2018 (בגיל 85 בערך)
י' באייר תשע"ח
שערי צדק, ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים ישעיהו הדרי (מרחשוון תרצ"ד, 1933 - י' באייר תשע"ח, 25 באפריל 2018) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, תפקיד שמילא במשך למעלה משלושים שנה. לאחר מכן כיהן כנשיא הישיבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לדוד הדרי (גוטגשטלט)[1], למד בבית הספר ביל"ו ובישיבת היישוב החדש בתל אביב, ובישיבת חברון בירושלים. התקרב לרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב דוד כהן, "הרב הנזיר". לימד בישיבת מרום ציון שבשכונת בית וגן. במאי 1955 נפצע קשה בפיצוץ הרימון שקדם לרצח במנזר רטיסבון[2], ובעקבות זאת נוסף השם 'חיים' לשמו. המשטרה חשדה בו תחילה שהוא נפצע ב"תאונת עבודה" בדרכו לפגוע במנזר או חנות טריפה, אולם מאוחר יותר נתפסו זורקי הרימון האמיתיים[3].

במרץ 1957 נישא לנעמי רקובר[4], בתו של חיים רקובר ונכדתו של שמחה מנדלבוים. בתשכ"ב (1962) היה המשגיח בישיבת כרם ביבנה במשך כשלוש שנים. במהלך שנות ה-60 וה-70 נתן שיחות בקול ישראל במסגרת פרק היום בתנ"ך[5].

בקיץ תשכ"ז (1967), זמן קצר לאחר שחרור העיר העתיקה, הוקמה ישיבת הכותל על ידי הרב אריה בינה, אשר ביקש מהרב הדרי לעמוד בראשה. אף על פי שהישיבה מזוהה עם הזרם הדתי-לאומי שילב הרב הדרי בישיבה רבנים מהזרם החרדי, ובהם הרב אביגדור נבנצל והרב ישראל דז'ימטרובסקי.

בשנת תשנ"ח (1998) פרש הרב הדרי מתפקידו והחל להקדיש את עיקר זמנו ללימוד, להגות ולכתיבה. את מקומו תפסו הרב חיים כ"ץ ובהמשך הרב מרדכי אלון. בשנת תשס"ו פרש הרב אלון והרב הדרי שב לעמוד בראש הישיבה למשך כשנתיים, עד שמונה לתפקיד הרב ברוך וידר.

בשנת תשע"ד (2014) קיבל את אות יקיר ירושלים[6].

מצעירותו עסק בתורת הרב קוק. בשנת תשי"א, בגיל 18, הוציא חוברת העוסקת בספר "אורות התשובה" של הרב קוק, ומאז הוציא חיבורים נוספים העוסקים בהגותו. בשנת תשכ"ו (1966) ערך תערוכה שהוצגה במקומות שונים מטעם משרד החינוך לרגל מאה שנה להולדתו. כן הוציא ספרים ומאמרים העוסקים בתורת השפת אמת, ברבי צדוק הכהן מלובלין ובמצוות השמיטה.

הרב הדרי התגורר ברובע היהודי בירושלים. הוא נתן שיעורי תורה במדרשת הרובע לבנות ועוד.

נפטר בי' באייר תשע"ח, לאחר שביום הקודם נפל ונפצע קשות בביתו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב הדרי שלוש בנות: אסתר גרוסברג; פנינה פייג; וד"ר חנה הנדלר - מרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות, הנשואה לרב אריה הנדלר.

ספרים שכתב או ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקים במשנתו העיונית של הרב קוק: סדרת שיחות (בהשתתפות צבי ירון), ירושלים, תשכ"א-תשכ"ה
  • שמועות ראיה: שיחות על פרשיות השבוע - מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (בעריכתו)
  • התשובה במשנתו של הראי"ה קוק
  • שבת ומועד בשביעית: פרקי עיון
  • שבתה של שביעית: פרקי עיון
  • שפת השביעית: שנת השבע במשנת בעל שפת אמת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף זיסהולץ, זכרון להולכים: ר' דוד הדרי גוטגשטלט (שבעה לפטירתו), הצופה, 9 ביולי 1967.
  2. ^ ההתפוצצות בירושלים עטופת מיסתורין, דבר, 31 במאי 1955
  3. ^ מרדכי אלקן, הבונבוניירה הממולכדת נשלחה כנקמה על רקע רומנטי, מעריב, 10 באוקטובר 1980
  4. ^ ישעיהו עב"ג נעמי, הצופה, 8 במרץ 1957 (מודעה)
  5. ^ רדיו, חרות, 3 במרץ 1961
    שבת - 8:50, דבר, 19 ביולי 1963
    יום שני, דבר, 12 באוגוסט 1966
    רשת א', דבר, 7 ביולי 1967
    רשת ב', דבר, 31 במאי 1979
  6. ^ הרב חיים ישעיהו הדרי, באתר עיריית ירושלים