ישעיה בן מישאל

רבי ישעיה בן מישאל הלוי (המאה ה-12) היה רב בית הכנסת העתיק בדמוה שבמצרים, מחסידי מצרים. גיסו של הרמב"ם.

ביוגרפיה

שמו נודע לראשונה על ידי נפתלי הירשפלד שפרסם מאמר של רבי ישעיה בן מישאל בשם "על הנפש".^[1] מכתב היד מתברר שהוא שימש כראש בית הכנסת בדמוה שבמצרים. בית הכנסת שימש על פי האגדה את משה רבנו להתבודדות, והיווה מוקד לעליה לרגל בז' באדר. רבי ישעיה קנה את הקרקעות שמסביב לבית הכנסת (אשר כללו באר ועצי פרי) והפך את המקום למרכז הרוחני של חסידי מצרים, שם נהגו להתבודד, ללמוד ולהתפלל.^[2]

אחותו נישאה לרמב"ם בסביבות 1170. היא מתוארת במכתב כבת "אלשיך אלתקה (=הזקן הנאמן) ר' מישאל הלוי". לפי עדותו של אבן אלקיפטי (אנ') גם אחיו אבו אלמעאלי נישא לאחותו של הרמב"ם.^[3]

רבי ישעיה מתואר במכתב כ"כבוד גדולת קדושת מרנו ורבנו זקננו וגדולנו, ישעיהו הלוי החכם הנבון בר כבוד גדולת קדושת שרינו וגדולינו חשובינו מישאל החכם והנבון זכר צדיק לברכה". מ"ע פרידמן שיער על סמך המילה "שרנו" שאביו היה בעל תפקיד ממשלתי.^[4] כתב יד אחר מתאר אותו כבעל חסד, מפרנס עניים ותלמידי חכמים.^[5]

שמואל פוזננסקי טען שייתכן מאוד שמחבר מאמר "על הנפש" הוא סבו שגם נקרא בשם זה.^[6] חוקר הגניזה יהודה זייבלד הוכיח שבעל כתב היד הוא ר' ישעיה השני, זאת מפני שבמאמר שלו הוא מצטט את רבי משה אבן עזרא בן דורו של הסב, ולא סביר שכתביו של רמב"ע הגיעו למצרים בעודו חי.

מכתביו נדפסו מאמר על הנפש ומאמר על היין.

לקריאה נוספת

יהודה זייבלד, ‏"מאמר היין" לרבי ישעיה ב"ר מישאל גיסו של הרמב"ם, בית אהרון וישראל, גיליון רלז, שבט-אדר תשפ"ה, עמ' ה-טו, באתר Academia.edu

Yehuda Seewald, Rabbi Isaiah HaLevi ben Mishaʾel: The Rambam's Brother-in-Law and His Two Works, Fragment of the month, January 2025, Cambridge University Library

הערות שוליים

^ The Arabic Portion of the Cairo Genizah at Cambridge", Jewish Quarterly Review 17 (1904), pp 65-68.
^ שמחה אסף, "בית הכנסת העתיק בדמוה (מצרים)", מאמרים ומסות, ירושלם: מוסד הרב קוק, תש"ו 1946 בפרויקט בן-יהודה
^ ראו: מרדכי עקיבא פרידמן, שני כתבים מיימונים, עזרא פליישר [ואחרים] (עורכים), מאה שערים: עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2001, עמ' 196, 202
^ מרדכי עקיבא פרידמן, שני כתבים מיימונים, עזרא פליישר [ואחרים] (עורכים), מאה שערים: עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2001, עמ' 195
^ יהודה זייבלד, משפחת אשתו של הרמב"ם - תגלית חדשה, בלוג תולדות שורשים ועצי משפחה, 7 בדצמבר 2024
^ "Deux listes commemoratives de la Gueniza", Revue des Etudes Juives, 66 (1930) pp 64-70

[1] The Arabic Portion of the Cairo Genizah at Cambridge", Jewish Quarterly Review 17 (1904), pp 65-68.

[2] שמחה אסף, "בית הכנסת העתיק בדמוה (מצרים)", מאמרים ומסות, ירושלם: מוסד הרב קוק, תש"ו 1946 בפרויקט בן-יהודה

[3] ראו: מרדכי עקיבא פרידמן, שני כתבים מיימונים, עזרא פליישר [ואחרים] (עורכים), מאה שערים: עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2001, עמ' 196, 202

[4] מרדכי עקיבא פרידמן, שני כתבים מיימונים, עזרא פליישר [ואחרים] (עורכים), מאה שערים: עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2001, עמ' 195

[5] יהודה זייבלד, משפחת אשתו של הרמב"ם - תגלית חדשה, בלוג תולדות שורשים ועצי משפחה, 7 בדצמבר 2024

[6] "Deux listes commemoratives de la Gueniza", Revue des Etudes Juives, 66 (1930) pp 64-70

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]