ישעיה וולטפרייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז' (ה'תקי"ח-ד' באלול ה'תקצ"א) היה רב אדמו"ר חסידי, אבי שושלת פשדבורז'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תקי"ח לרבי מאיר מלאסק[1], לאחר נישואיו לנעכא בתו של רבי דן לוינברג עבר לפשדבורז'. בעיר זו למד בחברותא עם היהודי הקדוש מפשיסחא. לבקשת החוזה מלובלין השפיע עליהם רבי דוד מלעלוב לנסוע אל החוזה שחיבבו ביותר וקרא לו "ארון הספרים שלי". לאחר פטירתו, למד אצל היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי דוד מלעלוב.

בשנת ה'תקמ"ח, בעקבות הוראתו של רבי נטע אייבשיץ (רבה האחרון של העיר), מונה לרבה של פשדבורז'[2]. בשנת תקע"ה התרכזו סביבו עדת חסידים ומינוהו לאדמו"רם. היה ידוע בדורו כבעל רוח הקודש ורבים נהרו לפתחו.

נפטר בד' באלול ה'תקצ"א, ונקבר בפשדבורז'. לאחר השואה שוקמה המצבה על קברו בפשדבורז'. בנו, רבי עמנואל, מילא מקומו.

דברי תורתו נלקטו בספר "דברות חיים". כן הובא מתורתו בספרים: "תורת החסידות", "בית יעקב", "ביאורי החסידות", "תפארת שלמה על התורה" ו"תפארת שלמה".

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכדו של רבי אליקים געץ בעל "אבן שהם"
  2. ^ מסופר שלאחר עשרים שנה ללא רב, בא הרב הקודם לאחד מפרנסי העיר בחלום והורה להם לבחור בו כרב העיר[דרוש מקור].