ישראלה שאער מעודד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישראלה שאער מעודד (נולדה ב־1976) היא במאית, חוקרת ומרצה לקולנוע באקדמיה לאמנות בצלאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלה שאער מעודד נולדה וגדלה ביבנה למשפחה דתית, הוריה ילידי ישראל וסביה ילידי תימן. היא למדה באולפנת צפירה של בני עקיבא, ועשתה שירות לאומי בבית אל. למדה צילום בקמרה אובסקורה, [1] והיא בוגרת תואר ראשון במסלול וידאו במחלקה לצילום בבצלאל. [2] במסגרת הלימודים זכתה ארבע פעמים במלגת אמריקה ישראל ובפרס הצטיינות ע"ש רמי הלפרין. בוגרת תואר שני מעשי בקולנוע (MFA) אותו סיימה בהצטיינות ותואר שני עיוני ((MA - שניהם בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. את עבודת התזה כתבה בהנחיית פרופסור רז יוסף על הבמאיות הראשונות בקולנוע הישראלי [3] ובמסגרתה גילתה את הסרט הראשון שביימה אישה בישראל אלידע גרא, "לפני מחר” (1969), ודאגה לשיחזורו. [4] [5]

שאער מעודד עוסקת בקולנוע תיעודי ועלילתי. שני סרטיה הקצרים תכול אין עב (תעודי, 27 דק', 2001) ושרונה (תעודי, 30 דק', 2002) הוקרנו בפסטיבלים בישראל ומחוצה לה. סרטה התיעודי הקצר אלכסנדר ינאי 1 (2006) על הסטודיו הראשון של להקת ענבל ופעלה של שרה לוי תנאי, הופק במסגרת פרויקט בתים בעיר של בית הספר לקולנוע עש סטיב טיש והוקרן בערוץ 8.

המלכה חנטרישה (2009) על המשוררת ברכה סרי והפזמונאית נעמי עמרני בהפקת אסנת טרבלסי, השתתף בתחרות רוח החופש בפסטיבל הקולנוע ירושלים וזכה בסרט התיעודי הטוב בפרס ע"ש ויקי שירן בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות. הוא הוקרן בערוץ 10 וערוץ 2. [6] סרטה העלילתי הקצר בלי טובות (2011) השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות וזכה במקום שני בפסטיבל יוצרים מציאות. סרטה התיעודי מורי חידת שבזי (60 דקות, 2018) על רבי שלום שבזי הופק במסגרת סדרת העברים של יאיר קדר. הוא הוקרן בתאגיד השידור הציבורי "כאן", וזכה בפרס הסדרה הטובה ביותר בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים [7] ובציון לשבח, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה 2018. [8] יצירתה הקולנועית אישה (60 דקות, 2019) היא רטרוספקטיבה אקספרימנטלית ארכיונית המעבדת את ביטוי הנשיות והמיניות של עשרות גיבורות מכ-200 סרטים שבוימו על ידי נשים בישראל החל מ-1969 ועד היום. חלקם של הסרטים נדירים ושוחזרו במיוחד לצורך העבודה על הסרט. אישה בהפקת אלעד גביש מרקר הפקות השתתף בתחרות עומק שדה, פסטיבל דוקאביב. [9] שמעון (24 דקות,2019) בהפקת גיל סימה ובכיכובו של השחקן מוריס כהן זכה בציון לשבח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה 2019. [10] והוא משתתף בתחרות פרסי אופיר 2020 במסלול עלילתי הקצר עד 40 דקות. [11]

שאער מעודד אצרה וניהלה את פרויקט 50-50 של עמותת נשים בתמונה ומפעל הפיס ולקחה חלק בהיגוי סדרת פוקוס מייסדות –לרגל חמישים שנות קולנוע נשים בישראל. כמו כן הייתה פעילה בקבוצת 'אחיות לסרט' שיתוף פעולה בין פורום הקולנועניות וארגון אחותי וסינמטק תל אביב. היא בוגרת התוכנית למנהיגות צעירה בפריפריה במכון מנדל.[1] הקימה וריכזה את המגמה לצילום בגמנסיה עברית הרצליה [2] בתל אביב במשך עשור ובמשך ארבע שנים שימשה כחברת ועדת רפרטואר קולנוע בסל תרבות ארצי. כיום מרצה במחלקה לאומנויות המסך באקדמיה לאמנות בצלאל.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיון נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין טוביאס, יש אישה מאחורי העדשה. מוסף 24 שעות. ידיעות אחרונות. 23 באוקטובר 2013.
  • דני ספקטור. אקספרס של חמות. 24 שעות, ידיעות אחרונות. 24 בדצמבר 2009.
  • אביה בן דוד. צעד תימני קדימה. ידיעות תקשורת. 11 בספטמבר 2009.
  • מרינה קיגל. אפס ביחסי מגדר. פנאי פלוס. 8 במרץ 2018.
  • נבו זיו. גרסת הבמאית. ידיעות אחרונות. 27 ביוני 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים לצפייה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]