ישראלה שאער מעודד

ישראלה שאער מעודד
	אין תמונה חופשית
לידה	1976 (בת 48 בערך); יַבְנֶה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2002
מקום לימודים	בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש
	פרופיל ב-IMDb

ישראלה שאער מעודד (נולדה ב־1976) היא במאית, חוקרת ומרצה לקולנוע באקדמיה לאמנות בצלאל ובבית ספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.

ביוגרפיה

ישראלה שאער מעודד נולדה וגדלה ביבנה למשפחה דתית, הוריה ילידי ישראל וסביה ילידי תימן. היא למדה באולפנת צפירה של בני עקיבא, ועשתה שירות לאומי בבית אל. למדה צילום בקמרה אובסקורה^[1], והיא בוגרת תואר ראשון במסלול וידאו במחלקה לצילום בבצלאל^[2]. במסגרת הלימודים זכתה ארבע פעמים במלגת אמריקה ישראל ובפרס הצטיינות ע"ש רמי הלפרין. בוגרת תואר שני מעשי בקולנוע (MFA) אותו סיימה בהצטיינות ותואר שני עיוני ((MA - שניהם בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. את עבודת התזה כתבה בהנחיית פרופסור רז יוסף על הבמאיות הראשונות בקולנוע הישראלי ^[3] ובמסגרתה גילתה את הסרט הראשון שביימה אישה בישראל אלידע גרא, "לפני מחר” (1969), ודאגה לשיחזורו^[4]^[5].

שאער מעודד עוסקת בקולנוע תיעודי ועלילתי. שני סרטיה הקצרים תכול אין עב (תעודי, 27 דק', 2001) ושרונה (תעודי, 30 דק', 2002) הוקרנו בפסטיבלים בישראל ומחוצה לה. סרטה התיעודי הקצר אלכסנדר ינאי 1 (2006) על הסטודיו הראשון של להקת ענבל ופעלה של שרה לוי תנאי, הופק במסגרת פרויקט בתים בעיר של בית הספר לקולנוע עש סטיב טיש והוקרן בערוץ 8.

המלכה חנטרישה (2009) על המשוררת ברכה סרי והפזמונאית נעמי עמרני בהפקת אסנת טרבלסי, השתתף בתחרות רוח החופש בפסטיבל הקולנוע ירושלים וזכה בסרט התיעודי הטוב בפרס ע"ש ויקי שירן בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות. הוא הוקרן בערוץ 10 וערוץ 2^[6]. סרטה העלילתי הקצר בלי טובות (2011) השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות וזכה במקום שני בפסטיבל יוצרים מציאות. סרטה התיעודי מורי חידת שבזי (60 דקות, 2018) על רבי שלום שבזי הופק במסגרת סדרת העברים של יאיר קדר. הוא הוקרן בתאגיד השידור הציבורי "כאן", וזכה בפרס הסדרה הטובה ביותר בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים ^[7] ובציון לשבח, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה 2018^[8]. יצירתה הקולנועית אישה (60 דקות, 2019) היא רטרוספקטיבה אקספרימנטלית ארכיונית המעבדת את ביטוי הנשיות והמיניות של עשרות גיבורות מכ-200 סרטים שבוימו על ידי נשים בישראל החל מ-1969 ועד היום. חלקם של הסרטים נדירים ושוחזרו במיוחד לצורך העבודה על הסרט. אישה בהפקת אלעד גביש מרקר הפקות השתתף בתחרות עומק שדה, פסטיבל דוקאביב^[9]. שמעון (24 דקות,2019) בהפקת גיל סימה ובכיכובו של השחקן מוריס כהן זכה בציון לשבח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה 2019^[10]. והוא משתתף בתחרות פרסי אופיר 2020 במסלול עלילתי הקצר עד 40 דקות ^[11]. בשלהי 2020, תסריטה 'אושרית' זכה בקרן סטיב טיש להפקת סרט ראשון באורך מלא^[12].

שאער מעודד אצרה וניהלה את פרויקט 50-50 של עמותת נשים בתמונה ומפעל הפיס ולקחה חלק בהיגוי סדרת פוקוס מייסדות –לרגל חמישים שנות קולנוע נשים בישראל. כמו כן הייתה פעילה בקבוצת 'אחיות לסרט' שיתוף פעולה בין פורום הקולנועניות וארגון אחותי וסינמטק תל אביב. היא בוגרת התוכנית למנהיגות צעירה בפריפריה במכון מנדל^[1]. הקימה וריכזה את המגמה לצילום בגמנסיה עברית הרצליה ^[2] בתל אביב במשך עשור ובמשך ארבע שנים שימשה כחברת ועדת רפרטואר קולנוע בסל תרבות ארצי. כיום מרצה במחלקה לאומנויות המסך באקדמיה לאמנות בצלאל בבית ספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.

פרסומים

2008 - מיומנה של פריפריאלית. אי שם, שפה, זהות מקום. בעריכת ד"ר זאב דגני, ד"ר ישראל כץ ותמר גרוס. הוצאת קו אדום הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2013 - אוצרות והפקת תערוכת "הנשים הראשונות בקולנוע הישראלי", פסטיבל סרטי נשים. רחובות.
2016 - עבודת תזה. הקולנוע שאין לו שם: על קולנוע נשים ישראלי מוקדם (1983-1969)
2018 - רבי שלום שבזי, דודה ידידה ואני. חזית הסירוב התימנית. הכיוון מזרח 2018.
2019 - שירי שוטטות, בין אנייס ורדה לברכה סרי. אנייס ורדה: השראה, יצירה, שיתוף. תקריב 19.
2020 - על קדושה ולכלוך. מונולוג. קמה פנזין.
2020 "הנשים הראשונות בקולנוע הישראלי". כתב העת סינמטק, בהוצאת סינמטק תל אביב. עמ' .11-15
2020 "חמישים שנות קולנוע עלילתי בישראל" – גיליון חגיגי לרגל חמישים שנות קולנוע נשים עלילתי בישראל, כתב העת סינמטק תל אביב. בתמיכת קרן רבינוביץ, קרן גשר, קרן מקור, ואיגוד התסריטאים.^[13]
2023 - Ellida Geyra^[14]

פילמוגרפיה

2022 שושנה דמארי קריאה מאוחרת (תיעודי, 6 דקות)
2019 אישה (תיעודי, 60 דקות)
2019 שמעון. (עלילתי, 24 דקות)
2018 מורי, חידת שבזי,' מיזם "העברים" (תעודי,60 דקות)
2011 בלי טובות (עלילתי 17 דק')
2009 המלכה חנטרישה (תעודי, 53 דק')
2006 אלכסנדר ינאי 1 (תעודי, 12 דק')
2002 שרונה (תעודי, 30 דק')
2001 תכול אין עב (תעודי, 27 דק')
2000 בתולין (תעודי, 8 דק')

לעיון נוסף

בנימין טוביאס, יש אישה מאחורי העדשה. מוסף 24 שעות. ידיעות אחרונות. 23 באוקטובר 2013.
דני ספקטור. אקספרס של חמות. 24 שעות, ידיעות אחרונות. 24 בדצמבר 2009.
אביה בן דוד. צעד תימני קדימה. ידיעות תקשורת. 11 בספטמבר 2009.
מרינה קיגל. אפס ביחסי מגדר. פנאי פלוס. 8 במרץ 2018.
נבו זיו. גרסת הבמאית. ידיעות אחרונות. 27 ביוני 2014.
יערה עוזרי. "ככה הייתי רוצה לדמיין אותה- שושנה דמארי". אוצרות תרבות. מאי 23.^[15]
Bahar, Shirly. Documentary Cinema in Israel-Palestine : Performance, the Body, the Home. First edition, I.B. Tauris, 2021.

קישורים חיצוניים

ישראלה שאער מעודד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ישראלה שאער מעודד, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
זהר ברנט, הבמאית ישראלה שאער מסכמת 50 שנות קולנוע נשי ישראלי בסרט משלה, בתוכנית סוכן תרבות, בערוץ כאן 11, 15 בדצמבר 2019
שני ליטמן, מי אמר שאירוטיקה זה של חילונים?, באתר הארץ, 27 במאי 2019
רעיה מורג, בסוף הרגתי אותה. את אמא שלי, באתר הארץ, 17 ביוני 2019
ליאור אלפנט, אישה רואה אישה – על הסרט "אישה" של ישראלה שאער מעודד, באתר פוליטיקלי קוראת, 18 במאי 2019
דוד גדג', בגלותי ודלותי, אני הומה במר בכיי, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2018
נדב שרגאי, אגדת שלום שבזי, באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2018
אינס אליאס, רבי שלום שבזי, לא מי שחשבתם, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2018
מאיה פולק, "הביאליק של התימנים": בעקבות דמותו של רבי שלום שבזי, מקור ראשון, 17 בנובמבר 2018
גיא שרמן, מבעד למיתוס: שלום שבזי, באתר ynet, 24 בספטמבר 2018
בת-ציון עראקי קלורמן, אישה נכנסה להיכל התהילה של שבזי, באתר העוקץ, 7 בנובמבר 2018
נירית אנדרמן, לאן נעלמה הבמאית הראשונה של הקולנוע הישראלי?, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2013
שלומית ליר‏, גוף קפוא, לשון משוחררת, באתר וואלה, 31 באוגוסט 2009
מתי שמואלוף, [1], באתר העוקץ, אוקטובר 2010
מתי שמואלוף, "לאחות את הקריעה", מאמר שמופיע בספר "ממזרח יתפרץ הר געש", הוצאת עיתון 77, 2020.
"ציר זמן עשוי צלילים". ישי אדר. מחברות קולנוע דרום, 2019, המכללה האקדמית ספיר

סרטים לצפייה

"מורי, חידת שבזי" - שלום שבזי, בערוץ כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, באתר יו טיוב

הערות שוליים

^ ¹ ² שני ליטמן, "מי אמר שאירוטיקה זה של חילונים?", באתר הארץ, 27 במאי 2019
^ ¹ ² מאיה פולק, "הביאליק של התימנים": בעקבות דמותו של רבי שלום שבזי, מקור ראשון, 17 בנובמבר 2018
^ עבודת תזה. הקולנוע שאין לו שם: על קולנוע נשים ישראלי מוקדם (1983-1969)
^ ענת טנר, חיות בסרט משלהן, באתר ynet, 16 במרץ 2017
^ נירית אנדרמן, לאן נעלמה הבמאית הראשונה של הקולנוע הישראלי?, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2013
^ המלכה חנטרישה, באתר פרויקט קולנוע
^ זוכי הקרן בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2019 של הפורום הדוקומנטרי בישראל, באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
^ באתר סינמטק שדרות
^ אישה, אתר פסטיבל דוקאביב
^ עופר ליברגל, פסטיבל חיפה 2019, באתר סריטה, 20 באוקטובר 2019
^ שמעון, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
^ זוכה מענק קרן סטיב טיש 2020: "אשרית" של ישראלה שאער-מעודד, באתר אידיבי סרטים
^ גיליון חגיגי 50 שנה לקולנוע עלילתי של נשים בישראל, באתר סינמטק תל אביב
^ Ellida Geyra, Jewish Women's Archive (באנגלית)
^ ישראלה שאער מעודד, יערה עוזרי, "ככה הייתי רוצה לדמיין אותה": שושנה דמארי, באתר אוצרות תרבות

[שני_ליטמן-1] ¹ ² שני ליטמן, "מי אמר שאירוטיקה זה של חילונים?", באתר הארץ, 27 במאי 2019

[מאיה_פולק-2] ¹ ² מאיה פולק, "הביאליק של התימנים": בעקבות דמותו של רבי שלום שבזי, מקור ראשון, 17 בנובמבר 2018

[3] עבודת תזה. הקולנוע שאין לו שם: על קולנוע נשים ישראלי מוקדם (1983-1969)

[4] ענת טנר, חיות בסרט משלהן, באתר ynet, 16 במרץ 2017

[5] נירית אנדרמן, לאן נעלמה הבמאית הראשונה של הקולנוע הישראלי?, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2013

[6] המלכה חנטרישה, באתר פרויקט קולנוע

[7] זוכי הקרן בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2019 של הפורום הדוקומנטרי בישראל, באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה

[8] באתר סינמטק שדרות

[9] אישה, אתר פסטיבל דוקאביב

[10] עופר ליברגל, פסטיבל חיפה 2019, באתר סריטה, 20 באוקטובר 2019

[11] שמעון, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה

[12] זוכה מענק קרן סטיב טיש 2020: "אשרית" של ישראלה שאער-מעודד, באתר אידיבי סרטים

[13] גיליון חגיגי 50 שנה לקולנוע עלילתי של נשים בישראל, באתר סינמטק תל אביב

[14] Ellida Geyra, Jewish Women's Archive (באנגלית)

[15] ישראלה שאער מעודד, יערה עוזרי, "ככה הייתי רוצה לדמיין אותה": שושנה דמארי, באתר אוצרות תרבות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]