ישראליאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקבץ של פרטי ישראלינה - קופסאות פח של שמן וביגל, כוס אמייל, "פטריה" לתיקון גרבים ומשמנת של חברת 'פז'. אוסף ארבל לוי

ישראליאנה או ישראלינה הוא מושג המתייחס במובן הרחב למכלול הדברים המזוהים באופן ספציפי עם ישראל ו / או ארץ ישראל.

המושג נגזר מהמונח האמריקני - אמריקנה המתאר את מכלול הדברים המופשטים או הגשמיים המיוחסים באופן מובהק לארצות הברית של אמריקה.

המושג ישראליאנה נולד בסוף שנות ה-90 אז החלו אספנים פרטיים בודדים לאסוף חפצים המזוהים באופן מובהק עם ישראל ו / או ארץ ישראל. לרוב משתמשים במונח 'ישראליאנה' לתאר חפצים שיוצרו בארץ ישראל החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד לשנות ה-70 פחות או יותר.

בין החפצים השונים הנכנסים תחת המטרייה של הישראליאנה אפשר למצוא: מוצרים שיוצרו בארץ, אריזות של מוצרים, בקבוקי זכוכית, שלטי חוצות, כרזות, מסמכים, בולים, מעטפות, צילומים, בובות, צעצועים, תשמישה קדושה, פריטים דקורטיביים ולמעשה כל דבר שיוצר בארץ ו / או היה בשימוש בארץ.

גם דברים מופשטים יכולים להיחשב כישראליאנה כמו סרטים או מוזיקה אך נכון להיום השימוש במונח הזה לתאר דברים מופשטים יחסית נדיר.

יודאיקה ישראליאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים משה ליליין בחדר עבודתו, דיוקן עצמי

יחד עם היווסדם של התנועות הציוניות והקונגרסים היהודיים בסוף המאה ה-19, החלה גם זריחה של אומנות יהודית, ציונית חדשה. אז חברו אמנים יהודים מאירופה ליצירת אמנות שימושית לצורכי הציונות. אומנות שתקרא 'אומנות ציונית'. הידועים והמוכרים מאומנים אלו הם אפרים משה ליליין, הרמן שטרוק, שמואל הירשנברג ואחרים. התנועה הזו הביאה בסופו של דבר את בוריס שץ לפתוח את בית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים ב-1906.

אפשר לומר שחפצי האומנות והיודאיקה שיוצרו בבצלאל הם ראשית הישראליאנה. הדימויים שהשתמשו בהם אמני בצלאל היו מצד אחד יהודיים אירופאים ומצד שני אוריינטליים. החפצים שיקפו במידה רבה את הלך הרוח ביישוב היהודי בארץ באותן שנים. זיקה ליהדות אירופה מחד והתחדשות מקומית מאידך.

התעשייה הארץ ישראלית - פרטי ישראליאנה מלפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלי העלייה השלישית, העלייה הרביעית והעלייה החמישית לארץ ישראל הביא אתו שינו משמעותי מבחינת התעשייה בארץ ישראל. חלק גדול מהעולים שהגיעו לארץ הביאו אתם לא רק את המקצוע שלהם, אלה לפעמים גם את כל הציוד של בתי החרושת וסדנאות המלאכה. עוד ועוד מפעלים קטנים וגדולים החלו לפעול בארץ. ברוב המקרים כל מוצר שיוצר כאן קיבל במכוון או שלא במכוון אופי מקומי. על האריזות היו דימויים מקומיים כמו נופים, מקומות קדושים, גמלים ועצי תמר. שמות המפעלים ושמות המוצרים היו בעברית! שלא כמו באירופה שם רוב השמות היו ביידיש. ניתנו שמות ייחודיים ומאד ארצישראליים כמו 'עסיס', 'שמן', 'עטרה' ואחרים. שמות אלו או שנלקחו מדפי התנ"ך או שהומצאו בזמן חידוש השפה העברית.

החפצים משנים אלו נדירים מאד ונחשבים לישראליאנה במלוא מובן המילה למרות שמדינת ישראל טרם קמה.

הקמת המדינה - ישראלינה של חגיגות הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Israel 01 Independence Day 1949.jpg

ביום הקמת המדינה ובימי העצמאות שלאחריו יוצרו בישראל אלפי פריטים המציינים את האירוע המכונן.

החל ממעטפות ובולים שהופקו במיוחד לאירועי העצמאות ועד למוצרים שונים שאריזתם שונתה לטובת ציון האירוע המשמח.

כל אלו יחשבו כפרטי ישראליאנה.

פריטים ישראליים אייקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג בקבוקי סיפולוקס - אייקון ישראלי מובהק! מאוסף ארבל לוי

ישנם פריטים המזוהים באופן כל כך מובהק עם ישראל שמיד איך שמביטים בהם מבינים שהם ישראליאנה. פריטים שנוצרו בישראל והם חלק בלתי נפרד מההוויה של ישראל. דוגמאות מובילות לכך הן : סיפולוקס, במבה, הדמות של שרוליק ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]