ישראל אברהם מזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה (ה'תקל"ה[1] - כ"א בטבת ה'תקע"ד) בנו של רבי משולם זושא מאניפולי, היה רב ואדמו"ר חסידי בעיר צ'רני-אוסטראה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באניפולי שבאוקראינה לרבי זושא מאניפולי, והענדיל, אשתו מהזיווג השני.

נישא לרבנית ציזיא חנה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, לאחר נישואיו עבר להתגורר בעיר חמיו צ'רני-אוסטראה. הוא כינה את משפחתו מז"ל על שם אביו בראשי תיבות: משולם זושא בן ליפא.

בשנת ה'תק"נ לאחר עליית חמיו לארץ ישראל מונה לממלא מקומו ברבנות העיר ובאדמו"רות. בשנת תקנ"ד הדפיס מחדש את ספרו של דודו "נועם אלימלך" בהסכמת אביו[2]. בהקדמת ספרו של אביו "מנורת-זהב" שנכתבה על ידי נכדו בשלהי המאה ה-19, מובא כי אביו, רבי זושא, טען כי נשמתו הועברה אליו מנשמת חזקיהו מלך יהודה.

נפטר בכ"א בטבת ה'תקע"ד בגיל 42 ונטמן בעירו צ'רני-אוסטראה. לאחר פטירתו מילאה אשתו ציזיא חנה את מקומו באדמו"רות, ובנו רבי פנחס מילא את מקומו ברבנות העיר צ'רני אוסטראה[3].

תורותיו ותולדותיו נדפסו בקונטרס "נזר ישראל ועטרת אברהם" שבספר "תקיפא דארעא ישראל". בין תלמידיו היה רבי לייבוש מאושיצא.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי ישראל אברהם היו ארבעה בנים ובת. שם בנו הרביעי אינו ידוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך רישומי מפקד אוכלוסין שנערכה באניפולי בשנת תקנ"ה
  2. ^ יצחק אלפסי, טרקליני החסידות, מכון "טרקליני החסידות", כרך א, עמ' 287
  3. ^ המידע מתוך ההקדמה לספר "מנורת זהב" עמ' י' - י"ד.