ישראל אהרוני (שף)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל אהרוני
ישראל אהרוני
אהרוני, 2007
לידה 3 ביולי 1951 (בן 69)
ישראלישראל חיפה, ישראל
סגנון בישול
מסעדות
  • פת קואה
  • הירו ראמן בר

מסעדות שנסגרו

  • תפוח זהב
  • תפוח בגן
  • שאולין
  • טאי צ'י
  • ין ינג
טלוויזיה
ספרים ספרי בישול
ישראל אהרוני ונלי שפר (2014)

ישראל אהרוני (נולד ב-3 ביולי 1951) הוא שף ומסעדן, מחלוצי המטבח העילי והמטבח הסיני בישראל. אהרוני פתח בעבר כמה מסעדות שהיו בבעלותו, הוא בעל טור קולינרי במוסף "שבעה ימים" של עיתון ידיעות אחרונות, ומחברם של ספרי בישול רבים. כמו כן, הוא מופיע בתוכניות טלוויזיה רבות, בין השאר גם כשחקן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ישראל ארנבייב בחיפה, להורים בוכרים. גדל בשכונת פועלים בעיר התחתית. סבו מצד אביו מתתיהו היה אחד מרבני הקהילה הבוכרית בסמרקנד.

עם גיוסו לצה"ל, שובץ בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר ולחם במלחמת ההתשה.[1]

היה סטודנט לאמנות באמסטרדם כאשר הכיר לראשונה את המטבח הסיני. עם חזרתו ארצה התגורר בקיבוץ חולתה, שם היה מדריך של נוער בסיכון במשך כשנתיים וחצי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 בעקבות היכרות עם המטבח הסיני דרך אמה של בת-זוגו נסע לטאיוואן במזרח הרחוק והחל את לימודיו שם. עם שובו לארץ פתח את מסעדת "ין-ינג" בשדרות רוטשילד בתל אביב ולאחריה את מסעדת "טאי-צ'י" בגן העיר בתל אביב, וכן מכולת סינית שהייתה צמודה למסעדה ואפשר היה להשיג בה מוצרי מזון מיוחדים שיובאו מסין. בשנות התשעים המאוחרות פתח בתל אביב את מסעדת "תפוח זהב", מסעדת גורמה צרפתית שנסגרה כעבור שנים אחדות, ואחריה את המסעדה הסינית "פת קואה" באזור התעשייה בהרצליה פיתוח. בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה מסעדת "ין-ינג" הוותיקה למשכנה החדש - מגדל המילניום ברחוב הארבעה בתל אביב, ולתפריט הסיני נוסף תפריט וייטנאמי יחיד מסוגו בארץ. בסוף 2008 נסגרה מסעדת "ין ינג".

תחילת דרכו של אהרוני בעיתונות הייתה בטור האוכל של שאול אברון בעיתון "חדשות", בה הייתה לו פינה בשם "ביקורת ממתקים", הוא היה כותב בהומור על חטיפים חדשים שיצאו לשוק. החל מאמצע שנות השמונים ועד היום, כותב אהרוני טור אוכל קבוע מדי יום שישי ב"ידיעות אחרונות".

אהרוני כתב ספרי מתכונים רבים. כיום הוא ממשיך לכתוב מדורי אוכל בעיתון ומגיש תוכניות בישול בטלוויזיה; אהרוני גם משמש יועץ קולינרי למסעדות רבות. פועל גם כ-DJ.[2]

בשנת 2000 הגיש ביחד עם גברי בנאי את תוכנית הטלוויזיה "דרך האוכל" בערוץ 2, אשר עסקה במאכלי עדות ישראל.

ביוני 2011 עלתה לשידור בערוץ 10 סדרת הדוקו-אוכל "המסע המופלא של אהרוני וגידי" בהשתתפותו של אהרוני וגידי גוב. בעונה הראשונה הסדרה עסקה בתהליך שעברה הפסטה על דרך המשי באסיה, לאחר מכן המשיכה באוכל רחוב במדינות ואזורים אחרים בעולם, כמו יפן, ברזיל, מרוקו וסיציליה. התוכנית עודנה משודרת, ועוד כה (2020) היו לה שמונה עונות.

החל מ-2014 שימש פרזנטור של "סלטי שמיר", והתפטר לאחר שנה בשל תוצאות מעבדה גרועות לסלטים שנדגמו.[3]

ב-9 במרץ 2017 הצטרף כשופט בעונתה השביעית של תוכנית המציאות "מאסטר שף", המשודרת בקשת 12.

ב-2020 הוציא לאור את ספרו "אהרוני - תחנות אוכל בחיי" בהוצאת אחוזת בית. הספר מהווה "אוטוביוגרפיה קולינרית" כהגדרתו, ומשובצים בו סיפורים מחייו לצד מתכונים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני נשוי לחגית (גיגי), פסיכולוגית במקצועה, ולזוג שלושה ילדים ביולוגיים בנוסף לבן מאומץ אחד, השחקן קביה פורג'וד מייקל, שהשתתף ב"נינג'ה ישראל".[4]

ספרי בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל אהרוני השתתף במספר תוכניות בישול מצליחות במספר ערוצי טלוויזיה.

כמו כן נוהג אהרוני להשתתף מדי פעם בפעם כשחקן אורח בתפקיד עצמו בתוכניות טלוויזיה שאינן עוסקות באופן ישיר בבישול, כמו קופה ראשית ושוטטות. בשנת 2006 גילם בתפקיד אורח את דמותו של רס"ר אהרון, רס"ר המטבח של בסיס להקת הנח"ל, בעונה השלישית של השיר שלנו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל אהרוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביחי בקר, "בן ש"ך נתן גאז", הארץ, ‏ 25 ביוני 1998.
  2. ^ ישראל אהרוני, באתר "קליאנטה"
  3. ^ דוד אברהם‏, "מצד אחד יש מחאות פייסבוק, ומהצד השני אנשים עומדים בתור לברגר קינג כאילו שנות ה-90", באתר וואלה! NEWS‏, 14 בפברואר 2016
  4. ^ אורית מרלין-רוזנצוויג, מיכאל (קביה), הבן המאומץ של אהרוני: "בכיתי כשהבנתי שיש לי בית", באתר Xnet‏, 6 באפריל 2015