ישראל אליהו וינטרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל אליהו וינטרוב
רבי ישראל אליהו וינטרויב בכנס וכתבתם.jpg
הרב ישראל אליהו וינטרוב
לידה 1932
כ"ב באדר ב' ה'תרצ"ב
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במרץ 2010 (בגיל 78 בערך)
י"א בניסן ה'תש"ע
בני ברק
מקום קבורה בני ברק
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, השקפה, קבלה
רבותיו הרב יצחק הוטנר, הרב אבא ברמן, הרב שמואל בירנבוים
חיבוריו ספר "פתחי שערים"

הרב ישראל אליהו וינטרוב (כ"ב באדר ב' ה'תרצ"ב, 30 במרץ 1932 - י"א בניסן ה'תש"ע, 25 במרץ 2010) היה מקובל והוגה דעות חרדי-ליטאי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית לאלכסנדר זיסקינד וינטרוב. למד בישיבת מיר בברוקלין. היה מתלמידי הרב יצחק הוטנר, הרב אבא ברמן והרב שמואל בירנבוים.

בשנת 1956, פרסם את ספרו "פתחי שערים" העוסק בדיני ספקות. רווחי מכירת הספר הועברו לארגונים יד לאחים וקרן הילד[1].

נודע כאידאולוג תקיף שהתנגד לכל מה שראה כסטייה מהדרך המסורתית. עסק רבות במחשבה ובקבלה, בייחוד בכתבי הגר"א, שעל פיהם הסביר את מאורעות ימינו. נאספו סביבו תלמידים ששמעו ממנו שיעורים בנושאים אלה. השאיר אחריו מאות מחברות של חידושי תורה.

בשנת 1989 חיבר, לבקשת הרב שך, מאמר כנגד דברי הרבי מלובביץ' שאמר ש"רבי" הוא "עצמותו ומהותו יתברך כפי שהשכין את עצמו בגוף". המאמר פורסם ב"יתד נאמן", בעילום שם, תחת הכותרת "בין אמונה טהורה לדעות כוזבות" ונאמר בו שדעה כזו היא פגיעה בעיקרי האמונה. הרב יצחק גינזבורג השיב על הדברים בקונטרס "וצדיק יסוד עולם".

בשנת 1995 פרסם ביומון "יתד נאמן" סדרת מאמרים פולמוסיים נגד הרב יוסף אביב"י, שבהם טען כי בספריו של אביב"י מתגלה נימה מזלזלת בחכמים שקדמו לו ובפרט ברבי חיים ויטל תלמיד האר"י. בתגובה קצרה שפרסם ביתד נאמן הזים אביב"י את ההאשמות[דרוש מקור].

בסוף שנת 2008 פרסם ביומונים המודיע ויתד נאמן מכתב שבו האשים את השבועון החרדי בקהילה בהשגת ראיון עמו בהתחזות. הרב וינטרוב הצטרף לרבנים שיצאו נגד השבועונים החרדיים, וכתב כי לא ידע שמדובר בראיון לשבועון זה: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני". המו"ל של בקהילה, דודי זילברשלג, הכחיש את הדברים ואמר שהרב וינטרוב ידע שמדובר בראיון לשבועון[2].

נפטר בי"א בניסן תש"ע ונקבר בבני ברק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פתחי שערים - דפוס "בלשן", ה'תשט"ז, ניו יורק
  • נר תמיד - על הלכות חנוכה, בני ברק תשכ"ז
  • מקוה ישראל - ביאורים עיוניים על מסכת מקואות וענייני מקוואות בהלכה
  • קונטרס חלת הארץ - ביאורים במסכת חלה, בני ברק תשל"ב (בתוך ספר מצבת משה)
  • אש דת - באיור רחב על עניין תורה לשמה בהלכה
  • והגדת לבניך - על מצות והגדת לבניך
  • שביעי קודש - חידושי הלכה במסכת שביעית
  • ליקוטי עניינים - ל"ב עניינים על סוגיות בש"ס, נדפס בתוך ספר שביעי קודש
  • מכתב ישראל - מכתבים בסוגיות בש"ס, ב' חלקים
  • נתיבות אור - על נתיב התוכחה למהר"ל
  • אור הנר - על ספר נר מצווה למהר"ל
  • התקופה בסערת אליהו - על דברי הגר"א ותלמידיו בעניין מהלך הגאולה, יצא לאור במהדורה חדשה בשנת תשע"ג.
  • בסוד ישרים - מאמרי מוסר והשקפה, 6 חלקים
  • ביאור יראת חיים על ספר נפש החיים. נערך מתוך סדרת שיעורים שמסר, בתוספת ביאור על "פתח אליהו".
  • עיני ישראל - אוסף מאמרים ושיחות במחשבה והשקפה, ב' חלקים
  • קונטרס-אגרות - ניסיונות וימים נוראים, ה'תשע"א
  • אגרות דעת - אוסף אגרות ומכתבים בענייני מוסר, חיזוק והשקפה
  • רזא דשבת - מאמרים בנושא השבת
  • חיי יוסף - פירוש על שיר השירים עם ביאור הגר"א
  • נפש אליהו - ה' קונטרסים בענייני קבלה, בני ברק תש"מ
  • נפש אליהו הקדמות ושיעורים - הקדמות לחכמה הקבלה
  • נפש אליהו על מבוא שערים - סדרת שיעורים על הספר מבוא שערים, שני חלקים
  • נפש אליהו על ספרא דצניעותא - ביאור על פירוש הגר"א לספרא דצניעותא, שני חלקים עד עתה
  • שהכל ברא לכבודו - יסודי מצוות הבית, בני ברק תשס"ו. נכתב על ידי תלמידו.
  • שיתי לבך למסילה - ובו מפתח להתעלות בתקופת עקבתא דמשיחא, בית שמש תשס"ז. נכתב על ידי תלמידו.
  • נפשו גחלים תלהט - ראשי פרקים להבנת תקופת עקבתא דמשיחא, בית שמש תשע"א. נכתב על ידי תלמידו.

הרב וינטרוב השאיר אחריו חידושי תורה שתלמידיו מוציאים לאור. דבריו מופצים גם בעלון השבועי נפשו גחלים תלהט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמודפס על כריכת הספר
  2. ^ יאיר אטינגרמיהו ה"חזיר שפשט את טלפיו", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2008‬