ישראל אליהו וינטרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל אליהו וינטרוב
רבי ישראל אליהו וינטרויב בכנס וכתבתם.jpg
הרב ישראל אליהו וינטרוב
תאריך פטירה י' בניסן ה'תש"ע (בגיל 78 בערך)
תאריך לידה לועזי 1932
תאריך פטירה לועזי 25 במרץ 2010
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק השקפה, קבלה
רבותיו הרב יצחק הוטנר, הרב אבא ברמן, הרב שמואל בירנבוים
חיבוריו ספר "פתחי שערים"

הרב ישראל אליהו וינטרוב (ה'תרצ"ב, 1932 - י' בניסן ה'תש"ע, 25 במרץ 2010) היה מקובל והוגה דעות חרדי-ליטאי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארצות הברית לאלכסנדר זיסקינד וינטרוב. למד בישיבת מיר בברוקלין. היה מתלמידי הרב יצחק הוטנר, הרב אבא ברמן והרב שמואל בירנבוים.

בשנת 1956, פרסם את ספרו "פתחי שערים" העוסק בדיני ספקות. רווחי מכירת הספר הועברו לארגונים יד לאחים וקרן הילד[1].

נודע כאידאולוג תקיף שהתנגד לכל מה שראה כסטייה מהדרך המסורתית. עסק רבות במחשבה ובקבלה, בייחוד בכתבי הגר"א, שעל פיהם הסביר את מאורעות ימינו. נאספו סביבו תלמידים ששמעו ממנו שיעורים בנושאים אלה. השאיר אחריו מאות מחברות של חידושי תורה.

בשנת 1989 חיבר, לבקשת הרב שך, מאמר כנגד דברי הרבי מלובביץ' שאמר ש"רבי" הוא "עצמותו ומהותו יתברך כפי שהשכין את עצמו בגוף". המאמר פורסם ב"יתד נאמן", בעילום שם, תחת הכותרת "בין אמונה טהורה לדעות כוזבות" ונאמר בו שדעה כזו היא פגיעה בעיקרי האמונה. הרב יצחק גינזבורג השיב על הדברים בקונטרס "וצדיק יסוד עולם".

בשנת 1995 פרסם ביומון "יתד נאמן" סדרת מאמרים פולמוסיים נגד הרב יוסף אביב"י, שבהם טען כי בספריו של אביב"י מתגלה נימה מזלזלת בחכמים שקדמו לו ובפרט ברבי חיים ויטל תלמיד האר"י. בתגובה קצרה שפרסם ביתד נאמן הזים אביב"י את ההאשמות[דרוש מקור].

בסוף שנת 2008 פרסם ביומונים המודיע ויתד נאמן מכתב שבו האשים את השבועון החרדי בקהילה בהשגת ראיון עמו בהתחזות. הרב וינטרוב הצטרף לרבנים שיצאו נגד השבועונים החרדיים, וכתב כי לא ידע שמדובר בראיון לשבועון זה: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני". המו"ל של בקהילה, דודי זילברשלג, הכחיש את הדברים ואמר שהרב וינטרוב ידע שמדובר בראיון לשבועון[2].

נפטר בי' בניסן תש"ע ונקבר בבני ברק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וינטרוב השאיר אחריו חידושי תורה שתלמידיו מוציאים לאור. דבריו מופצים גם בעלון השבועי נפשו גחלים תלהט.

  • פתחי שערים - דפוס "בלשן", ה'תשט"ז, ניו יורק
  • קונטרס-אגרות - ניסיונות וימים נוראים, ה'תשע"א
  • התקופה בסערת אליהו - על דברי הגר"א ותלמידיו בעניין מהלך הגאולה, יצא לאור במהדורה חדשה בשנת תשע"ג.
  • שהכל ברא לכבודו - יסודי מצוות הבית, בני ברק תשס"ו. נכתב על ידי תלמידו.
  • שיתי לבך למסילה - ובו מפתח להתעלות בתקופת עקבתא דמשיחא, בית שמש תשס"ז. נכתב על ידי תלמידו.
  • נפש אליהו הקדמות ושיעורים - הקדמות לחכמה הקבלה
  • נפש אליהו על מבוא שערים - סדרת שיעורים על הספר מבוא שערים, שני חלקים
  • נפש אליהו על ספרא דצניעותא - ביאור על פירוש הגר"א לספרא דצניעותא, שני חלקים[3].
  • בסוד ישרים - מאמרי מוסר והשקפה, 6 חלקים
  • נפשו גחלים תלהט - ראשי פרקים להבנת תקופת עקבתא דמשיחא, בית שמש תשע"א. נכתב על ידי תלמידו.
  • ביאור יראת חיים על ספר נפש החיים. נערך מתוך סדרת שיעורים שמסר, בתוספת ביאור על "פתח אליהו".
  • עיני ישראל - אוסף מאמרים ושיחות במחשבה והשקפה
  • אגרות דעת - אוסף אגרות ומכתבים בענייני מוסר, חיזוק והשקפה
  • רזא דשבת - מאמרים בנושא השבת
  • שביעי קודש - חידושי הלכה במסכת שביעית
  • מקוה ישראל - ביאורים עיוניים על מסכת מקואות וענייני מקוואות בהלכה
  • חיי יוסף - פירוש על שיר השירים עם ביאור הגר"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמודפס על כריכת הספר
  2. ^ יאיר אטינגרמיהו ה"חזיר שפשט את טלפיו", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2008‬
  3. ^ כרכים נוספים בשלבי עריכה