ישראל אפרים פישל ראטה
 | |||||
| לידה |
1899 ה'תרנ"ט קליינווארדיין, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
22 בינואר 1945 (בגיל 46 בערך) ח' בשבט ה'תש"ה ריבניק, פרובינציית שלזיה העילית, גרמניה הנאצית  | ||||
| בת זוג | חיה אסתר טובא גאלד | ||||
| אב | רבי שמואל יעקב ראטה | ||||
| |||||
  | |||||
רבי ישראל אפרים פישל ראטה (נהגה: רוט; תרנ"ט, 1899 – ח' בשבט ה'תש"ה, 22 בינואר 1945) היה רב העיירה וויידיטשקא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקליינווארדיין לאביו רבי שמואל יעקב, מחבר הספרים "שיר חדש" ו"דברי שי"ר" שכיהן כרב בדיורע וכשוחט בקליינווארדיין[1]. אביו היה נכדו הישיר של רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. למד אצל אביו ואצל רבי שמעון גרינפלד בסמיהאלי. כמו כן היה תלמידו וחסידו של רבי צבי הירש שפירא, האדמו"ר ממונקאטש, ושל בנו רבי חיים אלעזר שפירא מחבר הספר מנחת אלעזר. קיבל היתר הוראה מרבי מרדכי יהודה ליב וינקלר ממאד[2].
בבחורתו למד עם רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז, שגלה לקליינווארדיין עם אביו רבי צבי הירש הלברשטאם בתקופת מלחמת העולם הראשונה[3][4].
בשנת תרע"ח בערך נישא לחיה אסתר טובא, בת רבי שלום גאלד ועבר לגור באויהל סמוך לחותנו.
באויהל התקרב לרבי דוד דוב מייזליש, רב העיר ומחבר הספר "בנין דוד"[5], ושימש כמגיד שיעור בישיבתו[6]. בד בבד עסק גם במסחר יחד עם אשתו.
בשנת תר"ץ נבחר לכהן כרבה של וויידיטשקא והגלילות[7]. לראשונה בנה מקווה בעיר[8] והקים ישיבה שבשיאה מנתה ארבעים בחורים.
בימי השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באסרו חג פסח תש"ד גורש עם בני משפחתו ובני קהילתו לגטו באויהל. משם גורש לאושוויץ. ביום הראשון של חג השבועות נרצחו אשתו וילדיו הקטנים.
עד לינואר 1945 עבד בכפייה במחנה בונא בסמוך לאושוויץ יחדיו עם בניו, משה שמעון וחיים אלטר. בבונא הקפיד לא לאכול מאכלי טריפה ועל קפידתו אף נתבע בדין תורה מפורסם אצל רבי יהושע משה אהרונסון. הרב אהרונסון מסר את פרטי הסיפור לסופר השואה, יהושע אייבשיץ שפרסמו בעיתון "בית יעקב" (ניסן – אייר תשל"ו גיליון 194/5) ומשם בספרו "בקדושה ובגבורה – פרקי קדושת השם ומסירות נפש"[9][10].
בנו, רבי חיים אלטר ראטה, שהיה עד נוכח תיקן כמה פרטים בסיפור בהקדמתו לשו"ת בית היוצר מזקנו רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט[11].
בבונא התרכזה סביבו עדת חסידים ביניהם, רבי ניסן לעזער ורבי דוד מאיר וייס.
בד' בשבט ה'תש"ה, 18 בינואר 1945, פונה יחד עם בניו מאושוויץ בצעדת המוות. בח' בשבט ה'תש"ה, 22 בינואר 1945 נרצח עקד"ה ביער הסמוך לריבניק[12], הי"ד.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו העסקן האגודאי וחסיד צאנז הנודע, רבי חיים אלטר ראטה שרד את השואה והקים מוסדות תורה וחסד ברחבי העולם, ביניהם עמד לצד רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז, ביסוד בית החולים לניאדו ומפעל הש"ס העולמי. בסוף ימיו עלה מארצות הברית לנתניה[13]. רבי חיים אלטר ראטה נפטר בט"ז באייר ה'תשנ"ו ונקבר בבית העלמין בנתניה סמוך לרבו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז[14].
בנו של רבי חיים אלטר הוא ח"כ רבי משה שמעון רוט.
נכדו של רבי חיים אלטר, בן בנו רבי ישראל אפרים פישל (השני), הוא הרב מרדכי הלל זלמן ראטה, האדמו"ר מוויידיטשקא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים אלטר ראטה, כל הכתוב לחיים, קריית צאנז נתניה תשנ"ט
- אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ב', ירושלים תשמ"ז, עמ' 115–117
- שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), עמ' 141–142
- הרב יהושע משה אהרונסון, עלי מרורות, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), עמ' 335–341
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע אייבשיץ, סיפור שלא יאומן: 'דין תורה' באושביץ, בתוך: בית יעקב, ניסן תשל"ו, עמ' 12–13, באתר היברובוקס
- צרור מכתבים, בתוך: בית יעקב, אב תשל"ו, עמ' 32, באתר היברובוקס
- ספר אור לישראל על חנוכה, חובר על ידי רבי ישראל אפרים פישל ראטה, באתר היברובוקס.
- מבוא לספר דרשות בית היוצר, רבי חיים אלטר ראטה, עמ' 9-54.
- מכתב ראיה, שנת תש״ב, אתר בידספיריט, פריט 23
- מכתב ראיה, שנת תרצ״ד, אתר winners-auctions.com, פריט 207
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים, ירושלים, תשנ"ז עמ' 538
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ב', ירושלים תשמ"ז עמ' 115
- ^ חיים אלטר ראטה, ארבעה ספרים נפתחים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 6
- ^ שלום שטמר, זכר צדיק לברכה, באתר אוצר החכמה, עמ׳ ז׳
- ^ יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים, ירושלים, תשנ"ז עמ' 499
- ^ יצחק שמעון פדר, משפחות רבנים אין אונגארין - ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), עמ׳ שנ״ב
- ^ פינחס זליג שווארץ, שם הגדולים מארץ הגר - ב, באתר אוצר החכמה, עמ׳ 386
- ^ ראו משא ומתן הלכתי אודות המקווה בשו״ת יגל יעקב.
- ^ ראו מאמר מאת אסתר פרבשטיין.
- ^ ראו בעלון שיחת השבוע.
- ^ רבי חיים אלטר הכחיש את תמימותו וחוסר ידיעתו של אביו לזוועות שחוללו הנאצים דין תורה באושוויץ.
- ^ ראו פרטים נוספים בפולנית כאן.
- ^ ראו פרטים נוספים על ביתו בנתניה כאן.
- ^ ראו פרטים על מצבתו כאן.