ישראל באולימפיאדת מונטריאול (1976)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל במשחקים האולימפיים
ישראלישראל
אולימפיאדת מונטריאול (1976)
ספורטאים 28
תחרויות 13 ב-10 ענפי ספורט
נושא/ת הדגל פתיחה - אסתר רוט שחמורוב
ספורטאים בולטים אדוארד וייץ, אסתר רוט שחמורוב
זהב
0
כסף
0
ארד
0
סה"כ
0
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
1896190019041908191219201924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199620002004200820122016
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
19241928193219361948195219561960196419681972197619801984198819921994199820022006201020142018

משלחת ישראל לאולימפיאדת מונטריאול (1976) כללה 11 ספורטאים ב-9 ענפים האישיים, כמספר הנרצחים בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ארבע שנים קודם, ו-17 שחקני נבחרת הכדורגל אשר העפילה לטורניר האולימפי בפעם השנייה (הראשונה הייתה במקסיקו סיטי ב-1968, בסך הכל 28 ספורטאים (המשלחת השנייה בגודלה עד אז) בעשרה ענפים (שיא באותו זמן). לכל הענפים שהיו במינכן הייתה נציגות (לרוב של ספורטאי אחד) גם במונטריאול, ובכך הוגשמה הבטחתו של שמואל ללקין בטקס האזכרה שנערך באצטדיון האולימפי לאחר רצח י"א הספורטאים שישראל לא תיכנע לטרור ותמשיך את השתתפותה באולימפיאדות.

באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענף הג'ודו, בפעם השנייה בהיאבקות, שיט, התעמלות וכאמור כדורגל, ובפעם השלישית בהרמת משקולות. ישראל המשיכה את ההשתתפות הקבועה באתלטיקה, שחייה וקליעה.

במשלחת למונטריאול הייתה ספורטאית אחת בלבד שהייתה גם במינכן, האתלטית אסתר רוט-שחמורוב, והיא זו שנשאה את דגל ישראל בטקס הפתיחה. הייתה זו תוצאה ברורה של הטבח, שבעקבותיו פרשו מפעילות רוב הספורטאים שנותרו בחיים. שחמורוב (כפי שנקראה אז), אשר מאמנה עמיצור שפירא היה בין הנרצחים, פרשה אף היא לאחר מינכן, נישאה לפטר רוט וילדה בן (ירון רוט, אשר היה סייף מצטיין), אך שוכנעה על ידי בעלה לחזור לפעילות כאשר הוא משמש כמאמנה.

רוט-שחמורוב, אשר פרשה משלב חצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות בעקבות הטבח, השלימה את המשימה שנקטעה במינכן והצליחה להעפיל לריצת הגמר בריצה הזו, בה סיימה במקום הששי עם תוצאה של 13.04 שניות. היה זה הגמר האולימפי הראשון בתולדות הספורט הישראלי, והישגה של רוט-שחמורוב מהווה עד היום הישג שיא במקצועות המסלול באתלטיקה.

הישג מעולה נוסף היה המקום החמישי שהשיג אדוארד וייץ בענף הרמת המשקולות. הישגו של וייץ מהווה הישג שיא בהרמת משקולות בכל הזמנים. ספורטאי מצטיין נוסף היה המתאבק רמי מירון, שהישגו בתחרות היה השביעי בטיבו (אם כי הדירוג הרשמי אז היה רק עד המקום הששי). הישגים אלה היו טובים יותר מכל ההישגים בתחרויות אישיות באולימפיאדות הקודמות. הייתה סמליות רבה בכך ששלושת הספורטאים המצטיינים ייצגו את חללי מינכן: הספורטאית שאיבדה את מאמנה, והספורטאים משני הענפים שאיבדו בטבח שמונה מאנשיהם, בהם כל חמשת הספורטאים שהיו בין הנרצחים.

נבחרת הכדורגל העפילה עד לשלב רבע הגמר, שם הפסידה לנבחרת ברזיל, והשוותה בכך את הישג השיא שלה מאולימפיאדת מקסיקו סיטי, 8 שנים קודם לכן. בשלב המוקדם סיימה ישראל בתיקו את שלושת משחקיה נגד גוואטמלה, מקסיקו וצרפת.

חברי המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסתר רוט
    • ריצת 100 מטר משוכות, נשים
      • מוקדמות – 13.06, מקום 2
      • חצי גמר – 13.04, מקום 4
      • גמר – 13.04, מקום 6

ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמת משקולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעמלות מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב לופי
    • קרב רב, גברים – 106.45 נקודות, מקום 68

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני הנבחרת:

X פתח בהרכב
+ נכנס כמחליף
שחקן גואטמלה מקסיקו צרפת ברזיל פותח (מחליף)
אלון בן דור X X X X 4
אהוד בן טובים 0
חיים בר X X X X 4
יהושע גל + 0 (1)
גדעון דמתי X X X X 4
יצחק ויסוקר X X X X 4
ריפעת טורק X + 1 (1)
אבי כהן + X X 2 (1)
אברהם לב X X 2
אלי לוונטל X X X X 4
עודד מכנס + + 0 (2)
מאיר נמני X X X X 4
יוסף סורינוב 0
ירון עוז X X X 3
ויקי פרץ X X X X 4
משה שווייצר X X X X 4
יצחק שום X X X X 4

סייף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נילי דרורי
    • רומח נשים – מקום 34
      • שלב ראשון: 2 ניצחונות, 3 הפסדים
      • שלב שני: ניצחון אחד, 4 הפסדים

קליעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב ניסמן
    • 400 מטר מעורב, גברים – מוקדמות 4:47.13 דקות, מקום 27
  • עדי פרג
    • 100 מטר פרפר, גברים – מוקדמות 59.99 שניות, מקום 36
    • 200 מטר פרפר, גברים – מוקדמות 2:09.91 דקות, מקום 30

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]