ישראל בצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל בצר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הקבר של ישראל בצר בבית הקברות בנהלל
הקבר של שפרה בצר בבית הקברות בנהלל

ישראל בצר (1889 חרסון, רוסיה - 10 ביולי 1962, נהלל) היגר למושבות הברון הירש בארגנטינה. הגיע לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה והיה פעיל בכיבוש העבודה העברית. עבד במספר מושבות בגליל (חוות כנרת, מרחביה, אום ג'וני) עד שהשתקע במושב נהלל, שם עסק בחקלאות ואף שימש כמוכתר הכפר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל בצר נולד ב-1889 במושבה היהודית נהר-טוב שבפלך חרסון שברוסיה ליעקב וציטה בצר[1] ב-1904 היגרה המשפחה לארגנטינה והתיישבה בעיירה מוזסוויל (ממושבות הברון הירש), שם התפרנסו מחקלאות במשך כ-3 שנים.

ב-13 באוגוסט 1907 עלה ארצה במסגרת העלייה השנייה והיה ממובילי תנועת "החורש" ששאפה "ליצור שכבת איכרים עובדי אדמה ופשוטים". תחילה עבד שנה במסחה ולאחר מכן שנה ביבנאל. הצטרף לחוות כנרת, אך עקב סכסוך עם מנהל החווה, האגרונום משה ברמן, נטש את המקום ביחד עם חלק מהעובדים[2]. לאחר שיחות עם ד"ר ארתור רופין נחתם חוזה לשנה שהנוטשים יהוו קולקטיב (ללא מנהלים) בשם "קבוצת הכיבוש" ויעבדו את אדמות אום ג'וני[3] תמורת חלק מהיבול. בדצמבר 1909 עברה הקבוצה מחוות כנרת לאום ג'וני והחלה לעבד את האדמות שלשפת הכנרת[4][5]. לאחר שנה התפרקה הקבוצה והוחלפה על ידי הקומונה החדרתית[6] שקראה למקום דגניה. בתקופת השהיה באום ג'וני התחתן ישראל.

ב-1911, לאחר עזיבת אום ג'וני, הצטרפו לקבוצת חלוצים שהקימה את קואופרטיב מרחביה על אדמות הכפר פולה[7]. בעקבות סכסוך עם תושבי הכפר השכן סולם נכלאו ישראל ועוד 13 מתיישבים בבתי הכלא בנצרת ובעכו למשך כשנה.

ב-1920 עזבו ישראל ושפרה את מרחביה והיו שותפים להקמת המושב השיתופי הראשון נהלל. במושב זה חיו כל חייהם ועסקו בחקלאות. ישראל היה פעיל בוועדות שונות ותקופה מסוימת אף שימש בתור מוכתר הכפר.

ישראל היה בין יוזמי הקמת הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל. ועידת הייסוד של התאגדות זו התקיימה באום ג'וני ב-13 וב-14 באפריל 1911 (פסח תרע"א) בנוכחות כ-100 חברים. במסגרת הוועידה נבחר ישראל ל"ועד פועלי הגליל" העל מפלגתי[8]. בהמשך הפכה הסתדרות זו להסתדרות הפועלים החקלאיים במסגרת מפלגת אחדות העבודה. בהמשך נכללה תנועה זו בההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

פרטים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל נישא ב-1910, באום ג'וני, לשפרה בת מנוחה ומשה שטורמן (ילידת 1884)[9] שהייתה איתו בקבוצת הפועלים של חוות כנרת ואום ג'וני. ישראל נפטר ב-1962 ונקבר בבית הקברות בנהלל שם נקברה גם אשתו שנפטרה באותה שנה.

לזוג נולדו 7 ילדים ובהם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכה חבס (עורכת) (בהשתתפות אליעזר שוחט), העלייה השנייה, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ז-1947.
  • דוד קלעי, "העלייה השנייה", הוצאת המרכז לתרבות - ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תש"ו-1946, עמודים 83 ו-100
  • צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השניה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 39-41

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המשפחה הגיע לאזור זה בעקבות החלטת הצאר אלכסנדר הראשון בשנת 1807 להעביר כ-6,000 משפחות יהודיות להתיישבות חקלאית באוקראינה.
  2. ^ הרקע לסכסוך היה נטייתו של ברמן למסור עבודות חקלאיות לערבים
  3. ^ האדמות שנמסרו לקבוצה היו באזור שמעבר לירדן
  4. ^ בנוסף לישראל ושפרה בצר, כללה הקבוצה גם את אליעזר שוחט, חיים צימרמן, צבי נדב, משה קריגסר, וישראל בלוך
  5. ^ הקבוצה הקימה במקום את המבנה המפורסם שצילם אברהם סוסקין
  6. ^ הקומונה החדרתית כללה את תנחום תנפילוב, ישראל בלוך, יוסף אלקין, שרה מלכין, יוסף ברץ, מרים אוסטרובסקי-ברץ, יוסף בוסל, צבי יהודה זלצמן, חיים צודיקוב, יהושע אקר, אהרון יוסילביץ וירוחם קליבנוב
  7. ^ קבוצת מקימי מרחביה כללה בין השאר את פנחס שניאורסון, צבי נדב, יצחק נדב, מרדכי יגאל, מאיר חזנוביץ, צבי בקר, משה קריגסר, אליעזר שוחט, ראובן קוראקין, משה שר, משה שחר, רבקה ניסנוב, אלעזר פינקלשטיין, אסתר בקר, שרה קריגסר, יחזקאל ניסנוב, שמואל הפטר, יצחק הוז וסעדיה פז
  8. ^ בנוסף לישראל כלל הוועד גם את אליעזר שוחט, חנה מייזל שוחט, ישראל שוחט, מניה שוחט, צבי יהודה וברל כצנלסון שיצגו זרמים שונים בתנועת העבודה כמו הפועל הצעיר, פועלי ציון ובלתי מפלגתיים
  9. ^ אחיה הוא חיים שטורמן. אחותה שרה קריגסר (עמיעד) נישאה למשה קריגסר (עמיעד) ואחות אחרת, אסתר בקר נישאה לצבי בקר
  10. ^ מאחר שמשה שירת במסגרת הצבא הבריטי שמו רשום באתר CWGC