ישראל ברונא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל מברונא
לידה 1400
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1480 (בגיל 80 בערך)
רגנסבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מהר"י ברונא
רבותיו

רבי ישראל איסרלן ה'תרומת הדשן'

רבי יעקב וייל
חיבוריו שו"ת מהר"י ברונא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי ישראל מברונא (כונה מהר"י ברונא; ק"ס, 1400-ר"מ, 1480 לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישראל נולד בגרמניה[1] לרבי חיים. בין רבותיו נמנים: רבי ישראל איסרלין (מהרא"י, בעל "תרומת הדשן"), רבי יעקב וייל (המהרי"ו) ורבי זלמן כ"ץ (המהרז"ך, בעל "ספר היריעה" שעוסק בהלכות גיטין שבהן היה הסמכות העליונה בדורו והיה חברו הקרוב של המהרי"ל).

רב ישראל כיהן ברבנות בברונא שבמדינת מוראביה, ומשם השיב תשובות לשואלים. ומכאן נודע בשם מהר"י ברונא. אחר גירוש[2] היהודים מהעיר בשנת 1454 עבר לרגנסבורג (רגנשבורג) ופתח ישיבתו בעיר. ברגנשבורג היו תלמידי חכמים מובהקים (ביניהם מהר"ם מינץ) ודייני בתי דינו היו מובחרים ביותר ונשאו ונתנו עם גדולי הדור. ברגנסבורג הייתה לו מחלוקת עם רבי אנשיל מקולוניא ואנשיו, שרצו למנוע את מהר"י ברונא מלכהן כרב ולתת לר' אנשיל את המינוי, למרות פסק דין לטובת מהר"י שפסקו מהר"י וייל ובעל "תרומת הדשן", ולבסוף התקבל כרב הקהילה.

בשנת 1454, כתוצאה מעימות בין פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והדוכס של לנסברג על מיסים לקהילה היהודית, נכלא ר' ישראל על ידי הקיסר כדי להביא אותו לתמיכה בעמדתו; אחרי 13 ימים בכלא הוא שוחרר. לקראת סוף חייו, בשנת 1474 יהודי משומד בשם הנס ואגול האשים את ר' ישראל בעלילת דם והוא נעצר. הקהילה פנתה לפרידריך השלישי וגם ללדיסלב מלך בוהמיה, שהצליחו לשחררו. אחר השיחרור ר' ישראל עבר לפראג, בה נפטר אחר כשש שנים[3] .

אחרי מותם של רבותיו הוא נחשב לגדול רבני אשכנז, ופסקיו הובא ב"שולחן ערוך" הרבה פעמים על ידי הרמ"א.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

284 מתשובותיו בהלכה נלקטו ונדפסו ב"שו"ת מהר"י ברונא". קצת מאמריו ופסקיו הובא בספר "לקט יושר" וגם בתשובות רבותיו ב"שו"ת מהר"י וייל" ובשו"ת "תרומת הדשן".

חיבר ספר שחיטות ובדיקות שהובא בספרות הפוסקים, ייתכן שזהו ספר שחיטות ובדיקות למהרי"ב שנדפס מכתבי יד על ידי מכון משנת אפרים בתוך 'רבינו מנחם ממירזבורק' ירושלים ה'תשפ"א[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Teich, Shmuel., The rishonim : biographical sketches of the prominent early rabbinic sages and leaders from the tenth-fifteenth centuries, Brooklyn, N.Y.: Mesorah Publications, 1st ed, 1982, ISBN 0-89906-452-3
  2. ^ Brno, www.jewishvirtuallibrary.org
  3. ^ שו"ת מהר"י ברונא במבוא
  4. ^ ראה במבואו של הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ לספר 'הלכות שחיטה ובדיקה לרבינו הרי"ב'
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.