ישראל גוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל גוריון
Israel Gurion.jpg
לידה 2 בנובמבר 1935 (בן 87)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1956–הווה (כ־66 שנים)
עיסוק זמר, מוזיקאי, שחקן, במאי, פנטומימאי ומלחין
מקום לימודים המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר העיר תל אביב-יפו (2017)
http://www.israelgurion.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישראל גוריון (גורשטיין; נולד ב-2 בנובמבר 1935 בירושלים) הוא זמר, מוזיקאי, שחקן, קומיקאי, במאי, צייר, פנטומימאי, מלחין ורקדן ישראלי. אחד האמנים הרב-גוניים ביותר שפועלים בישראל, ושנותיו על הבמה מתפרשות על פני יותר משישה עשורים[1]. בשנת 2017 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוריון נולד וגדל בירושלים להורים חילונים-אנשי תנועת העבודה, אך את לימודיו עשה בבית הספר תחכמוני בירושלים, שהיה בית ספר דתי. גם שותפו לעתיד בני אמדורסקי למד באותו בית ספר, אך היה זה בכיתה בוגרת יותר ממנו בכארבע שנים והם לא הכירו כלל זה את זה באותה העת.

כישרון השירה שלו התגלה במקרה, כאשר אחד מחבריו לכיתה "זייף" בעת שיעור זמרה. גוריון לא הצליח להתאפק והחל לצחוק, קיבל סטירה מהמורה לזמרה ונדרש להראות אם הוא יודע לשיר טוב יותר מהזייפן, הוא הדהים בעקבות זאת, הן את המורה לזמרה והן את עצמו בטיב שירתו.

כלי הנגינה הראשון שלו היה אקורדיון, אשר בשל חיסרון כיס חמור של המשפחה, ניקנה במגבית כללית שערכו הוריו בקרב מכריהם.

לאחר תחכמוני המשיך גוריון בלימודיו בבית הספר הטכני של חיל האוויר ואחר כך שירת בצה"ל כטכנאי מטוסים בחיל האוויר בבסיס חצרים.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדודאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 נפגשו גוריון ובני אמדורסקי, שהיה אז נהג משאית, במסיבה בירושלים והחלו לשיר יחד בליווי גיטרה של גוריון. אז התגלה שילוב הקולות המיוחד ביניהם והם נשארו בקשר. גוריון החליט אחר כך לעבור לתל אביב וללמוד פנטומימה בהדרכת ג'וקי ארקין וסמי מולכו[3].

בערבים הופיע גוריון למחייתו במועדון התיאטרון כמופע חימום לרביעיית המועדון, וליווה את אריק לביא בגיטרה וקול שני. לביא הציע לו להקים צמד, אך גוריון ביקש לשתף את אמדורסקי כשלישייה, אך לביא לא רצה. כשאמדורסקי בא לבקר את גוריון בתל אביב, לביא ראה אותם שרים ביחד וסידר להם הופעה במועדון התיאטרון. לאחר כמה שבועות של חזרות הם עלו על בימת המועדון כצמד הדודאים בשירים שהפכו ללהיטים כמו "ערב של שושנים" ו"נד אילן". מאז במשך 35 שנה גוריון ואמדורסקי פעלו כצמד, עד פטירתו של אמדורסקי בשנת 1994[3].

השניים השתתפו תוך כדי פעילותם כ"דודאים" גם בהרכבים אחרים. כך, ישראל גוריון היה חלק מהגלגול השני של שלישיית גשר הירקון (יחד עם אמדורסקי ואריק איינשטיין). הצירוף "הטוב הרע והנערה" כלל את "הדודאים" ואת הזמרת ג'וזי כץ. הרכב זה העלה מופע מצליח של שירי קברט כשגוריון ואמדורסקי מגלים כישרון משחק בלתי מבוטל שלצידו יכולות תנועה ומימיקה מרשימות.

בשנת 1973 הצטרפו "הדודאים" לצמד הנשי "סוזן ופראן" לאלבום פולק "קשת בענן", בו חידשו שירי עם אנגלים ואמריקאים שתורגמו לעברית על ידי תרצה אתר ודן אלמגור. האלבום לווה במסע הופעות ברחבי הארץ. בשנת 1985 שיתפו הדודאים פעולה עם צמד הפרברים והוציאו אלבום משותף (הדודאים והפרברים).

המשך קריירת המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנפטר חברו לצמד, בני אמדורסקי, הצטרף גוריון לחנן יובל ולצמד הפרברים לרביעייה בשם "החברים של בני", שהוציא אלבום באותו השם ב-1996, והופיעה לסירוגין מאז[4].

ב-2001 יצא דיסק עם שירי אלבום הסולו הראשון שלו מ-1966 ושירים נוספים כ"בונוס" מתוכנית גלי צה"ל "אולפן מס' 1" שהוקלטה ב-1975 וממופע נוסטלגיה שנערך באולם "ענב" בתל אביב ב-2000.

ב-2002 חבר ישראל גוריון לזמר סמיר שוקרי, וביחד הוציאו אלבום משיריה של המשוררת נעמי שמר. האלבום כלל שיר חדש אחד שבפזמון שלו מופיעים כמה שמות של שירים שכתבה שמר. לאלבום צורף גם מכתב שכתבה המשוררת.

בקיץ 2003 העלה את המופע "'דודאים' עד 'גשר הירקון'", שכלל שירים משני ההרכבים בשילוב קטעי קישור וסיפורים[5].

ב-2005 הפתיע גוריון כשהוציא סינגל בשם "בשקט כזה". הסינגל, אותו הלחין למילותיה של אשתו מיקי, הוא שיר הנושא לאלבומו של גוריון, שיצא בספטמבר[6]. את הסינגל, כמו גם את האלבום המלא, הפיק ועיבד דניאל סלומון. לצד 11 שירים שכתבו הזוג מיקי וישראל גוריון, נכלל באלבום גם שיר של לורקה, אותו תרגמה מספרדית רנה ליטוין.

ב-2009 חבר גוריון לאסף אמדורסקי והשניים החלו להופיע עם שירי הדודאים[7]. בשנת 2013 יצא האלבום שרים הדודאים ובו 18 שירים שהקליטו השניים, ברובם שירי הדודאים וכן שיר אחד חדש שכתב והלחין גוריון "בואי, בואי כלה"[8]. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב[9]. בעקבות הצלחת האלבום, הקליטו השניים אלבום המשך שיצא ב-2018 והתארחו בו מוזיקאים נוספים כמו יהודה פוליקר, יהודית רביץ ושלומי שבן[10].

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל גוריון השתתף בתוכניות טלוויזיה רבות, בעיקר אלו המיועדות לילדים. הוא גם לקח חלק בסדרת תשדירי זהירות בדרכים במסגרת ערוץ 1 ב-1976.

בשנים 1976–1981 השתתף בתוכנית "מה פתאום" בטלוויזיה החינוכית.

בשנים 1980–1984 השתתף בתוכנית "3, 4, 5 וחצי" בטלוויזיה הישראלית.

דיבב את כרובי בגרסה הראשונה של "רחוב סומסום", ובנוסף ביצע מספר שירים בתוכנית, והשתתף בתפקיד עצמו בעונה הראשונה, ובעונה השנייה עם שותפו לצמד הדודאים בני אמדורסקי.

בשנת 1985 השתתף ישראל גוריון בסדרה הקומית "התזמורת".

בין השנים 19891990 השתתף בתוכנית "סמוך עלי".

ב-1991 הופיע בקלטת הרביעית של סדרת קלטות הילדים "שירים קטנים", יחד עם ג'וליאן שגרן ועירית ענבי.

ב-1992 השתתף בתפקיד אורח בתוכנית הילדים "מסיבת גן".

ב-2006 השתתף בקומדיה החינוכית "בלי גרביים". באותה שנה השתתף גוריון בקלטת הילדים ״אותיות מצחיקות״ שביים זיו כנרי, כתבה והלחינה דתיה בן דור, ולצידם של מיכל ברנד וליאור דטאוקר.

ב-2016 הופיע בסדרה "בנות הזהב" בערוץ 10.

ב-2018 הופיע בסדרה "המנצח" ב-yes.

פנטומימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופו הגמיש של גוריון מאפשר לו ביצועים מרשימים בקטעי פנטומימה. הוא הושפע מהפנטומימאי הנודע מרסל מרסו שאליו חבר למופע בחו"ל.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוריון השתתף במספר הצגות במסגרת התיאטרון הקאמרי, בין היתר עם חברו, בני אמדורסקי, בסוף שנת 1962, בהצגה "פונדק הרוחות" של נתן אלתרמן, שבה ביצעו קטע זמרה עם השחקנית חנה מרון[11].

ב-1970 השתתף גוריון במופע "עולמו של ז'אק ברל". באותו מופע ביצע את השיר אותו תרגם מצרפתית "הנה הבאתי לך בוטנים". באותה שנה השתתף גם בתיאטרון הקאמרי במחזהו של חנוך לוין "מלכת אמבטיה", בו שר מספר שירים בולטים ובהם: "אנשי בסדר", "הגטו שלי" ו"אבי היקר"[12].

ב"הבימה" השתתף בהצגות: "ביקור הגברת הזקנה", "היום המטורף או נישואי פיגארו", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "יושע עגל", "יתוש בראש" ו"תמול שלשום".

ב-1976 השתתף בהצגה "פופר - קומדיה עם פזמונים", שכתב וביים חנוך לוין, בתיאטרון חיפה.

ב-1979 השתתף בהצגה "הוצאה להורג - אופרטה אכזרית", שכתב וביים חנוך לוין, ב"קאמרי".

גוריון עסק גם בבימוי, בעיקר במסגרת הצגות לילדים.

ב-1986 ביים את המחזה בתיאטרון לילדים ולנוער את הצגת הילדים "נחמן", על סיפור ילדותו של חיים נחמן ביאליק, מאת עוזי בן כנען[13].

ב-1989 ביים את המחזה "סוגרים את הלילה" מאת יוסף מונדי[14]. השתתף בתוכנית שירי זימה בשם "עומד לי על קצה הלשון". ב-2004 השתתף בהצגה "שלמה המלך והדבורה", במסגרת תיאטרון חולון בחג הסוכות.

ב-2001 ביים בקאמרי את "קברט לוין", מופע הורכב ממבחר מערכוניו של חנוך לוין[15].

ב-2004 שיחק גוריון במחזמר לילדים ״טרזן וג'יין״ שביים חנוך רוזן, כתב אפרים סידון, הלחין ועיבד מוזיקלית חזי שקד, ולצידם של יהודה לוי, יעל בר זוהר, טל מוסרי, יוסי טולדו, רוני בליץ, וניר שלמון.

הצגת הילדים בבימויו "הברווזון המכוער", של תיאטרון אורנה פורת בשיתוף הסטודיו למשחק ניסן נתיב, זכתה בחמישה פרסי הבמה לילדים ולנוער מטעם אסיטז' – המרכז הישראלי לתיאטרוני ילדים לשנת 2011/12, בהם פרס הבמאי לגוריון ופרס הצגת השנה לילדים. [16]

בנוסף ביים גוריון את הצגות הילדים "פים פם פה", "דיג דיג דוג ו"במבוני אין כמוני" בהפקת מילשטיין הפקות, אותו כתבה מיכל חזון והלחינה נורית הירש.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוריון שיחק במספר סרטי קולנוע וביניהם: "דליה והמלחים", "חור בלבנה", "נס בעיירה", "שוד הטלפונים הגדול", "שלום, תפילת הדרך", "הצילו את המציל", "כפויים במחלוקת", "טעות במספר", "גרין", "אויבת יקרה שלי" ו"הדודה מארגנטינה". הוא שיחק גם בתפקיד ראשי בסרט ביוגרפי על דוד בן-גוריון. בשנת 1995 דיבב את דמותו של ג'ימיני הצרצר בסרט הקלאסי של אולפני דיסני ״פינוקיו״ ושר את שיר הנושא של הסרט שנקרא "אם תביעו משאלה".

פרסומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 השתתף גוריון כפרזנטור בפרסומת לתוסף המזון "מגה גלופלקס", יחד עם חנה לסלאו ויאיר קרני[17].

בשנת 2018 גילם גוריון יחד עם איתן מסורי את "צמד הדקלאים"[18] המוזיקלי, כחלק מקמפיין פרסומי עבור הדקלאים, קואופרטיב מגדלי ומשווקי תמרים.

מופעים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 גוריון הנחה את פסטיבל שירי ילדים יחד עם עזרא דגן ודורין כספי, ואף התחרה בו עם השיר "נחום תקום" שזכה במקום השישי.

ב-1983 הששתף גוריון בפסטיגל והתחרה בו עם השיר "מחבואים" שזכה במקום התשיעי.

גוריון מרבה להופיע במופעי יחיד שבהם הוא משלב את כישוריו הרבים: שופע הומור, עורך חיקויים ומנגן על סקסופון. הוא מלווה את עצמו בדרך כלל בגיטרה כמו במופע "צמד הדודאים".

מופע שערך ושמהווה מעין סיכום ביניים שלו הוא "מהדודאים עד גשר הירקון".

בחגיגות הזמר העברי בחולון נערך לישראל גוריון מופע מחווה בהשתתפותו, לרגל ציון 50 שנותיו על הבמה. במופע לקחו חלק "הפרברים", חנן יובל ועוד אמנים אשר הביעו את הוקרתם למי שנחשב במובנים רבים אחד ויחיד.

החל מסוף 2009 מופיע גוריון עם בנו של שותפו לצמד הדודאים - המוזיקאי אסף אמדורסקי. השניים מעלים שירים מהרפרטואר של צמד הדודאים בעיבודים הנאמנים למקור.

ב 2015 כיכב גוריון במופע "ימים של קולנוע" לצד חני נחמיאס, מאיר סויסה ואילן שס וגם בקברט הסאטירי "רואים ת'סוף" שכתבו ב. מיכאל ואפרים סידון וביים מוטי קירשנבאום בתיאטרון צוותא[19].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוריון נשוי מ-1972 למיקי, ולהם שני בנים. מתגורר בתל אביב.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס על מפעל חיים יוענק לישראל גוריון, באתר ynet, 28 באוגוסט 2007
  2. ^ פרסום שמות יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2017 באתר "הבמה"
  3. ^ 1 2 יעקב בר-און, ‏ישראל האחר: אחרי יותר מ-40 שנה, ישראל גוריון חוזר לסאטירה, באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2015
  4. ^ אתר למנויים בלבד עכבר העיר, החברים של בני: שירי הדודאים שכולם אוהבים, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2015
  5. ^ מופע חדש לישראל גוריון, באתר הארץ, 8 ביולי 2003
  6. ^ רגע של נוסטלגיה - ישראל גוריון וחברים בזאפה בתל אביב, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2005
  7. ^ נויה כוכבי, אסף אמדורסקי יופיע עם ישראל גוריון כמחליפו של אביו בצמד "הדודאים", באתר הארץ, 13 בספטמבר 2009
  8. ^ אתר למנויים בלבד עכבר העיר, האזינו: אסף אמדורסקי וישראל גוריון שרים הדודאים באלבום חדש, באתר הארץ, 4 בפברואר 2013
  9. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, מגע הזהב של ישראל גוריון, באתר הארץ, 28 באפריל 2013
  10. ^ תימורה לסינגר, ‏מוזיקה | הקלאסה הקלאסית מתחדשת בעיבודים רעננים, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2018
    אתר למנויים בלבד בן שלו, "שרים הדודאים": התגובות המתמוגגות של הקהל גרמו לי לחשוב שאני בעמדת מיעוט, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
  11. ^ חיים גמזו, בתיאטרון - "פונדק הרוחות״ – בתיאטרון הקאמרי, הארץ, 1 בינואר 1963
    אלברט בני, "פונדק הרוחות" ב"קאמרי, קול העם, 11 בינואר 1963
  12. ^ יורם קניוק, 'חכמים באמבטיה', דבר, 22 במאי 1970
  13. ^ יוסי עוזרד, הצגה - ביאליק ילד שלי מוצלח, חדשות, 10 בדצמבר 1986
  14. ^ שוש אביגל, בכורה- עובדה, צוחקים, חדשות, 11 בדצמבר 1989
  15. ^ ביקורות:
    מיכאל הנדלזלץ, לחם עם ריבה, באתר הארץ, 19 ביולי 2001
    נילי ברקן, ‏איזה חנוך לוין זוכרים מזה, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2001
  16. ^ הזוכים בפרס הבמה לילדים ולנוער 2012, באתר הבמה, 27 באוגוסט 2012
  17. ^ שירות גלובס, ‏אלטמן מעלה קמפיין חדש למותג "מגה גלופלקס" לחיזוק הפרקים, באתר גלובס, 27 בפברואר 2006
  18. ^ צמד הדקלאים
  19. ^ רון שוורץ, ‏מסר מקירשנבאום, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2015
  20. ^ ליטל דדון, מערכת אתר לגדול, גונב את ההצגה, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
  21. ^ רונית רוקאס, פרס מפעל חיים לישראל גוריון בטקס פרסי הבמה לילדים, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
    עכבר העיר, פרס מפעל חיים לישראל גוריון, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
  22. ^ תמרה שרייבר, ‏פרסי הוקרה לאושיק לוי, ישראל גוריון ואהובה עוזרי, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2008
  23. ^ הוכרזו יקירי תל אביב-יפו 2017