ישראל גרוזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל גרוזנברג

ישראל (אוסקר) גרוזנברג (15 באפריל 1866, יקטרינוסלאב - 27 בדצמבר 1940, ניצה) היה אחד מגדולי הפרקליטים היהודיים ברוסיה ולוחם למען זכויות היהודים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביקטרינוסלאב (לימים, דניפרופטרובסק שבאוקראינה). למד משפטים באוניברסיטת קייב.

השתתף במספר משפטים הקשורים עם היהודים, בהם המשפט שנערך בשנים 1900–1902 בעקבות עלילת הדם על דוד בּלוֹנדֶס (Блондес) בווילנה, ומשפטו של פנחס דשבסקי. נודע בעיקר בזכות הובלת צוות ההגנה במשפט בייליס בשנת 1913, יחד עם הרב יעקב מזא"ה ובתמיכת התנועה הציונית בראשות ליאו מוצקין.

עזב את רוסיה לאחר מהפכת אוקטובר והיגר לברלין. ב-1926 עבר לעיר ריגה בלטביה. עסק שם גם בפעילות ציבורית, וב-1929 נבחר לנציג יהודי לטביה בסוכנות היהודית.

עזב את ריגה ועבר בשנת 1932 לעיר ניצה בצרפת, בה התגורר עד פטירתו ב-1940.

גרוזנברג ביקש בצוואתו להיקבר בארץ-ישראל, ואכן, הדבר נעשה ב-1950. הוא נקבר בבית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל אביב.

על שמו נקראו רחובות בתל אביב, ירושלים ובערים נוספות.

אתרים לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-1913 הוחלט לקרוא רחוב בתל אביב על שם גרוזנברג לאות הוקרה.
  • ב-1922 החליטה עיריית תל אביב להקים את הגן הציבורי הראשון בסמוך לרחובות נחלת בנימין וגרוזנברג וקראה לו גינת גרוזנברג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.