ישראל הירשפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל הירשפלד
ישראל הירשפלד במדי "הגדודים העבריים"
ישראל הירשפלד במדי "הגדודים העבריים"
לידה ברשאד, האימפריה הרוסית
פטירה יולי 1957
ירושלים, ישראל
שם לידה ישראל בן שמריהו הירשפלד
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה הדפס, ציור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל בן שמריהו הירשפלד (סוף המאה ה-19 - יולי 1957) היה צייר וגרפיקאי ישראלי יליד האימפריה הרוסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הירשפלד, בן לשמריה ובריינה, נולד בשלהי המאה ה-19 בברשאד, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) במשפחה חרדית. בעקבות פוגרומים היגרה המשפחה לשיקגו, ארצות הברית. בשנת 1914 בקירוב עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונה יהודית מחוץ לחומות העיר ירושלים. אחיו, צבי הירשפלד, היה ממקימי נהלל.[1] בתקופת מלחמת העולם הראשונה נאלץ להסתתר מהצבא הטורקי בעליית הגג, ביחד עם אחיו, בשל אזרחותם האמריקאית.

בין השנים 191517 למד אמנות ב'בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות'. היו אלו שנים קשות לבית הספר, שהתמיכה הכספית בו הצטמצמה במידה ניכרת עקב מלחמת העולם הראשונה. בסתיו 1916 נסגר בית הספר בגלל מגיפות והתלמידים, וכנראה הירשפלד בכללם, נשלחו לעבודות חקלאיות במושבות העבריות.[2] בשנת 1917 הצטרף, כמו מרבית תלמידי בצלאל, ל"גדודים העבריים". בהמלצת בוריס שץ נשלח בשנת 1920 ללימודי ליתוגרפיה בווינה ואף הוצע לו ללמד בבית הספר. בשנות ה-20, היה ממקימי שכונת בית הכרם. שם, פגש את רעיתו אדל (לבובנה) ירוסלבסקי. בשנת 1922 התמנה כחבר וועד של "אגודת אמנים עברית". נראה שבתקופה זו הקים בית-מלאכה לתפאורה בירושלים. בין השנים 19241926 השתתף בתערוכות האגודה במסגרת "תערוכות מגדל דוד". לאחר מכן מיעט לעסוק באמנות. בשנת 1929 למד הנהלת חשבונות ועסק בכך בחברות 'הכשרת היישוב', בחברה הבריטית ICI, וב-18 השנים האחרונות לחייו בחברת 'משען'. הירשפלד נהרג בשנת 1957 בתאונת דרכים. מעבודותיו באוסף מוזיאון ישראל.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל הירשפלד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל דיין, צבי הירשפלד (שבעה למותו), דבר, 25 במרץ 1962
  2. ^ שילה כהן, נורית, "בצלאל" של שץ, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1980, עמ' 89.