ישראל זינגרוב

ישראל זינגרוב

לידה	10 בדצמבר 1932 חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	19 במרץ 2005 (בגיל 72)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית

ישראל זינגרוב (10 בדצמבר 1932 – 19 במרץ 2005) היה היסטוריון, סופר ומחנך ישראלי.

ביוגרפיה

הוריו אברהם זינגרוב (אוקראינה) וגיטה בלומברג (לטביה), עלו לארץ ישראל והיו ממייסדי חדרה. ישראל, בנם הבכור, נולד בחיפה בשלהי 1932, לימים נולדה אחותו אפרת (אפרת טיקוצקי, 2014-1943).

בנערותו השתייך זינגרוב ל"אגודת יורדי ים זבולון" בה עסק בהפלגות והדרכה. עזר גם לחברי "ההגנה" בפעילויות שונות. אהבתו לים ניכרת בספרו הראשון "שודדי שבעת הימים".

בסיום לימודי התיכון התגייס זינגרוב לשירות צבאי בתל השומר. לאחר סיום שירותו הצבאי קיבל מלגה ללימודי אוקיינוגרפיה באוניברסיטת הוואי אך ממניעים ציוניים בחר ללמוד היסטוריה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר סיום התואר הראשון, בשנת 1956, החל לעבוד כמורה בבנימינה, בין תלמידיו היו זאב בוים, אהוד אולמרט ושלמה גרבץ, עימם שמר על קשרים אישיים ועסקיים לאורך שנים. באותה העת פגש את אשתו לעתיד, ניצה צוקרמן.

בשנת 1960 עבר לתל אביב שם שימש כסגן מנהל ומורה להיסטוריה בגימנסיית "שלוה". כשלוש שנים לאחר מכן נענה לקריאתו של דוד בן-גוריון להפריח את השממה ועבר עם משפחתו להתגורר בקריית גת, שם הקים וניהל במשך שנים רבות את בית הספר הראשון בעיר ע"ש "רוגוזין". תחת ניהולו עבדו כמורים בוים וגרבץ.

נפטר ב-19 במרץ 2005.

בין ספריו

• "שודדי שבעת הימים"
• סדרת "להיות עם חופשי" (יחד עם זאב בוים)
• "עם ועולם - פרקים בתולדות ישראל והעמים"
• "עידן טרומן - ההיסטוריה של ארצות הברית בשנות המלחמה הקרה" (יחד עם זאב בוים)