ישראל יצחק גרינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במרכז הנואם ישראל יצחק גרינץ בחנוכת בית כנסת בכפר סיטרין. באמצע סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר משמאל הרב מרדכי פוגלמן רבה של קריית מוצקין

ישראל יצחק גרינץ (190725 בדצמבר 1982) היה איש ציבור, בנקאי ומחבר ספרים בתחום הבנקאות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינץ התחיל בפעילות ציבורית כמזכיר תנועת המזרחי בעיר הולדתו ראדום שבפולין, כבר בהיותו בן 16.

בגיל 18, יסד ספרייה ציבורית לספרות עברית ויידיש, ובאותו זמן נבחר ליו"ר צעירי התנועה בעיר. בשנת 1931 ייסד קיבוץ הכשרה למועמדי עלייה לארץ ישראל, וקן לתנועת "השומר הדתי". בגיל 26 עלה לארץ ישראל, התיישב בחיפה, והצטרף לכוחות "ההגנה". הקים ארגון גג של תנועות הנוער החרדי בחיפה, ופעל במסגרות ציבוריות רחבות לשמירת השבת בחיפה ושינוי צביונה של העיר לדתי יותר.

גרינץ הביא לכך שכל קופות המלווה (בנקים) בארץ הפסיקו לעבוד בשבתות בתקופות שקדמו להגשת מאזנן השנתי, באמצעות שדרוג שיטות העבודה[דרוש מקור]. היה חבר בוועדת הכספים בעיריית חיפה, כנציג החוגים הדתיים. היה חבר בתנועת הפועל המזרחי, ואף נבחר לוועדת הביקורת המרכזית ולמועצה הכלכלית של המפלגה.

גרינץ שימש כסגן מנהל הסניף הראשי של בנק הפועלים בחיפה. במקביל בשנת 1933 הקים מן היסוד בנק עצמאי עבור חברי הפועל המזרחי, שכונה בשם: "אוצר לאשראי של הפועל המזרחי". הבנק פתח עוד 5 סניפים באזור חיפה ובצפון הארץ. מאוחר יותר אוחד הבנק עם בנק המזרחי המאוחד.

גרינץ ריכז איסוף כספים ותרומות לרכישת מגרש ולהקמת בנין עבור סניף בני-עקיבא בעיר. היה מיוזמי הקמתו של בית הספר הטכנולוגי תו"מ ע"ש צ. סיטרין ודאג בין השאר לתשלום שכר לימוד לתלמידים מעוטי יכולת. סייע ברכישת כלי נשיפה עבור תלמידי בית הספר לארגון תזמורת של בית-הספר, וכן אסף תרומות להקמת מעבדה פיזיקלית במקום.

סייע רבות בשנותיה הראשונות לביסוסה של ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן. כיהן כיו"ר בית הכנסת המרכזי בהר הכרמל, הביא להכנסת ריהוט מלא וחדש והקים במקום ספרייה תורנית מקיפה. כיהן גם כנשיא בית-הורים "סיני" בהר-הכרמל.

עסק בפעילות ספרותית ענפה, החל מכתיבת מאמרים עיוניים, פוליטיים ומקצועיים, דרך עריכת עיתון "למרחב" בסניף הפועל המזרחי בחיפה, עריכת ביטאון "שיח" לעובדי בנק הפועלים, וכלה בכתיבת ספרי יסוד בתחום הבנקאות, שהייתה חסרה ספרות עברית באותה עת. ספריו הופיעו במספר מהדורות ונמכרו בתפוצה רחבה.

נבחר כיקיר חיפה.

לפני פטירתו יזם הקמת קרן מלגות ומענקים ע"ש רבקה וישראל גרינץ. הקרן מחלקת מדי שנה פרסים ומלגות לתלמידי מוסדות חינוך הפועלים ברוח ערכי תורה ועבודה. הקרן נוסדה בשיתוף עם המרכז לחינוך דתי בישראל, במטרה להעניק סיוע לתלמידי מוסדות החינוך הדתי בישראל, מוסדות עיוניים, מקצועיים וישיבות בני-עקיבא; וכן במטרה לעניין אברכים בישיבות ההסדר בהגשת עבודות מחקר בתחום המשפט העברי ומקורותיו וכן בנושאי הציונות הדתית על שלוחותיה, לרבות מעשי חסד והתנדבות למען הקהילה הנעשים בהשתתפות הנוער הדתי-ציוני.

נפטר בט' בטבת תשמ"ג.

אחיו הוא פרופ' יהושע מאיר גרינץ ז"ל, חוקר תנ"ך.

בנו עו"ד יגאל דוד גרינץ ז"ל.

נכדו הרב הדיין שלמה רפאל גרינץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלכות הבנקאות, בהוצאת הוועד המרכזי של הסתדרות הפקידים, תל אביב תשכ"א, ובמהדורות נוספות.
  • הבנק והלקוח - שאלות ותשובות בדיני בנקאות, בהוצאת הוועד המרכזי של הסתדרות הפקידים, תל אביב תשכ"ה, ובמהדורות נוספות.
  • לכסיקון לבנקאות ולמסחר, בשני כרכים, בהוצאת מסדה, רמת גן 1978.