ישראל מהרי"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל מהרי"ק

ד"ר ישראל מהרי"ק (14 באפריל 1907 - 7 בפברואר 1964), היה רופא, צנחן, מתנדב ומראשוני חיל הרפואה בצה"ל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל מהרי"ק נולד בעיר ריגה שבאימפריה הרוסית (כיום בירת לטביה) למשפחה עם שרשרת יוחסין של רבנים. בגיל צעיר עלה לארץ ישראל כציוני ועבד כסניטר בבית חולים. כעבור זמן התקבל ללימודי רפואה בבזל שבשווייץ. עם סיום לימודיו חזר ארצה ועבד כרופא במושבות השרון.

כאשר נודע לו כי אביו ועוד מאות יהודים נדחסו לבית הכנסת הגדול בריגה ונשרפו חיים החליט להתגייס לצבא הבריטי. בלשכת הגיוס נשאל לסיבת התגייסותו וענה: "כדי להילחם בגרמנים".

הוא עבר קורס צניחה ונשלח לאיטליה. שם נאמר לו כי בשל שליטתו בשפות רבות הוא יוצנח כרופא לטפל בפרטיזנים של טיטו.

הוא צנח מספר פעמים תוך סיכון רב. בפעם האחרונה נפצע ונפל כמעט בשבי הגרמנים. על פעילותו זו קיבל בסוף המלחמה את עיטור טיטו.

לאחר המלחמה חזר ארצה והתנדב להיות רופא במחנות העקורים בקפריסין.

עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס ושירת כרופא גדודי בחטיבת אלכסנדרוני. במלחמה נטל חלק במבצע נחשון, מבצע מדינה (כיבוש כפר סבא הערבית) וכיבוש קאקון. היה הרופא הראשון של חיל התותחנים.

ד"ר מהרי"ק התקדם בשורות חיל הרפואה שם עסק בעיקר בהדרכה וברפואה מונעת. הוא הגיע לדרגת סגן-אלוף. לקראת סיום שירותו בצה"ל נתמנה לרופא נמל אשדוד אך לא הספיק לשמש בתפקיד. ב-7 בפברואר 1964 נפטר לפתע במפקדת קצין רפואה ראשי מהתקף לב בגיל 56.

לאחר מותו יצא ספר זיכרונותיו בשם אדום על חאקי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סגן-אלוף ד"ר ישראל מהרי"ק, אדום על חאקי, הוצאת "מערכות", 1966, (הקדמה, אל"ם ד"ר אליהו גילון - קצין רפואה ראשי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]