ישראל מזמושץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל מזמושץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"נזד הדמע", דיהרנפורט תקל"ג 1773

רבי ישראל מזמושץ' (1700 – אפריל 1772) היה רב ומלומד גליצאי, מן המשכילים המוקדמים, מחבר "נצח ישראל" ו"נזד הדמע".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל בן משה הלוי נולד בעיירה בוברקה שבגליציה המזרחית (כיום באוקראינה) והתחנך בזמושץ' (Zamość). קיבל בילדותו חינוך מקובל ולמד תורה ותלמוד, אולם התעניין גם בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, ורכש ידע בתחומים אלה מחיבורים יהודיים של ימי הביניים. נדד בין מקומות שונים בגרמניה כדי ללמוד מקצועות אלה, והתפרנס מהוראה. בשנות הארבעים של המאה השמונה עשרה התיישב בברלין ושם נתמך בידי עשירי הקהילה היהודית דניאל איציג ופייטל היינה אפריים. בין תלמידיו בברלין היה משה מנדלסון הצעיר, והוא לימד אותו פילוסופיה יהודית ומתמטיקה. לאחר מספר שנים חזר לפולין ובשנים שלפני מותו גר בברודי. עמד בקשר מכתבים עם רבנים אחרים בדורו, ובהם רבי יעקב עמדן (שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימנים יט-כא) ורבי שלמה חלמא.

ישראל מזמושץ' הוא מן החשובים שבמשכילים המוקדמים, ודמותו מייצגת את ההתעוררות לרציונליזם ולמדעים שהתרחשה אצל יחידים ביהדות מרכז אירופה במהלך המאה ה-18. הוא התנגד בחריפות למיסטיקה ולעיסוק בקבלה, וכן לבערות ולבורות בחכמות כלליות שאפיינו את היהודים בסביבתו ובזמנו. לפי כמה עדויות גם נרדף על רקע עמדותיו אלה. היה מראשוני המתנגדים לתנועת החסידות. התנגד גם לפלפול המוגזם שאפיין את הלמדנים והעדיף למדנות בדרך הפשט. הוא הדפיס ביסניץ את החיבור הפילוסופי "רוח חן", כחלק ממגמה של החייאת העיסוק בפילוסופיה הרציונליסטית היהודית של ימי הביניים, שבמסגרתה הודפס גם "מורה נבוכים" באותו בית דפוס.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה פרידלנדר, "ר' ישראל בן משה הלוי מזאמושץ", בתוך: במסתרי הסאטירה, כרך ב' תשמ"ט, עמ' 11–110.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]