לדלג לתוכן

ישראל פרידמן (רוז'ין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל מרוז'ין)
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
לידה 5 באוקטובר 1796
ג' בתשרי ה'תקנ"ז
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית פוהרבישצ'ה, האימפריה הרוסית
פטירה 9 באוקטובר 1850 (בגיל 54)
ג' בחשוון ה'תרי"א
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית סדיגורה, האימפריה האוסטרית
מקום קבורה צ'רנוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה
אב רבי שלום שכנא מפראהביטש
אם חווה
ילדים

בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, רבי דב בער פרידמן מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.

בנותיו: גיטל'ה, חיה מלכה, לאה ומרים.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
האדמו"ר מרוז'ין
תפקידים נוספים
אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז – 9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), המכונה "הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין", היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

בית המדרש בסדיגורה
בית המדרש, 1915

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פראהבישט שבפלך פודוליה של האימפריה הרוסית (כיום נמצאת העיירה בתחומי מחוז ויניצה של אוקראינה), בג' בתשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך, ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהביטש. בגיל שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובגיל 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בגיל 16 נפטר אחיו רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (Ружин) - עיירה בווהלין בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו. לאחר פטירתו של רבי משה צבי מסאווראן היה רבי ישראל לגדול אדמור"י אוקראינה בדורו והשפעתו הייתה עצומה בכל מזרח אירופה.

הוא נודע באורח-חייו המפואר והמלכותי שלדבריו נועד להדגיש את מעלת ישראל, שהם בני מלכים.

אצל חסידיו הדבר נודע כ"דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמו"רים רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין)[דרוש מקור]. הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן, שהיה אז לבוש האדמ"ורים) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאוונען שטיבל" (חדר תפילה). הוא נהג לנסוע במרכבה מפוארת. הנהגתו התמוהה הייתה מנומקת על ידו שזה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".

על אף אורח חייו הראוותני הוא עצמו היה מתנהג בקדושה ובפרישות, הדבר התבטא בעיקר בכמות אכילתו הזעירה ובמיעוט שינתו. הוא העיד על עצמו (כרבי יהודה הנשיא בשעתו): "לא נהניתי מהעולם הזה כלל"[1]. עוד דבר שבזכותו התפרסם הרוז'ינר היה בשל דבקותו המתמדת בה'. כל דבריו ואפילו תנועותיו היו מדודים ושקולים בפלס ונעשו מתוך דביקות ומתינות מיוחדת שהביאה להתפעלותם של צדיקי דורו[2].

באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, להבריח את הגבול הרוסי ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית והתפרסם ביותר, ואלפי חסידים הגיעו אליו.

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

אדמו"רים רבים היו נוהגים לנסוע אליו, בהם רבי משה מקוברין רבי חיים מצאנז ורבי דוד מלובין שהחזיקו את עצמם לתלמידיו ואפילו חסידי פולין הקונגרסאית ובכללם תלמידי רבי מנחם מנדל מקוצק נסעו אליו. מסופר גם שרבי שמשון רפאל הירש מפרנקפורט גם נסע אליו כדי להכירו.

משפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו

בנותיו

תורותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם שיצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים. עוד ליקוטים מתורתו פורסמו בקבצים אורות ישראל שיצא לאור על ידי הרב אברהם משי זהב, ונר ישראל שיצא לאור על ידי הרב יוסף דב שטרן.

לחניו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מסורת חצרות רוז'ין רבי ישראל הלחין עשרות ניגונים. בחצרות בית רוז'ין יש ניגון דביקות בעל שני בתים, המושר בזמנים מיוחדים, המיוחס לרבי ישראל, אך לייחוס זה יש עוררין[4]. בחסידות סקולען מקובל ניגון "מי אדיר" ממנו, והריבניצער, מסר ניגון נוסף, "הזכירו לפניו" (יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד).

בספר חיים גראביצר (מאת פישל שניאורסון) מתואר ניגון דביקות ייחודי, אותו, לפי המסורה, השמיעו בשמיים לנשמת רבי ישראל מרוז'ין על מנת לשכנע אותה לרדת לעולם הזה. את הניגון לימד ר' ישראל לחסידיו, והוא נודע כ'ניגונו של הרוז'ינאי'.

{ % 0 \numericTimeSignature \tempo "Adagio" 4 = 70 \time 3/4 \key g \minor \repeat volta 2 { d'8 g'8 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 g'4 bes'4 g'4 \times 2/3 {g'8 [f'8 g'8]} f'2 g'4 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2 } \repeat volta 2 { c''16 c''8. c''4 c''4 \times 2/3 {d''8 [c''8 d''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 c''4 \times 2/3 {a'8 [a'8 g'8]} f'2 \times 2/3 {c''8 [c''8 c''8]} g''4. f''16 g''16 \times 2/3 {f''8 [f''8 c''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2 } }

הערה: הניגון מושר בדרך כלל בצורה חופשית, שלא בהתאמה למשקל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל פרידמן (רוז'ין)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מכתב רבי אלימלך מגרודז'יסק לרבי חיים מצאנז. פורסם על ידי מאיר וונדר בקובץ סיני פא'.
  2. ^ ראה בעניין הנ"ל ב'נר ישראל'(בכרכים ד' עד ו'.) של ר' דוב שטרן שהביא ממקורות מוסמכים על קשריו עם צדיקי דורו שהפליגו בקדושתו.
  3. ^ עליו ראו בערכו של אחיו רבי לוי יצחק
  4. ^ בחסידות חב"ד יש מסורת שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה שרו בשעת נענוע הלולב, ורבי ישראל מרוז'ין היה שרו בשעת תקיעת שופר. להאזנה.


תקופת חייו של הרב ישראל פרידמן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראל_פרידמן_(רוז%27ין)&oldid=41214538"