ישראל פרידמן (רוז'ין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל מרוז'ין)
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
לידה 5 באוקטובר 1796
ג' בתשרי ה'תקנ"ז
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית פוהרבישצ'ה, האימפריה הרוסית
פטירה 9 באוקטובר 1850 (בגיל 54)
ג' בחשוון ה'תרי"א
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית סדיגורה, האימפריה האוסטרית
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 באוקטובר 1850 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה
אב רבי שלום שכנא מפראהביטש
אם חווה
צאצאים

בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, רבי דב בער פרידמן מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.

בנותיו: גיטל'ה, חיה מלכה, לאה ומרים.
אדמו"ר רוז'ין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז – 9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), המכונה "הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין", היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

בית המדרש בסדיגורה
בית המדרש, 1915

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך, ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהביטש. בגיל שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובגיל 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בגיל 16 נפטר אחיו רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (Ружин) - עיירה בווהלין בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע באורח-חייו המפואר והמלכותי שלדבריו נועד להדגיש את מעלת ישראל, שהם בני מלכים.

אצל חסידיו הדבר נודע כ"דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמו"רים רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין)[דרוש מקור]. הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן, שהיה אז לבוש האדמ"ורים) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאוונען שטיבל" (חדר תפילה). הוא נהג לנסוע במרכבה מפוארת.

על אף אורח חייו הראוותני הוא היה ממעט באכילה וכן שבתוך נעליו המפוארות היה שם אבנים קטנות כדי להרגיש את צער גלות השכינה וצער הריחוק של ישראל וכן בנימוק שזה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".הוא העיד על עצמו (כרבי יהודה הנשיא בשעתו): "לא נהניתי מהעולם הזה כלל"[1]. כמו כן סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכשהיה הולך על השלג היו ניכרות עקבות דם, מכיוון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג[דרוש מקור].

באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, להבריח את הגבול הרוסי ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

אדמו"רים רבים היו נוהגים לנסוע אליו, בהם רבי משה מקוברין ורבי דוד מלובין שהחזיקו את עצמם לתלמידיו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו

בנותיו

תורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

לחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מסורת חצרות רוז'ין רבי ישראל הלחין עשרות ניגונים. בחצרות בית רוז'ין יש ניגון דביקות בעל שני בתים, המושר בזמנים מיוחדים, המיוחס לרבי ישראל, אך לייחוס זה יש עוררין[3]. בחסידות סקולען מקובל ניגון "מי אדיר" ממנו, והריבניצער, מסר ניגון נוסף, "הזכירו לפניו" (יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד).

בספר חיים גראביצר (מאת פישל שניאורסון) מתואר ניגון דביקות ייחודי, אותו, לפי המסורה, השמיעו בשמיים לנשמת רבי ישראל מרוז'ין על מנת לשכנע אותה לרדת לעולם הזה. את הניגון לימד ר' ישראל לחסידיו, והוא נודע כ'ניגונו של הרוז'ינאי'.

{ % 0 \numericTimeSignature \tempo "Adagio" 4 = 70 \time 3/4 \key g \minor \repeat volta 2 { d'8 g'8 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 g'4 bes'4 g'4 \times 2/3 {g'8 [f'8 g'8]} f'2 g'4 bes'4 bes'4 \times 2/3 {c''8 [bes'8 c''8]} bes'2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2 } \repeat volta 2 { c''16 c''8. c''4 c''4 \times 2/3 {d''8 [c''8 d''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 c''4 \times 2/3 {a'8 [a'8 g'8]} f'2 \times 2/3 {c''8 [c''8 c''8]} g''4. f''16 g''16 \times 2/3 {f''8 [f''8 c''8]} c''2 bes'8. a'16 g'4 d''4 \times 2/3 {c''8 [d''8 c''8]} g'2 } }

הערה: הניגון מושר בדרך כלל בצורה חופשית, שלא בהתאמה למשקל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב רבי אלימלך מגרודז'יסק לרבי חיים מצאנז. פורסם על ידי מאיר וונדר בקובץ סיני פא'.
  2. ^ עליו ראו בערכו של אחיו רבי לוי יצחק
  3. ^ בחסידות חב"ד יש מסורת שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה שרו בשעת נענוע הלולב, ורבי ישראל מרוז'ין היה שרו בשעת תקיעת שופר. להאזנה.


תקופת חייו של הרב ישראל פרידמן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראל_פרידמן_(רוז%27ין)&oldid=35510505"