ישראל פרידמן (רוז'ין)

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין

לידה	5 באוקטובר 1796 ג' בתשרי ה'תקנ"ז פוהרבישצ'ה, האימפריה הרוסית
פטירה	9 באוקטובר 1850 (בגיל 54) ג' בחשוון ה'תרי"א סדיגורה, האימפריה האוסטרית
בת זוג	בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה
אב	רבי שלום שכנא מפראהביטש
אם	חווה
צאצאים	בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, רבי דב בער פרידמן מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין. בנותיו: גיטל'ה, חיה מלכה, לאה ומרים.
אדמו"ר רוז'ין רבי שלום יוסף מסדיגורה ולאחר פטירתו רבי אברהם יעקב מסדיגורה (חסידות סדיגורה) ←
רבי מנחם נחום משטפנשט (חסידות שטפנשט) ←
רבי דוד משה מצ'ורטקוב (חסידות צ'ורטקוב) ←
רבי מרדכי שרגא-פייבוש מהוסיאטין (חסידות הוסיאטין) ←

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז – 9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), המכונה "הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין", היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

בית המדרש בסדיגורה

קורות חייו

נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך, ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהביטש. בגיל שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובגיל 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בגיל 16 נפטר אחיו רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (Ружин) - עיירה בווהלין בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע באורח-חייו המפואר והמלכותי שנועד להדגיש את מעלת ישראל, שהם בני מלכים כמו שמובא בגמרא ועוד יותר מודגש בחכמת הקבלה, כמו שמובא רבות בחסידות שנשמת ישראל היא למעלה מהמלאכים וראויה להם כל מלכות.

אצל חסידיו הדבר נודע כ"דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמו"רים רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין). הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן, שהיה אז לבוש האדמ"ורים) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאוונען שטיבל" (חדר תפילה).

היה ידוע בניגוד בין אורח חייו הראוותני, מרכבתו המפוארת וסוסיו, לבין כך שהיה מתנהג בקדושה ממעט באכילה וכן מסופר שבתוך נעליו המפוארות היה שם אבנים קטנות, וזה כדי להרגיש גם את צער גלות השכינה וצער הריחוק של ישראל. וכן בנימוק שזה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".^{[דרוש מקור]} הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו: "לא נהניתי מהעולם הזה כלל". אורח חייו הראוותני נועד רק כדי ליצור רושם כלפי חוץ, אך כלפי עצמו נהג בקדושה עליונה ובפרישות. כמו כן סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכשהיה הולך על השלג היו ניכרות עקבות דם, מכיוון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג.

באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

אדמו"רים רבים היו נוהגים לנסוע אליו, בהם רבי משה מקוברין ורבי דוד מלובין שהחזיקו את עצמם לתלמידיו.

משפחתו

בניו

• רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה ממלא מקום אביו בסדיגורה.
• רבי אברהם יעקב מסדיגורה, אדמו"ר בסדיגורה לאחר פטירת אחיו.
• רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב - מייסד חסידות צ'ורטקוב
• רבי דב בער פרידמן מלאובה.
• רבי מנחם נחום פרידמן מייסד חסידות שטפנשט.
• רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין - מייסד חסידות הוסיאטין.

בנותיו

• גיטל - אשת רבי יוסף מנזון, בניהם רבי לוי יצחק מנזון מייסד חסידות אוז'ירן ורבי חיים דוד מייסד חסידות בראדי.
• חיה מלכה - אשת רבי מנחם מנדל בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב ובזיווג שני אשת רבי יצחק טוורסקי מסקווירא.
• לאה - אשת רבי דוד הלפרין, בנם רבי שלום הלפרין מייסד חסידות וסלוי. בנם השני היה רבי מרדכי חתן רבי שבתי מקישינב. חתנם היה רבי שלמה בן אחיה/גיסו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.
• מרים - אשת האדמו"ר מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ (ה"צמח צדיק").

תורותיו

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים.

לחניו

לפי מסורת חצרות רוז'ין רבי ישראל הלחין עשרות ניגונים. בחצרות בית רוז'ין יש ניגון דביקות בעל שני בתים, המושר בזמנים מיוחדים, המיוחס לרבי ישראל, אך לייחוס זה יש עוררין. בחסידות סקולען מקובל ניגון "מי אדיר" ממנו, והריבניצער, מסר ניגון נוסף, "הזכירו לפניו" (יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד).

בספר חיים גראביצר (מאת פישל שניאורסון) מתואר ניגון דביקות ייחודי, אותו, לפי המסורה, השמיעו בשמיים לנשמת רבי ישראל מרוז'ין על מנת לשכנע אותה לרדת לעולם הזה. את הניגון לימד ר' ישראל לחסידיו, והוא נודע כ'ניגונו של הרוז'ינאי'.

תווים מוזיקליים כבויים זמנית.

הערה: הניגון מושר בדרך כלל בצורה חופשית, שלא בהתאמה למשקל.

לקריאה נוספת

• במלכות הקדושה, הרב יהודה ברנדס
• כתר מלכות, הרב אליהו כי טוב
• הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ו'. תשט"ו.
• דוד אסף, דרך המלכות: ר' ישראל מרוז'ין ומקומו בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, תשנ"ז
• יוסף רט, ‏ישועות ישראל, ירושלים, תשט"ו, באתר HebrewBooks
• ישראל שפיגל, על צדיקים ועל חסידים לבית רוז'ין (שני כרכים), ירושלים, תש"ע
• ישראל יעקב, בית רוז'ין, בני-ברק: מישור, תשמ"ז

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר ישראל פרידמן מרוז'ין, באתר "MyTzadik"
• ישראל פרידמן (רוז'ין), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• בצלאל לנדוי, ‏תפארת שבמלכות (לדרכה המיוחדת של חסידות רוזין), באתר "דעת"
• יהודה ברנדס, ‏לא ברעש ה' – סוד המפגש האינטימי, אקדמות כ"ה, אלול תש"ע, עמ' 67–82
• ר' אהרלה אדמנית, לדרכה של חסידות רוז'ין מתוך אתר ישיבת ההסדר בנתיבות
• יצחק אבן, ‏מחלקת סנז וסדיגורה, ניו יורק תרע"ו, באתר HebrewBooks
• עירין קדישין
• רבי ישראל מרוז'ין, מאמר בשמו ב"הבאר" על הצער בעת שהוא עוסק בפרנסתו ומבטל על ידי זה מתורה ומצוות, אתר תורתך לא שכחתי

• David Assaf, ‘The Historical Background of Rabbi Israel of Ruzhin’s Settlement in Sadagura’, Studia Judaica, III, Cluj-Napoca 1994, pp. 67-77

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב ישראל פרידמן על ציר הזמן