ישראל מ' תא-שמע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (19364 באוקטובר 2004) היה חוקר התלמוד והספרות הרבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (2002), פרס א.מ.ת ופרס ישראל בחקר בתלמוד (תשס"ג).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא-שמע נולד בשנת 1936 בתל אביב. בצעירותו למד בעירו ב"הסתדרות החרדים" ובישיבת היישוב החדש. ב-1954 עבר לישיבת חברון בירושלים, שם הוסמך לרבנות, בהיותו בן 21, בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנים 19571959 שירת בצה"ל.

בשנת 1960 החל בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר שני בתלמוד באוניברסיטה העברית, ובשנת 1973 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת בר-אילן. לימד בחוג לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 1981 עבר לאוניברסיטה העברית, שבה מונה לפרופסור מן המנין בשנת 1991. בשנת 1999 פרש לגמלאות. במשך כ-18 שנה, החל משנת 1963, שימש כמזכיר המערכת ואחר כך כעורך משנה בנושאי יהדות באנציקלופדיה העברית. זכה בפרס ביאליק ובפרס א.מ.ת ובשנת 2003 הוענק לו פרס ישראל בחקר התלמוד. הלך לעולמו בחול המועד סוכות תשס"ה, 4 באוקטובר 2004.

תא שמע עסק בעיקר בחקר הספרות הרבנית בימי הביניים. מחקריו עסקו בעיקר בספרות הראשונים, הן במוקדיה המרכזיים באשכנז, בצרפת ובספרד והן במקומות פחות מרכזיים כמו ביזנטיון, צפון אפריקה, איטליה, אנגליה ועוד. מחקרו כלל סקירה של אופי בתי המדרש השונים במהלך ימי הביניים כמו גם נסיונות לאפיין שיטות לימוד ייחודיות לבתי המדרש השונים. במסגרת מחקריו בדק כתבי יד רבים, והיה מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים שעל יד הספרייה הלאומית ומזכיר מדעי של חברת מקיצי נרדמים. כמו כן חקר את עולם המנהגים האשכנזיים הקדומים. בתחום זה עסק לא מעט, ועמד על קשריו של מנהג אשכנז הקדמון עם המורשת הארץ-ישראלית, פעמים אף בניגוד להלכה כפי שהיא מתבטאת בתלמוד הבבלי. הוא עסק מעט גם ביחס בין ההלכה והמיסטיקה היהודית. פרופ' תא-שמע פרסם למעלה ממאה וחמישים מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים.

הוועדה שבחרה בו לקבלת פרס ישראל כתבה על יצירתו:

מפעלו מעיד כי אפשר למזג במחקר בין הלכה לתרבות ולספרות וליצור תמונה עשירה בפרטים ועמוקה בכללים של רוח העם היהודי באירופה בימי הביניים, כשעומדים זה לצד זה תלמוד תורה, הלכה, מנהג, קבלה וחיי יום יום. וכל זה על רקע התרבות הנוצרית בת התקופה.

חבר השופטים הגדיר את פרופ' תא שמע כיחיד מסוגו:

תא שמע הוא החוקר היחיד בדורנו המתמקד בספרות הרבנית וביחס בין ההלכה לאורח החיים בכל מרכזי התורה באירופה של ימי הביניים: אשכנז, ספרד, פרובנאס, איטליה, אנגליה וביזנטיון. לצד אפיון שיטתו של הקווים המייחדים כל מרכז וכל תקופה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספרות הפרשנית לתלמוד - מחקרים על פרשנות התלמוד לדורותיה. כרך ראשון: 1000 - 1200. כרך שני: 1200 - 1400.
  • הנגלה שבנסתר, לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר - מחקר על ההלכה בספר הזוהר.
  • הלכה, מנהג ומציאות באשכנז, 1100 - 1350.
  • מנהג אשכנז הקדמון.
  • רבי זרחיה הלוי - בעל המאור ובני חוגו.
  • התפילה האשכנזית הקדומה.
  • כנסת מחקרים - עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים. אסופת מאמרים שפורסמו בכתבי עת. נכון לשנת 2010 יצאו לאור ארבעה כרכים:
    • כרך ראשון - אשכנז.
    • כרך שני - ספרד.
    • כרך שלישי - איטליה וביזנטיון.
    • כרך רביעי - ארצות המזרח, פרובנס ומאסף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]