ישראל פיינמסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל וחיה פיינסמר, 1976
פיינמסר ב-1922 כחבר בקבוצת עבודה בשכונת בורוכוב

ישראל פיינמסר (19 בפברואר 19017 באוגוסט 1990)[1] היה מייסד המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי ומהמתכננים הבכירים בתנועה הקיבוצית.

פיינמסר נולד בוורשה שבפולין בשנת 1901. ב-1920, לאחר שהות קצרה בווינה, עלה לארץ ישראל ללא אישור משלטונות המנדט הבריטי. בספינה הכיר קבוצת עולים שמאוחר יותר הקימה את קיבוץ מזרע, שבו היה חבר עד יום מותו. בין העולים הכיר גם את חיה, שלה נישא ב-1922. בימיו הראשונים בארץ עבד כפועל בניין; בין השאר השתתף בהקמת המרכז המסחרי ברחוב הרצל פינת דרך יפו בתל אביב ולאחר מכן את בתי מושב בלפוריה שבעמק יזרעאל. במקביל החלה הקבוצה בהקמת קיבוץ מזרע על גבעה סמוכה ליישוב. באותם ימים הפך למנהל עבודה בחברת סולל בונה. במסגרת זו ניהל פרויקטים מרכזיים כמו קו המים ירקון–ירושלים, בית החולים רמב"ם בחיפה ובית חרושת נעמן.

ב-1943 ייסד פיינמסר את המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, שהייתה הגוף המתכנן והמבצע של כל ההיבטים הפיזיים בתנועת הקיבוץ הארצי. פיינמסר עמד בראש המחלקה במשך למעלה מ-30 שנה. במסגרת זו תוכננו תחת השגחתו אלפי יחידות דיור, תוכניות מתאר, מבני ציבור ומשק, גני ילדים, חדרי אוכל, מפעלי תעשייה ומבני תרבות. פיינמסר אמנם לא היה אדריכל או מהנדס בהכשרתו המקצועית, אך ניסיונו ועמדת הכוח שתפס תוך תקופה קצרה יחסית, הביאו אותו לתפקיד המשפיע ביותר בתחום התכנון הקיבוצי, ובכך הפך לאחד ממעצבי הרוח הקיבוצית בהיבט הפיסי והחברתי.

בגיל 75 פרש מניהול המחלקה ופנה לכתיבת הספר "הקיבוץ בתכנונו", שסיכם את הידע של תכנון הקיבוצים בישראל. בשנת 1990 נפטר ונטמן בקיבוצו.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]