ישראל שור
 | |
| לידה |
9 באפריל 1886 חירוב, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
9 באפריל 1935 (בגיל 49) ארצות הברית |
  | |
ישראל הכהן שור (באנגלית: Israel Schorr; 18 במאי 1886 – 9 באפריל 1935) היה חזן ומלחין חזנות, יליד גליציה שפעל באימפריה האוסטרו-הונגרית, בפולין ובארצות הברית
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שור נולד בעיר חירוב שבאוסטריה (כיום באוקראינה) למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. כעבור שנתיים (1904) נקרא ללמברג, להחליף את קרובו ברוך שור שנפטר. כיהן בלמברג 10 שנים עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במלחמה הוצב על ידי הצבא האוסטרי בתפקיד לא קרבי בגלל עקרונותיו הדתיים. בתום המלחמה כיהן כחזן בעיר ברון בצ'כוסלובקיה בין השנים 1917–1919, לאחר מכן בעיר קרקוב בפולין בין השנים 1919–1921, ולאחר מכן מונה לחזן הראשי בעיר פיסטיאן (Piestyan) בהונגריה (כיום סלובקיה) (1921 - 1924). בעקבות הזמנות מידידים, ביקש להגר לאמריקה. אך חוקי ההגירה המגבילים של ארצות הברית וחוסר הרצון לעזור של השלטונות האוסטריים, עכבו אותו. לאחר כמה תפילות מבחן מוצלחות בעיר ציריך שבשווייץ, התפרסם בעיר, עד כדי שהקונסול האוסטרי בציריך העניק לו אשרת אמן, בעזרתה יכל להגר לאמריקה. בבואו לאמריקה ב-1924, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בין המתפללים בקהילה זו היה חבר הקונגרס סול בלום, שעזר לשור להביא את אשתו וילדיו לאמריקה. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין (1928–1931). אחר כך עבר לרובע הברונקס וכיהן שם בקהילת "קהילת ישראל" (1931 - 1934). בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין.
למרות הצלחתו כחזן, מצבו הכלכלי היה תמיד בכי רע. בשנים אלו שרר בארצות הברית השפל הגדול, ושור נאלץ לשיר בקרנות הרחוב ולקבץ נדבות[דרוש מקור]. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שור חיבר מספר יצירות חזנות מפורסמות ואף הקליט את חלקן כמו כן חיבר כמה ניגונים חסידיים. בין יצירותיו בולטת היצירה "שיבנה בית המקדש" יצירה הנחשבת ליצירה המוכרת ביותר בחזנות. יצירה זו (שהייתה אהובה מאוד על רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמור השביעי מליובאוויטש וחסידיו). ויצירה אחרת - "הטה אלוקי אזנך" פורסמו במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל שור, דף שער בספרייה הלאומית
- האזנה לתקליטו של החזן ישראל שור באתר פרויקט Recorded Sound archives של אוניברסיטת אטלנטיק פלורידה (הקישור אינו פעיל, ינואר 2017)