ישראל (הלכה)
ישראל הוא אחד משלושה מעמדות בעם ישראל על פי ההלכה: כהן, לוי, וישראל. חלוקה זו נובעת ממצוות קידוש שבט לוי וקידוש זרעו של אהרן מתוך שבט הלוי, המעניקות ללויים ולכהנים חובות וזכויות המיוחדות להם. לפיכך כל המשתייכים לאחד מיתר שבטי ישראל נקראים "ישראלים" כדי להבדילם ממעמדם ההלכתי של בני שבט לוי.
חלוקה זו התבטאה בעבר במעמדות[1] בית המקדש ונשמרת עד היום בסדר קריאת התורה[2] בבתי הכנסת. כמו כן, מצוות פדיון הבן מיוחדת לישראל ומתקיימת רק כאשר האב והאם שניהם ישראלים, מכיוון שלא ניתן לפדות לוי או כהן מקדושתו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ערך "מעמדות" באנציקלופדיה דעת
- ^ הלכות סדר העולים לספר תורה מתוך ילקוט יוסף
.jpg){kind=small}