יששכר דובער באמפי
| לידה |
1823 מינסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1888 (בגיל 65 בערך) מינסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית |
| עיסוק | חוקר מנהגים, ביבליופיל |
ישכר דב בר באמפי (כ"ח בטבת תקפ"ג, 1823 – כ"ז באדר תרמ"ח, 10 במרץ 1888) היה חוקר, אספן ספרים, ביבליופיל ופילנתרופ שפעל במינסק שבהאימפריה הרוסית. פרסומו נבע בעיקר ממחקריו על מקורות המנהגים בישראל ומספרייתו הפרטית העשירה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמפי נולד במינסק בשנת 1823 לרבי ירוחם, בנו של רבי גרשון אב"ד ומו"ץ בדולהינוב, בנו של רבי דובער אב"ד ברדושקביץ שבליטא[1]. היה אמיד ובקיא מופלג בספרות היהודית לדורותיה, ובמיוחד בתחום חקר שורשי המנהגים על פי המקורות ההלכתיים והאגדיים. במשך שלושים השנים האחרונות לחייו העביר מדי יום שיעורים על פרקים מן המקרא בבית הכנסת הפרטי שלו.
חיבורו העיקרי, מקור מנהגים, נותר ברובו בכתב יד, ופורסמו ממנו קטעים בכתב העת "הכרם" בעריכת אלעזר אטלס (תרמ"ח) ובכרך השני של "כנסת ישראל" בעריכת שאול פנחס רבינוביץ' (תרמ"ח, 1887).
באמפי שמר על קשרים עם חוגי המשכילים כמו גם עם תלמידי חכמים אורתודוקסים. היה מיודד עם קלמן שולמן, שהקדיש לו את הכרך השלישי של ספרו "תולדות חכמי ישראל" (וילנה, 1883), ועם נפתלי משכיל לאיתן שהקדיש לו את עבודתו על הספר "סדר הדורות"[2].
היה פעיל ציבורית, תמך במוסדות צדקה שונים, ונטל חלק מרכזי בענייני הקהילה במינסק. נמנה עם אנשי חובבי ציון בעירו.
לאחר שחלה בדלקת ריאות נפטר ביום השבת כ"ז באדר תרמ"ח, בלי בנים. ספד לו הרב אברהם חאנעלעס.
ספרייתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירתו, רכש משה אריה ליב פרידלנד את ספרייתו האישית, שכללה כ-6,000 ספרים עבריים וכתבי יד. לימים, הועברה אוספו של פרידלנד למוזיאון האסייתי (אנג') בסנקט פטרבורג במסגרת האקדמיה למדעים ברוסיה. חלק מהספרים נושאים הערות בכתב ידו של באמפי[3].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לואיס גינצברג, פיטר וירניק, "Bampi, Issachar Dob Baer", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- איו"ב, רבי דובער באמפי, בתוך: כנסת ישראל, כרך ג', תרמ"ח, עמ' 644 (קריאה באתר בן יהודה)
- יששכר דובער באמפי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יח'ו, יקרא דשכבי: ר' ישכר דובער באמפי, נחום סוקולוב (עורך), האסיף שנה ה (תרמ"ט 1889), 96, באתר היברובוקס (נקרולוג)
- אברהם ליסין, מינסק עיר ואם, ישראל, תשל"ה, עמ' 167, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- קלמן שולמן, מגש לכבוד הגביר, תולדות חכמי ישראל ג, באתר היברובוקס
- נפתלי משכיל לאיתן, אלון בכות, המליץ, 16 במרץ 1888
לנוסח מצבתו:
הודעות על פטירתו:
על ספרייתו:
- למה נגרע, הצפירה, 9 ביולי 1888
- מעשים בכל יום, המליץ, 10 ביולי 1888
- בעיתון יידישעס טאגעבלאט, 18 נובמבר 1909 (ביידיש)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ עליו ראו: יעקב רבינזון, רדושקוביץ, תל אביב, תשי"ג, עמ' 193, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ נפתלי משכיל לאיתן, סדר הדורות, ורשה, תרל"ז, עמ' 5, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ראו לדוגמה, שמואל וינר "קהלת משה", ערך אוצר השרשים הכללי, ופריט 4517.
