יש גבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו התנועה

"יש גבול" היא תנועת שמאל רדיקלי ישראלית בולטת והוותיקה בתנועות הסרבנות בישראל.

תולדות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה ב־1982 עם תחילתה של מלחמת לבנון הראשונה. במהלך מלחמה זו חתמו כ-3,000 חיילי מילואים על עצומה שבה סירבו לשרת בלבנון. את העצומה הגישו לראש הממשלה ושר הביטחון תחת השם "יש גבול". כ-150 מתוכם נשפטו במשפט צבאי על סירוב פקודה. דובר התנועה היה לב גרינברג, לימים דוקטור לסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שיצא במהלך האינתיפאדה השנייה נגד מדיניות החיסולים וקומם עליו את המערכת הפוליטית עד כדי דרישתה של שרת החינוך לימור לבנת לפטרו מהאוניברסיטה.

בשנת 1986 העבירה התנועה את מוקד פעילותה לתמיכה בסרבנות סלקטיבית ככלי פוליטי במאבק נגד נוכחות צה"ל ביהודה, שומרון וחבל עזה. במהלך האינתיפאדה הראשונה יותר מ-2,500 חיילי מילואים סירבו לקחת חלק בפעילות מבצעית נגד הפלסטינים. כתוצאה מכך, כ-180 מהם נשפטו לתקופות מאסר שונות.

פעילותה של התנועה זכתה לגינויים קשים, בעיקר מהימין, אך גם מגופים בשמאל. בעוד בימין האשימו את התנועה בהמרדה ובגידה, בשמאל טענו[דרוש מקור] שמעשיה של "יש גבול" פוגעים בדמוקרטיה ובסופו של דבר יחזרו נגדם כבומרנג, כאשר הימין ישתמש באותם כלים כנשק לסכל החלטות מדיניות של השמאל.

הקו הרשמי של התנועה הוא שגבול מדינת ישראל הוא הקו הירוק. עם חתימת הסכמי אוסלו הפסיקה התנועה את פעילותה הפוליטית, אך ממשיכה עד היום לתמוך בנערים ונערות המסרבים להתגייס לשירות חלקי או מלא בצה"ל. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה החלה "יש גבול" להחתים על עצומה חדשה כנגד מה שהיא קוראת לה: "המלחמה על אדמות בית אל ואריאל".

תנועת "יש גבול" הגישה עתירה לבג"ץ כנגד מינויו של דני חלוץ לסגן הרמטכ"ל ודרישה לפתוח חקירה פלילית, אך בית המשפט דחה את העתירה. בספטמבר 2005 תמכה התנועה בהגשת תלונות פליליות בבריטניה כנגד הרמטכ"ל דני חלוץ וקודמו בתפקיד משה יעלון, בטענה שהיו מעורבים בפשעי מלחמה. המעשה גרר תגובות קשות בציבור הישראלי ובכנסת, ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, הוקיע את התנועה כ"בוגדים" וקרא ליועץ המשפטי להוציאה אל מחוץ לחוק.

הפרשה עוררה מבוכה בבריטניה, ובעקבותיה החל ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, בתהליך להביא לשינוי חוקתי שיגביל מאוד את סמכות בית המשפט הבריטי לשפוט אזרחים זרים שלא ביצעו פשע על אדמת בריטניה או כנגד אזרחים בריטים. ב-2011 הושלמה חקיקה בבריטניה המונעת הוצאת צווי מעצר לבכירים זרים, בכך שהיא דורשת אישור של התובע הכללי לצו שכזה.

החל מיום העצמאות תשנ"ח מקיימת התנועה טקס הדלקת משואות אלטרנטיבי מול משרד ראש הממשלה בירושלים. במהלך השנים בלטו מבין מדליקי המשואות גבי אלדור, אלמוג בהר, סמדר בן נתן, אילנה המרמן, רפרם חדד, זאב טנא, דוד טרטקובר, אלכס ליבק, סלמאן נאטור, אסתר עילם, יואב קריים ומתי שמואלוף. ביום העצמאות ה-59 השתתפה בטקס טלי פחימה, ובמסגרתו הדליקה משואה לכבוד "השבויים הפלסטינים, האסירים הפוליטיים אזרחי מדינת ישראל, השבויים הלבנונים בישראל, והשבויים הישראלים המוחזקים בלבנון ובעזה" ולכבודו של "חברי זכריה זביידי, שביחד ניפצנו חומות והפכנו את הבלתי אפשרי לאפשרי בחברות אמיצה"[1].

בינואר 2011 הגישה "יש גבול" עתירה לבג"ץ נגד מינויו של נעם סולברג לשופט בית המשפט העליון בטענה שבהיותו מתנחל הוא מפר את החוק הבינלאומי ולכן לא ניחן בטוהר המידות הדרוש לתפקיד. העתירה נדחתה על הסף.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]