כ"ט בנובמבר (אוניית מעפילים)
כ"ט בנובמבר הייתה אוניית מעפילים, נקראה על שם החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל.
קורותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלגת הספינה 'כ"ט בנובמבר' לארץ החלה ממפרץ ג'ירולטה שבקורסיקה ב-14 בדצמבר 1947. הספינה, שכינויה במוסד לעלייה ב' היה 'החלוץ', הגיעה למפרץ כ-3 שבועות קודם לכן, לאחר השתבשות מבצע ההעפלה קודם שלה בחוף סמוך לאלג'יר ובריחה ממעצר קצר בידי הצי האיטלקי בנמל לה-מדלנה בסרדיניה (מהמבצע שהשתבש בצפון אפריקה נותרו על סיפונה 44 ילדים ובני נוער, שבעת שהותה במפרץ נאספו ממנה על ידי ספינת המעפילים 'הפורצים' שהייתה בדרכה מצרפת לארץ). למפקד הספינה מונה איש הפלי"ם מרדכי לימון ("מוקה"), שהגיע מצרפת לקורסיקה כ-10 ימים קודם הפלגתה והצטרף למלווים הנוספים איש הפלי"ם נמרוד אשל וה'גדעוני' שלמה רוזן ("הנסי"). צוות הספינה היה איטלקי. יום לפני הפלגתה לארץ קלטה הספינה את 680 מעפיליה מספינת המעפילים שכינויה במוסד לעלייה ב' היה 'הזיבלה' - ספינה שבהפלגת מעפילים מאוחרת יותר שלה, שאינה קשורה להפלגת הכ"ט בנובמבר, נקראה 'לקוממיות'. ה'זיבלה' הביאה את המעפילים למפרץ ג'ירולטה במסע קצר מחוף בנדול הסמוך למרסיי.
בגלל רוחות נגדיות לא יכלה הספינה לעבור במיצרי בוניפציו ועקפה את סרדיניה במעבר מדרום לסיציליה, ובכך האריכה את דרכה. כשעברו את סרדיניה, הודיעו המלווים לבסיסים בצרפת ואיטליה כי הדלק והמים לא יספיקו למסע עד הארץ ותדרש עזרה מיוחדת. אך כשהגיעו לדרום סיציליה התחלף כיוון הרוח, הספינה הצליחה להגביר מהירות והמלווים החליטו להמשיך עד לארץ ללא עזרה. במהלך ההפלגה התמוטטו הקונסטרוקציות שנבנו, והיה צורך בתיקונים.
ב- 23 בדצמבר, ממערב לאי כרתים, החלה ללוות את הספינה משחתת בריטית. עם הגילוי, התבקשו המעפילים לרדת אל מתחת לסיפון. ההוראות היו להתנגד, באופן סביל בלבד, להעברה לארץ, אך באופן פעיל יותר להעברה למקום אחר, או לגירוש. בקרבת חופי הארץ יצא מנוע אחד מכלל פעולה, וניתן היה להתקדם במהירות 1.5 קשר בלבד.
ב-28 בדצמבר, בשעות הלילה, נתפסה הספינה על ידי ארבע משחתות. ב-21:45 עלו על סיפונה מלחים בריטים. לפני כן קיבלו המלווים הצעה מהבריטים לגרור את הספינה בגלל הקלקול במנוע. הבריטים התנו את הגרירה בחתימת הצוות כי הדבר נעשה מרצונו, אך המלווים סירבו והספינה המשיכה לנוע בכוחות עצמה לנמל חיפה. בשעה 00:30, אור ליום 29 בדצמבר, נכנסה הספינה לנמל. על פי דו"ח בריטי, רק קבוצה קטנה ניסתה להתנגד בשירה, וההתנגדות הייתה מתונה. 683 איש הועלו על אניית הגירוש 'אושן ויגור' שהפליגה לקפריסין. בשעה 03:00, ב-29 בדצמבר, הסתיימה ההעברה. 331 גברים, 212 נשים, 124 ילדים, גורשו למחנות המעצר בקפריסין. חמישה מעפילים חולים נשארו בארץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]