כאזם רשתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כאט'ם רשתי)
כאזם רשתי
לידה 1793
רשת, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1843 (בגיל 50 בערך)
כרבלא, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כּאזם רַשְתי (או כּאט'ם רַשְתִי. בפרסית: كاظم رَشتي, בערבית: كاظم الرشتي) היה מנהיג דתי שיעי, ממייסדי האסכולה השיח'ית או שיח'יה (בערבית الشيخيّة) שממנה התפתחה הדת הבאבית ובהמשך גם הדת הבהאית. כאזם רשתי נולד בעיירה רַשְת שבאיראן ב־1793 (הערכה) ומת בכרבלא שבעיראק ב־1843.

סייד כאזם רשתי

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא א-סייד כּאזם בן קאסם אל-חוסייני א-רשתי (ערבית: السيد كاظم بن قاسم الحسينيّ الرشتيّ אנגלית: Sayyid Kāẓim bin Qāsim al-Ḥusaynī ar-Rashtī) הידוע בשמו הפרסי סייד כאזם רשתי سيّد كاظم رشتى נולד בעיר רַשְת שבצפון איראן בין השנים 99–1784 ונפטר בכּרבּלאא אשר בעיראק ב־1844[1], אם כי רוב המקורות מציינים את שנת 1843 כשנת מותו של רשתי. המקורות העיקריים לביוגרפיה של רשתי הם כמה חיבורים שלו שכוללים מידע אוטוביוגרפי כמו דליל אל-מֻתַחַיִּרין[2] דהיינו מורה נבוכים, וכן שתי ביוגרפיות שכתבו תלמידיו. שני החיבורים הללו אבדו אך תוכנם סוכם על ידי אבו אל-קאסם בן זין אל-עאבִּדין כֵּרמאני[1] (1879- 1969), איש דת שיעי איראני, מנהיג זרם השיח'יה- כרמאניה[3].

קיימות מספר השערות לגבי תאריך לידתו[1] של רשתי 1784, 1791, 1797, 1798, 1799, 1800 גם אם רוב המקורות אימצו את שנת 1793 כשנת הלידה שלו.

סייד כאזם נולד למשפחת סוחרים שאין ביניהם תאולוגים או מנהיגים דתיים ידועים. סבו של רשתי במקור מהעיר אל-מדינה, עירו של הנביא מחמד בחצי האי ערב, אשר עזב את עירו בשל התפרצות מגפת כולירה או דבר ועבר לגור בעיר רשת שבצפון פרס, שם נולד סייד כאזם.

הקשר עם שיח' אחמד אל-אחסאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשתי היה תלמידו ויורשו של שיח' אחמד בן זֵין א-לדין אל-אחסאאִי ראש תנועת השיח'יה[4]. הסיפור לגבי יצירת הקשר ביניהם מתחיל בחלום שחלם סייד כאזם רשתי בצעירותו. בחלום הופיעה פאטמה, בתו של הנביא מחמד, (בגרסה אחרת זה היה עלי בעצמו שהופיע בחלום[5]) שיעצה לו לנסוע לעיר יזד כדי לפגוש את סייד אחמד אל-אחסאאי שגר בעיר באתוה תקופה. רשתי נסע ליזד ב־1815 בהיות בן עשרים ופגש את סייד אחמד אל-אחסאאי, מנהיג ומייסד האסכולה השיח'ית. זו הייתה תחילת הקריירה הלימודית של רשתי. במשך עשר שנים, עד ששיח' אל-אחסאאי הלך לעולמו ב־1825, כאזם למד אצלו, התלווה אליו במסעותיו והיה לעוזר המקורב ביותר שלו[6].

סייד כאזם רשתי זכה ללמוד אצל עוד מספר מלומדים בני זמנו כגון סייד עבד אללה שובַּר (מת ב־1826), מולא עלי רשתי ושיח' מוסא נג'פי (מת ב־1825), אבל מבין כל מוריו הוא העריץ את שיח' אחמד אל-אחסאאי. בשבילו הוא היה לא רק מורה אלא גם מנהיג רוחני, מדריך ומלווה שטיפח אותו ועיצב את דמותו. בתוך מערכת יחסים כזאת סייד כאזם לא רכש רק את יסודות האמונה של שיח' אחמד אלא גם את גישותיו ותפיסת עולמו[7].

אל-אחסאאי מת ב־1826 מבלי להשאיר הצהרה כתובה שמציינת את יורשו. עם זאת, מעמדו של רשתי כמנהיג היה די ברור לשאר חסידי השיח'יה וזאת בזכות העובדה שהמעמד המיוחד של רשתי בוסס כבר במהלך חייו של אל-אחסאאי שלעיתים תכופות ביקש שייצג אותו או שימלא את מקומו בזמן נסיעותיו, כפי שהיה במסעו האחרון של אלאחסאאי לעליה לרגל, שבמהלכו הלך לעולמו. אל-אחסאאי גם נתן לו לענות בשמו למכתבים ואף להשלים חלק מחיבוריו הלא גמורים[4].

אל-אחסאאי האמין שהוא מקבל ידע וחוכמה ישירות מהתגלויות של הנביא ושל האמאמים בחלומותיו. הוא האמין שהופעתו של אל-מהדי או האמאם הנעלם קרבה ויש להתכונן להופעתו. אך אל-אחסאאי מת בדרכו לעליה לרגל ליד אל-מדינה, כעשרים שנה לפני המועד שהוא ניבא להופעת האמאם אל-מהדי, ויש עדויות שהוא הוריש את המנהיגות לסייד כאזם רשתי. מסופר שאמר לחסידיו: אין אדם שמכיר את יעדי מלבד סייד כאזם רשתי. בקשו ממנו את תורתי, הרי הוא קיבל אותה ממני ישירות, ואני קיבלתי אותה מהאמאמים שקיבלו אותה מהנביא[8], ובגרסה אחרת "שקיבלו אותה ישירות מאלוהים[9]. הוא גם ביקש שכאזם רשתי יקפיד להישאר עירני ומוכן להופעתו של אל-מהדי ויכשיר את תודעת האנשים לכך.

סייד רשתי, בהוראת אל-אחסאאי לפני מותו, קבע את מושבו בעיר כרבלאא והמשיך את תורתו ותפיסת עולמו של אל-אחסאאי כולל הפצת הבשורה שהאמאם הנעלם יופיע בקרוב. הוא אף נהג לומר לחסידיו שהאמאם המיועד שאתם מחכים לו נמצא ביניכם ואתם רואים אותו בעיניכם אבל אינכם מזהים אותו. אז הוא פנה לאחד מתלמידיו והודיע לו "אתה תראה אותו"[8]. כאזם רשתי מת ב־1843 כמה חודשים לפני מועד חשיפת אל-מהדי שהיה אמור להיות, על פי התחזית השיח'ית, בתחילת 1844 (1260 הג'רית. בחלוף אלף שנה על היעלמותו). בימיו האחרונים, על ערש דווי, סירב סייד רשתי למנות לו חליף ותירץ זאת במעט הזמן שנותר עד הופעתו של האמאם הנעלם. הוא אף ביקש מחסידיו לנטוש את בתיהם, לטהר את נפשותיהם, להתפזר ברחבי הארצות ולהקדיש את זמנם בחיפוש אחר [האמאם] המיועד שהגיע זמנו[8].

תנועת השיח'יה והפולמוס הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שלא היה דמות כריזמטית כמו קודמו אל-אחסאאי, ואף על פי שהתמודד בתחילת דרכו עם התנגדויות קשות מטעם מנהיגים שיעים וסונים, הצליח סייד כאזם רשתי לבסס את מעמדו כתאולוג מכובד וכאחד העולמא החשובים ביותר בעיר כרבלאא בתקופת השלטון העות'מאני. ההתנגדות לכאזם רשתי הייתה המשך למה שנתקל בו בסוף חייו שיח' אחמד אל-אחסאאי שאף הואשם בכפירה על ידי פוסקי הלכה שיעים. כאזם רשתי שהתעקש להציג את עצמו כממשיך דרכו של אל-אחסאאי, השקיע מאמץ גדול כדי לנקות אותו מאשמת הכפירה וטען ששניהם שייכים בעצם לזרם השיעי האורתודוקסי התרי-עשר, וכי אל-אחסאאי רק פירש את הדת בצורה נכונה יותר ונצמד לתורתם של האמאמים הקדושים.

חכמי דת בני זמנו של רשתי האשימו גם אותו בגוזמאות, דברי כפירה וייחוס תכנות על אנושיות ואף אלוהיות לאמאמים השיעים. למשל האמין רשתי שבזכות האמאמים נבראו כל הבריות, וכי אלוהים ברא את היקום כולו רק למען האדרת, המְלכָת וחיפוש אורם וסודותיהם של שושלת הנביא[10].

במסגרת הפולמוס בינו לבין אנשי דת אחרים, הופיע כאזם רשתי בשנת 1828 בפני קבוצת עולמא בעלי השפעה בכרבלא, ביניהם מחמד מהדי טבאטבאי, מחמד ג'עפר אסתר- אבאדי וגדול העולמא מחמד שריף מאזנדראני, ואלה תישאלו אותו על דעותיו של אל-אחסאאי בעניין יום הדין. בסוף הדיון, הם האשימו את כאזם רשתי בכפירה, שללו ממנו את זכות הפסיקה הדתית (אִגְ'תִהאד) ואסרו עליו לפעול בכרבלא, אבל אף אחת מהגזירות הללו לא הוצאה לפועל, כי לעומת קבוצת המתנגדים הצליח כאזם רשתי ליצור קשרים טובים עם עולמא אחרים ועם אנשי מפתח באיראן[4].

המחלוקות שעוררו כתביהם של אל-אחסאאי ושל רשתי עצמו, וההתעקשות שלו לעמוד על דעותיו ובו זמנית להסביר אותם תרמו ליצירת מובחנות בין תפיסות האסכלוה השיח'ית לבין השיעה האורתודוקסית, וכך בעצם התגבשה תפיסת העולם והדוקטרינה השיח'ית.

באירוע נוסף, התכנסה קבוצת תלמידים ועולמא בראשות שיח' מוסא בן שיח' עיסא בן שיח' ח'דר ודנה בתכנים של אגרות ומכתבים שכתב כאזם רשתי. הם מצאו שיש בהם דברי כפירה וסטיה מהקוו של אהל אלבית (أهل البيت Ahl al-Bayt) דהיינו שושלת הנביא. הם העבירו את ממצאיהם אל הסמכות הדתית הגבוהה בכרבלא שיח' עלי בן ג'עפר כּאשף אלע'טאא علي بن جعفر كاشف الغطاء (1783- 1837) וביקשו לדון כאזם רשתי באשמת כפריה. אך הוא נמנע באומרו: דמם של בני אדם הם אחד הדברים החשובים ביותר, ומניעת שפיכות דמם של מסלמים היא אחת המשימות הכבדות ביותר. על אחת כמה וכמה [שהכלל ההלכתי קובע] שעונשים נפסלים מחמת הספק. הקבוצה שלא הסתפקה בתושבתו של עלי בן ג'עפר, פנתה אל שיח' מחמד חסן אל-נג'פי (Muhammad Hasan al-Najafi (1788-1850 מחבר ספר אל-ג'ואהר [התכשיטים] וסמכות דתית שיעית בכירה בעיר נג'ף. הם פרשו בפניו את חיבורי כאזם רשתי וביקשו לשפוט אותו. אל-נג'פי ענה שלפסיקתו אין תוקף מול דעתו המנוגדת של שיח' עלי בן ג'עפר. הם חזרו אל שיח' עלי ושאלו אותו: מה תעשה אם שיח' אל-נג'פי יתן פסק דין בעניין רשתי?, בן ג'עפר ענה: אאשר אותו. אז פסק שיח' אל-נג'פי נגד כאזם רשתי וקבע שהוא ומאמיניו כופרים. בעקבות ההחלטה שרפו התובעים את מכתביו של רשתי[10]. גרסה אחרת לסיפור מוסיפה ששני חכמי הדת בן ג'עפר ואל-נג'פי קיימו את המשפט בנוכחות כאזם רשתי ומושל כרבלא סעיד ת'אבת. המשפט התקיים במתחם אל-חוסייני הקדוש ליד קבר חוסיין בן עלי בכרבלא. בסוף הדיון, לפי גרסה זאת, אמר בן ג'עפר שאינו יכול לגזור כפירה על אדם כל עוד יש ספק באשמה, וכך ניצל כאזם רשתי מעונש מוות[10].

נסיבות מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאזם רשתי נפטר ב־1 בינואר 1844 בקרבלא. האגדה מספרת שמושל בגדאד הזמין אליו את כאזם רשתי ואירח אותו מה שנראה על פניו אירוח נדיב. אך בפועל החדיר מושל בגדאד רעל בתוך הקפה שהגיש לו. אחרי שלושה ימים נפטר כאזם רשתי ונטמן באל-חוסייניה[11], מתחם קבר האמאם חוסיין הקדוש בכרבלא[12]. לעומת גרסה זאת, באינצקלופדיה אירניקה[4] נכתב שאין כל הוכחה לטענה זו, במיוחד לאור מערכת היחסים הטובה בין רשתי לבין המושל הסוני של בגדאד. יכול להיות שנעשה שימוש באגדה זו כדי לנקות את כאזם רשתי מאשמת שיתוף פעולה עם מושל שנחשב לאויב עז של השיעים (Kermāni, I, p. 154)[4]

בצוואה המיוחסת אליו[13] לא מתייחס כאזם רשתי ליורשים או להמשך הפעילות של האסכולה השיח'ית. הצוואה כוללת רק שני סעיפים ארוכים. בראשון הוא מדגיש את אמונתו באל, בנביא ובאמאמים הקדושים. בשני הוא מפרט את טקסי הרחצה והקבורה של גופתו אחרי מותו. לבסוף הוא מבקש, וכך היה, להיטמן במקום הכי קרוב האפשרי לקברו של האמאם חוסיין בן עלי במתחם שנקרא על שמו אל-חוסייניה בעיר כרבלא בעיראק.

הדת הבאבית והבהאית צומחות מהשיח'יה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של כאזם רשתי יצאו תלמידיו, בהוראתו מלפני מותו, לחפש את המהדי המובטח, הוא האמאם האחרון הנעלם על פי התפיסה השיעית והשיח'ית שאמור להופיע בתקופתם. אדם בשם עלי מוחמד שיראזי, מהעיר האיראנית שיראז, שהשתייך לאסכולת השיח'יה ושמע מספר הרצאות של סייד רשתי בכרבלא, מכריז על עצמו כהתגלות אלוהית וכי הוא המהדי המובטח[14]. הכרזה זו מכה הדים בקרב חסידי השיח'יה.

תלמיד נוסף של רשתי בשם מולא חוסיין בושרואי שלקח חלק במשימת איתור המהדי, החליט לנסוע לשיראז אחרי שהגיעו לאוזניו הידיעות על עלי מוחמד שיראזי ופגש אותו בביתו. במהלך הפגישה, בחן בושרואי את שיראזי, בדק אם קיימים באישיותו הסימנים של המהדי וביקש לוודא את כישרונו בפרשנות הקוראן. בתום הפגישה, שהתקיימה ב-23 במאי 1844, התרשם מולא חוסיין בושרואי מיכולותיו ומעלותיו של שיראזי[15] והשתכנע שהוא עונה על כל התנאים וכי הוא אכן המהדי המובטח והצהיר שהוא מאמין בו[16]. תאריך זה הפך יותר מאוחר למועד יסוד הדת הבהאית והחג המרכזי שלה.

חלק מחסידי השיח'יה האמינו גם הם בהתגלות המהדי בדמותו של שיראזי אבל רוב חסידי התנועה לא השתכנעו[17]. שיראזי, שכינויו יהיה הבאב الباب (השער), נחשב למייסד הדת הבאבית או הבאביזם, שממנה צמחה הדת הבהאית שיוסדה על ידי בהאא אללה, אחד מחסידיו של הבאב, שהכריז ב-1863 שהוא הבאב החדש, יורשו וממשיכו של הבאב עלי מוחמד שיראזי. שיראזי העניק את תואר הכבוד "באב אלבאב" למולא חוסיין בושראי בהיותו האדם הראשון שהאמין בו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. L. M. Nicolas, Essai sur le Cheikhisme, II SÉYYED KAZEM RECHTIDenis MacEoin, The Messiah of Shiraz, Studies in Early and Middle Babism, `Sayyid Kazim Rashti' (pp.107-137)
  • Vahid Rafati, The Development of Shaykhi Thought in Shi'i Islam. Ph.D. diss. Univ. Calif. at Los Angeles, 1979.
  • Henry Corbin, En Islam iranien, Aspects spirituels et philosophiques.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כאזם רשתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 KĀẒEM RAŠTI – Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org
  2. ^ تحميل/دليل-المتحيرين/ دليل المتحيّرين
  3. ^ أبو القاسم الإبراهيمي, ويكيبيديا, 2020-05-06
  4. ^ 1 2 3 4 5 KĀẒEM RAŠTI – Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org
  5. ^ السيد كاظم الرشتي, ويكي شيعة http://ar.wikishia.net (בערבית)
  6. ^ Vahid Rafati, The Development of Shaykhi Thought in Shi'i Islam. Ph.D. diss. Univ. Calif. at Los Angeles, 1979. pp 127
  7. ^ Vahid Rafati, , The Development of Shaykhi Thought in Shi'i Islam. Ph.D. diss. Univ. Calif.  at Los Angeles, 1979, pp 127
  8. ^ 1 2 3 المرجع الجديد لـ (الشيخية) الفرقة الأم التي أولدت الحركة البابية والبهائية, web.archive.org, ‏2012-10-29
  9. ^ KĀẒEM RAŠTI – Encyclopaedia Iranica בתוך (Moḥammad-Karim Kermāni, p. 71; MacEoin, p. 102), באתר iranicaonline.org
  10. ^ 1 2 3 السيد كاظم الرشتي, http://ar.wikishia.net/ (בערבית)
  11. ^ Imam Husayn Shrine, Wikipedia, 2020-07-18
  12. ^ كاظم الرشتي, ويكيبيديا, 2020-07-03
  13. ^ Ketab al Abrar - مكتب شيخي - شیخیه, www.alabrar.info
  14. ^ BABISM – Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org
  15. ^ A. Bausani, The Cambridge History of Iran, Cambridge University Press, 1968-01-01, עמ' 283–302, ISBN 978-1-139-05497-3
  16. ^ וידאו בערבית על ייסוד הדת הבהאית www.youtube.com
  17. ^ KĀẒEM RAŠTI – Encyclopaedia Iranica, iranicaonline.org