כאן על פני אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"כאן על פני אדמה"
שיר
יצא לאור 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה רחל המשוררת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המשוררת רחל בלובשטיין-סלע

"כָּאן עַל פְּנֵי אֲדָמָה" הוא שירה של רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנת תרפ"ז 1927.

השיר הולחן על ידי יהודה שרת,[1] ובלחן נוסף שמחבריו אינם ידועים.[2]

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כָּאן עַל פְּנֵי אֲדָמָה – לֹא בֶּעָבִים, מֵעָל –
עַל פְּנֵי אֲדָמָה הַקְּרוֹבָה, הָאֵם;
לְהֵעָצֵב בְּעָצְבָּהּ וְלָגִיל בְּגִילָהּ הַדַּל
הַיּוֹדֵעַ כָּל כָּךְ לְנַחֵם.

לֹא עַרְפִלֵּי מָחָר – הַיּוֹם הַמּוּמָשׁ בַּיָּד,
הַיּוֹם הַמּוּצָק, הֶחָם, הָאֵיתָן:
לִרְווֹת אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, הַקָּצָר, הָאֶחָד,
עַל פְּנֵי אַדְמָתֵנוּ כָּאן.

בְּטֶרֶם אָתָא הַלֵּיל – בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַכֹּל!
מַאֲמָץ מְאֻחָד, עַקְשָׁנִי וָעֵר
שֶׁל אֶלֶף זְרוֹעוֹת. הַאֻמְנָם יִבָּצֵר לָגֹל
אֶת הָאֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵר?

משמעות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כאן על פני אדמה" הוא שיר הלל המשבח את החלוציות. נושאי השיר הם מאמצי האיתנים הנדרשים מהחלוצים, שליחי האומה, כדי להקים את ההתיישבות החקלאית והעירונית, ולמעשה את החברה היישובית המאורגנת, בארץ ישראל. המאמץ הכביר, מדומה לגלילת "אֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵר", כלומר הסרת מחסום ממשאב הקיום החיוני: מים. המשוררת סבורה, ובדומה להגות בני דורה, כי ביצועו של המאמץ החלוצי מחייב אחדות, עקשנות וערנות של רבים - המדומים במילים: "אלף זרועות" - בבת אחת. כמו בשיריה האחרים, ובספרות העברית בכללה, מדמה המשוררת את ארץ ישראל לאישה, על שלל ההתייחסויות המקובלות בתרבות האנושית: אם, או חברה ומאהבת. היא מבקשת ואף מייעצת לקוראיה, שיקנו לעצמם הקשבה אל האדמה, שבה היא רואה בשיר זה "אֵם", המעניקה חיים ומזינה את בניה ובנותיה, בני האדם, ומייצגת ממשות, חמימות ואיתנות; וזאת תחת הסתכלות בשמים, המייצגים כביכול ערכים מופשטים, אולם שלא תמיד בהשגה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט כאן על פני האדמה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ראו: כאן על פני אדמה, באתר זמרשת.
    2. ^ ראו: כאן על פני אדמה, באתר זמרשת.