כביש הטבעת של לונדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכביש המהיר M25
UK-Motorway-M25.svg
M4 M25 junction.jpg
מחלף כביש M25 ו-כביש M4, ליד נמל התעופה הית'רו
ציר כביש היקפי
כינוי כביש הטבעת של לונדון
כביש מהיר לכל אורכו (מלבד כ-5 ק"מ בחלקו המזרחי)
אורך 188 ק"מ
נקודת התחלה גשר המלכה אליזבת השנייה
ערים ראשיות לונדון
נקודת סיום (מעגלי)
כבישים מסתעפים כביש M4, כביש M20, כביש M26, כביש M23, כביש M3, כביש M40, כביש M1, כביש A1(M), כביש M11 עריכת הנתון בוויקינתונים
UK motorway map - M25.png

ה-M25 (כחול כהה) במפת בריטניה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הכביש המהיר M25אנגלית: M25 Motorway) או בשמו כביש הטבעת של לונדון, הוא כביש טבעת (ברובו הגדול) מהיר המקיף את העיר לונדון, בירת הממלכה המאוחדת.

ה-M25 הוא כביש מהיר מלבד כ-5 קילומטרים בצד המזרחי, היכן שנקודת ההתחלה וסיום הכביש מחוברים בעזרת כביש ה-A282 (כביש אגרה) המורכב מגשר המלכה אליזבת השנייה ומנהרת תנועה. אורכו של ה-M25 הוא 188 קילומטרים והוא מרכז לתוכו כבישים וכבישים מהירים אשר נכנסים לתוך העיר לונדון, כמו גם כבישים היוצאים לשאר האי הבריטי (כמו ה-M3 וה-M4 שיוצאים דרום-מערבה וה-M40 וה-M1 שיוצאים צפונה למרכז אנגליה).

במקור נבנה הכביש עם שלושה נתיבים לכל כיוון, אך בחלקים רבים בכביש הורחבו מספר הנתיבים לכדי ארבעה, חמישה ואף בחלק קטן מהכביש ליד נמל התעופה הית'רו לכדי שישה נתיבים בכל כיוון. רובו הגדול של הכביש מואר כדי להעלות את הבטיחות בנהיגה לאורכו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-20 החלה להיווצר בעיית תחבורה אמיתית בעיר לונדון. לאורך השנים הועלו מספר הצעות להתמודדות עם הבעיה, עד שבשנת 1938 פורסמו מסקנות לגבי פיתוח כבישים מהירים על ידי המהנדסים צ'ארלס ברסלי ואדוארד לוטיינס. מספר שנים לאחר מכן פטריק אלברקרומבי, מעצב ערים ואדריכל, פרסם שני מחקרים (בין 19431944) לגבי הבעיות השונות של לונדון. בין היתר הציע אלברקרומבי להקים מספר כבישי טבעת סביב מרכז העיר, כאשר כל אחד מהם רחוק ורחב יותר מקודמו. תוכניות אלו לא מומשו בתקופה זו משום סיומה של מלחמת העולם השנייה והבעיות הכלכליות שבאו לאחריה.

בשנות ה-60 המועצה של לונדון הגדולה הגתה את תוכנית ארבע כבישי הטבעת סביב העיר. חלקים משתי הטבעות החיצוניות נבנו בתחילת שנות ה-70, אך שתי הטבעות הפנימיות שהיו עתידות להיבנות בתוך החלקים הפנימיים של העיר נתקלו בהתנגדות ורק קטעים בודדים נבנו ולבסוף התוכנית בוטלה בשנת 1973 לאור ההתנגדות הרבה. בשנת 1975 שונו התוכניות המקוריות ושתי הטבעות החיצוניות אוחדו לכדי טבעת אחת שקיבלה את השם M25. כך, החל משנת 1975 ועד 1986 נבנה הכביש בקטעים נפרדים, כאשר כל חלק נבחן וקיבל היתרי בנייה בנפרד. הכביש הגמור נפתח באופן רשמי במעמד ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר ב-29 באוקטובר 1986.

מחלפים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע הכביש בין מחלף 14 - 15.
קטע הכביש בין מחלף 24 - 25.
קילומטרים מחלף מיקום דרכים מצטלבות
הכביש המהיר M25
0 ‏J1b דרת'פורד חיבור עם כביש A282
8.8 ‏J2 דרת'פורד UK-Motorway-M2.svg כביש M2
14.0 ‏J3 סוונלי UK-Motorway-M20.svg כביש M20
26.2 ‏J5 סוונאוקס UK-Motorway-M26.svg כביש M26
46.0 ‏J7 רייגייט UK-Motorway-M23.svg כביש M23
83.8 ‏J12 ת'ורפ גרין UK-Motorway-M3.svg כביש M3
95.0 ‏J15 נמל התעופה הית'רו UK-Motorway-M4.svg כביש M4
102.6 ‏J16 ג'ררדס קרוס UK-Motorway-M40.svg כביש M40
122.8 ‏J21 בריקט ווד UK-Motorway-M1.svg כביש M1
134.0 ‏J23 פוטרז באר UK-Motorway-A1 (M).svg כביש (M)‏A1
159.7 ‏J27 אפינג UK-Motorway-M11.svg כביש M11
186.6 ‏J31 דרת'פורד חיבור עם כביש A282


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוד הכביש באתר 'רשות הדרכים' של בריטניה.
  • עמוד הכביש באתר ארכיון הכבישים המהירים (אנציקלופדיית הכבישים המהירים בבריטניה).