כביש 40 (ארגנטינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוואי הכביש

כביש 40 (בשמו הרשמי: הדרך הלאומית מס' 40 בספרדית: Ruta Nacional Nº 40) הוא הכביש הארוך בארגנטינה. באופן רשמי ראשיתו בכף וירחנס, בסמוך למוצאו של מצר מגלן באוקיינוס האטלנטי, וקצהו 5,024 ק"מ צפונה משם, בלה קיאקה שעל גבול בוליביה. בפועל, הדרך מתחילה בפונטה לוז'ולה, 100 ק"מ צפונית לכף וירחנס. הדרך עוברת ברובה לאורך הרי האנדים, היא חוצה 11 מהפרובינציות של ארגנטינה, ועוברת בסמוך ל-18 פארקים לאומיים ולכמה מאתרי התיירות החשובים בארגנטינה: קרחון פריטו מורנו, מערת הידיים, אגם פואלו, אל בולסון, בארילוצ'ה, צ'וס מלל, דרך היין של מנדוסה, חורבות קילמס, עמקי קלצ'אקי, ועוד. הדרך חוצה 27 מעברי הרים, הגבוה שבהם הוא אברה דל אקאי, בגובה של 4,895 מ' מעל פני הים, שנחשב למקום הגבוה ביותר בעולם שבו עובר כביש ארצי.

כביש 40 נחנך ב-1935, ובתחילה קילומטר האפס שלו היה בעיר מנדוסה, וממנה נמדדו המרחקים צפונה ודרומה. בשנת 2004 שונה המספור, וכיום ראשיתו הפורמלית בכף וירחנס, וממנה עולה צפונה. מעשית, הקילומטר הראשון בדרך הוא הקילומטר ה-100, בפונטה לוז'ולה.

נכון לשנת 2006, רק 48% מהדרך סלולה. בפרובינציות ריו נגרו ונאוקן הדרך סלולה לכל אורכה, ואילו בפרובינציות סלטה וחוחוי רק חלקים קטנים מהדרך סלולים.

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש 40 בוויקישיתוף
  • כביש 40 באתר משרד התיירות הארגנטינאי (בספרדית)