כבשן סיד
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
כבשן סיד הוא תנור המשמש לייצור סיד באמצעות שריפת אבן גיר (סידן פחמתי). לצורך ייצור הסיד יש לשרוף את הגיר ולהגיע לטמפרטורה של 900 מעלות צלזיוס. אם בזמן השריפה התנור מגיע לטמפרטורה גבוהה מ-1,000 מעלות, החומר הופך להיות בלתי שמיש. שימוש בייצור סיד ידוע עוד בימי קדם לצורכי בנייה, ייצור פצצות ושימושים חקלאיים.
אבן גיר עשויה מסידן פחמתי (CaCO3). כשמחממים אותה לטמפרטורה גבוהה יותר מ-825 מעלות צלזיוס מתרחש תהליך שמפרק את התרכובות ומסלק מהן פחמן דו-חמצני (CO2). מה שנותר כשהגז מתאדה הוא תחמוצת סידן (CaO), שקרויה גם "סיד בוער". בשפת הכימיה התגובה מתוארת כך: CaCO3 → CaO + CO2.[1]
חומר הבעירה לכבשני הסיד הופק מהצמח סירה קוצנית, בהיותו צמח המסוגל להגיע בבעירה לטמפרטורות גבוהות בזמן קצר.[2]
סוגי כבשנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם 2 סוגים עיקריים של כבשנים: כבשני אבוקה וכבשני ריצה. המאפיין של כל הכבשנים הוא צורתם האליפטית, כאשר ישנו פתח אוורור בראש הכבשן ופתח לשריפה באחד הצדדים.
כבשני סיד בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבשני סיד בארץ ישראל הוקמו בעיקר בתקופה העות'מאנית. רבים מהם נמצאים באזור המערבי של העיר מודיעין-מכבים-רעות.
מספר כבשני סיד נוספים, ניתן למצוא בגן לאומי מגדל צדק, סמוך לשכונה הדרומית של ראש העין.
כבשני סיד בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
_Lotem_lime_kiln.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר אבי סאייג, הכימיה המסובכת של הקדמונים, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 ביוני 2022
- ^ אבי ששון, סירה קוצנית כחומר בעירה באזור ההר: מקורות, ריאליה וגיאוגרפיה, במעבה ההר קובץ שמיני, תשע"ט 2018, עמ' 205-224
