כדור גומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כדורי גומי הם תחמושת אל-הרג הנועד לפיזור הפגנות אלימות והתפרעויות.

כדורי גומי

כדורי גומי הם כדוריות או גלילונים בעלי ליבת מתכת המצופים במעטפת גומי, הנורים מהתקן (הנקרא רומה רימונים) המורכב על הרובה האישי. ירי בכדורי גומי נועדו לפזר הפגנות באמצעות גרימת פציעות יבשות וכואבות למתפרעים וכן לנטרל מתפרעים שמהווים איום על שלום השוטרים או המפגינים. למרות שכדורי הגומי מוגדרים כתחמושת "אל-הרג", בטווחים קצרים פגיעת כדורי גומי עלולה להיות קטלנית.

אמצעים (בישראל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורי הגומי נורים משני התקנים עיקריים (תוצרת תע"ש):

  • ררנ"מ (רומה רימונים נגד מפגינים) - 16 כדורי גומי הנורים על ידי כדור תחמיש חסר קליע. משקלה של כל כדורית 15.4 גרם, והיא עשויה מפלדה בקוטר 15.75 מילימטר, מצופה פוליאתילן בעובי של 2 מילימטר. מהירות הלוע 100 מטר בשנייה (אנרגיה קינטית של כ 77J)[1]הכדורים מפוזרים בירייה אחת ובכך מיועדים לפיזור קהל מתפרעים המוני. הררנ"מ מיוצר בישראל. בטווח של פחות מ-40 מטר הם עלולים להיות קטלניים (על סמך בחינת גופות הרוגים מפגיעת קליעים אלו העריך יהודה היס שהטווח הבטוח הוא לפחות 50 מטרים[2]). התקן זה נמצא בעיקר בשימוש צה"ל ולא בשימוש משטרת ישראל.
    רימון-רובה נגד מפגינים לאחר ירי, נעלין 2013
    "טמפון" - מארז הכולל 4 שלישיות או 4 רביעיות של גלילוני גומי, הניתן לטעינה מחודשת. הגלילונים נורים על ידי כדור תחמיש חסר קליע, כאשר הניילון המאגד את הגלילונים יחד מתפרק עם יציאת הגלילונים מהרובה בזמן הירי והגלילונים עפים, כל אחד בנפרד. אמצעי זה יותר מדויק מהררנ"מ. משקלו של כל גלילון גומי בשלישייה הוא כ-16 גרם וברביעייה כ-10.5 גרם. הגלילון עשוי מליבת מתכת המצופה בגומי בעובי של שלושה מילימטר. בטווח של פחות מ-40 מטר הם עלולים להיות קטלניים. התקן זה נמצא בעיקר בשימוש צה"ל ובשימוש משטרת ישראל ומיוצר על ידי תע"ש.
קליעי מתכת מצופים גומי בשימוש לפיזור הפגנות
גלילוני גומי

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, כדורי-גומי הם תחמושת שנועדה לפיזור הפגנות על ידי גרימת מכות יבשות למתפרעים הראשיים מרחוק ובכך לנטרל את האיום שלהם. פגיעת כדור גומי כואבת ביותר ולעתים גורמת לפציעות חמורות. כאשר כדורי גומי נורים מטווח קצר מדי או אל עבר הראש, הם עלולים להיות קטלניים. כדורי הגומי גרמו בעבר למספר הרוגים בקרב מפגינים. הפתולוג יהודה היס דיווח על 10 מקרי מוות מפגיעת כדורי גומי (ותשעה נוספים מפגיעת כדורי פלסטיק) ב9 מתוך 10 האירועים ניתקה ליבת המתכת מציפוי הגומי, מקרב ההרוגים שבעה נהרגו מחדירת הכדור לראש או לצוואר ו3 מנזק מוחי עקב חבלה קהה בגולגולת או בעמוד השדרה[1]. פגיעה בעיניים גורמת ברוב המקרים אבדן ראיה בעין הפגועה ונראה שאין טווח בטוח כשמדובר בפגיעה בעין[2]. בדרך כלל נהוג לכוון כדורי גומי אל עבר הגפיים או פלג הגוף התחתון על מנת לנטרל מבלי להרוג, אך מאחר שהדיוק של כדורי הגומי מוגבלים ביותר (עקב אופן הירי שלהם) לעתים עלולים להיפגע מפגינים אחרים, ואפילו בפלג הגוף העליון. צורת הקליע אינה אווירודינמית ולכן הוא מאבד אנרגיה קינטית במהירות כך שהטווח היעיל אך הלא-קטלני קטן

בשטחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות צה"ל ומג"ב משתמשים בירי כדורי גומי כאמצעי לפיזור הפגנות. בדרך כלל נעשה השימוש באמצעי זה לאחר ירי רימוני גז מדמיע.

אירועי אוקטובר 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירועי אוקטובר 2000, משטרת ישראל הרבתה להשתמש בכדורי גומי כנגד המפגינים והמתפרעים הערביים. חוסר מיומנות, הכשרה נאותה ונהלים מתאימים גרם לכך שהירי בוצע בניגוד לכללי הבטיחות, ללא כל דיווח או בקרה, וגרם לפציעות חמורות ואף להרוגים בקרב המתפרעים. שוטרים רבים נימקו את השימוש בירי כדורי גומי כנגד המתפרעים בכך שחששו לחייהם.

בעקבות המאורעות הקשים ודו"ח ועדת אור שבה בעקבותיהם, החליטה המשטרה לחדד את הנהלים בדבר השימוש בכדורי גומי והגבילה באופן ניכר את השימוש בהם כנשק לפיזור הפגנות. כמו כן, החלה המשטרה להכניס אמצעי אל-הרג אחרים לפיזור הפגנות, כגון רימוני גז מדמיע וזרנוקי מים.

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Vincent J.M. DiMaio, Gunshot Wounds: Practical Aspects of Firearms, Ballistics, and Forensic Techniques, Third Edition, CRC Press, 2015, עמ' 270
  2. ^ 2.0 2.1 Lavy, T., and S. Abu Asleh. "Ocular rubber bullet injuries." Eye 17.7 (2003): 821-824.‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]