כהן משוח מלחמה

כהן משוח מלחמה
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר דברים, פרק כ', פסוק ב'
משנה	מסכת סוטה, פרק ח'
תלמוד בבלי	מסכת סוטה, דף מ', עמוד ב' (פרק משוח מלחמה)
משנה תורה	ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ז'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה קצ"א ספר החינוך, מצווה תקכ"ו

כהן משוח מלחמה הוא כהן שנמשח בשמן המשחה וממונה לקיום המצווה לחזק את לב החיילים לקראת היציאה לקרב.

מקור המצווה

מקור המצווה מופיע בספר דברים (פרק כ פסוק ב);

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם. וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם

— ספר דברים, פרק כ', פסוק ב'

לפי זה כותב הרמב"ם (ספר המצוות לרמב"ם) ש"נצטוינו למנות כהן שינאם לפני העם את נאום המלחמה, ושכהן זה נקרא 'משוח מלחמה'".

פרטי הציווי

בעל ספר החינוך מבאר כי "מפני שהאדם נשמע יותר כשהוא נכבד ציותה התורה להיות הממונה לחזק בדברים טובים מן הכהנים שהם מבחר העם" ומסיים באמירה שמצווה זו חובה על הציבור.

נאום משוח מלחמה וההכרזה בערכי המלחמה חובה רק במלחמת רשות ואילו במלחמת מצווה אין כל חובה לכהן לנאום ולהכריז.

נאום השוטרים

לקראת סיום נאומו של הכהן, השוטרים מסיימים לפרט את הדברים באוזני החיילים;

וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה. וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ. ט וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.

— ספר דברים, פרק כ', פסוק ה'

תפקיד מלחמתי

הגמרא במסכת נזיר (דף מז ע"ב) מזכירה את הדין שכהן משוח מלחמה קודם להצלה לסגן (כהן גדול חליפי לעבודת יום הכיפורים). הנימוק של הגמרא הוא משום שתלויים בו רבים. וכתב המפרש שם שעושה מלחמה בשביל רבים. והרא"ש פירש שהמלחמה נעשית על פיו. ומכאן שחז"ל ראו את המשוח מלחמה לא רק בעל תפקיד מורלי, אלא גם בעל תפקיד מלחמתי ממש אולי אפילו שר צבא.

בדומה לכך כתב הרד"ק (שמואל ב, כג כ) שכהן משוח נכנס עם ישראל למלחמה. בספר משפט הצבא בישראל כתב (עמ' קד) מביא בשם הרב קוק שמשוח מלחמה הוא ראש עורכי המלחמה. לעומת זאת המרדכי במסכת גיטין (סוף פרק מי שאחזו) משער שמשוח מלחמה לא היה חוצה את הגבול, ולכן לא היה כותב גט כריתות לאשתו ביציאה למלחמה.

דיני הכהן משוח

איסורי נישואין ככהן גדול - אסור באלמנה ומצווה בבתולה. אסור להיטמאות למתים ככהן גדול. אבל בניגוד לכהן גדול אינו לובש ח' בגדים ואינו מקריב אונן ואינו מחזיר את הרוצח, (מסכת הוריות יב ב).

ראו גם

• לא תערץ מפניהם

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.