כובע הקש האיטלקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרזת ההצגה "סוס אוכל כובע" מניו יורק, 1936.
צילום מהפקת ההצגה בניו יורק

כובע הקש האיטלקיצרפתית: Un Chapeau de paille d'Italie) הוא מחזה, פארסה מאת אז'ן לביש ומארק מישל. המחזה עלה לראשונה על במה בתיאטרון פאלה רויאל בפריז ב-1851.

עלילת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה נועדה לשמש כשלד על גביו נבנות סיטואציות וסיפורים צדדיים מגוחכים, חלקם שואבים ממסורת הוודוויל.

סיפור המסגרת נפרש על פני יום אחד מבוקר עד ערב ונפתח בהופעתם של אשה צעירה (ונשואה) ומאהבה, קצין התותחנים נונקורט, אצל פדינאר, בעל-עגלה צעיר הנערך לקראת חתונתו העתידה להתרחש בערבו של אותו יום. הקצין הזועם והאלים תובע מפדינאר כובע קש חדש, כיוון שסוסו אכל את כובעה של האשה, אותו תלה הקצין על עץ שעה שתינה עמה אהבים. האשה לא תוכל לחזור לבעלה ללא הכובע. במקביל מגיעים למקום גם כלתו של פדינאר יחד עם אביה ועשרים בני משפחה מן הכפר.

בהמשך המחזה מנהלים פדינאר ובני משפחת הכלה מרדף קדחתני ומטורף בחיפוש אחר כובע כדי לסיים את העניין ולהגיע בשלום לחתונה.

הצלחת המחזה מבוססת על כשרונם של שחקנים רבים בתפקידים קומיים קטנים וסצנות-המון מרובות-משתתפים (כ-40 שחקנים על הבמה) ולכן מועלית בדרך כלל בעבודת אנסמבל.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה המקורית עלתה בתיאטרון פאלה רויאל בפריס ב-14 באוגוסט 1851[1].

ב-1936 עיבדו אדווין דלבי ואורסון ולס (שהיה אז בן 21) את המחזה הצרפתי ויצרו את המקבילה האמריקאית "Horse Eats Hat" (סוס אוכל כובע).

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה שחיבר ז'אק איבר להצגת המחזה ב-1930 קיבלה מעמד של יצירה עצמאית כדיברטימנטו לתזמורת. במהלך היצירה משובצים ציטוטים קומיים של יצירות רבות, ביניהן מרש החתונה של מנדלסון.

ב-1955 חיבר נינו רוטה מוזיקה למחזמר/אופרטה לפי המחזה בשם " Il cappello di paglia di Firenze " (באיטלקית: כובע הקש של פירנצה). ההפקה עלתה לראשונה בפלרמו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הועלה לראשונה בישראל על ידי התיאטרון הקאמרי ב-18 בינואר 1956, בתרגום נתן אלתרמן ובבימויו של יוסף מילוא, עם תפאורה ותלבושות מאת משה מוקדי[2]. בין המשתתפים היו שייקה אופיר, מרדכי בן זאב, זאב ברלינסקי, זהרירה חריפאי, יוסף כרמון, טלילה לוי בן-זכאי, דבורה קידר, אילי גורליצקי ואחרים.

תיאטרון "הבימה" העלה את ההצגה ב-1976 בתרגום נתן אלתרמן, בבימויו של עומרי ניצן, עם מוזיקה מאת אריה לבנון. בתפקידים הראשיים שיחקו נסים עזיקרי (פדינאר), יהודה אפרוני (נונקורט), לבנה פינקלשטיין (הלן) וכן רפאל קלצ'קין, עזרא דגן, ליא קניג, אברהם רונאי, שמואל סגל, צרויה להב, דודו זר, חנה הנדלר ואלי גורנשטיין.

ב-2003 הועלה מחדש המחזה בקאמרי, בתרגומו של דורי פרנס ובבימויו של מיטקו בוזקוב[2]. בין השחקנים עזרא דגן, אלינור אהרון, רמי ברוך, יוסי טולדו וגדי יגיל.

ב-2013 הועלה המחזה על ידי קבוצת התיאטרון של "ביכורי העתים" בתל אביב בבימויו של יבגני קושניר. צוות השחקנים: דגנית אמנו, טובה בן יהודה, מישה דנילוב, ליז הופמן, אריק כץ, יוסי לוי, ניסים סוויסה, שירלי פרחי, בני צוקרט, ניר צבר, יורי רבינר, אמנון שחם ומורן ששון.

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1910 הופק לפי המחזה סרט ראינוע בשם "Un chapeau de paille" (כובע קש).

בשנת 1927 הופק סרט נוסף בשם זה, על ידי רנה קלייר.

ב-1939 הפיק המפיק האוסטרי וולפגנג ליבניינר (Wolfgang Liebeneiner) את הסרט "Der Florentiner Hut" (בגרמנית: הכובע הפלורנטיני).

ב-1940 הופק הסרט הצרפתי "Un chapeau de paille d'Italie" בכיכובו של פרננדל בתפקיד פדינאר[3].

ב-1974 הופק בברית המועצות הסרט Соломенная шляпка ("כובע קש") בכיכובו של אנדריי מירונוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כובע הקש האיטלקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]